פרשנות קראית בערבית-יהודית: עיונים במדף נשכח בארון הספרים היהודי

מתוך: סדר בוקר

בין המאה ה-9 למאה ה-13 לספירה, רוב רובה של האוכלוסייה היהודית בעולם הייתה דוברת ערבית ילידית. זוהי תקופה מכוננת של כתיבה יהודית ענפה בערבית. בתקופה זו התרחשו לא מעט מהפכות אינטלקטואליות, ובמהלכה כמעט כל סוגה בארון הספרים היהודי התחדשה או עוצבה מחדש. היהדות הקראית, שהתפתחה בתקופה זו ממש, הייתה מצויה בליבה של היצירה הספרותית הזו, והוגיה היו בין מובילי העיצוב המחודש של סוגת פרשנות המקרא במסורת היהודית.

 

בסדרה זו נעסוק בפרשנות המקרא של היהדות הקראית בימי הביניים. נלמד מתוך התכנים החדשים – שהפכו נכסי צאן ברזל של פרשנות מקרא – נכיר דמויות בולטות מתוך הקהילות הקראיות החשובות של התקופה, ונבין עד כמה עיצבה היצירה בזמן ההוא את תפיסתנו של פרשנות המקרא. נעיין ביצירות בערבית-יהודית, שאותן חיברו הוגים קראים בולטים בירושלים ובאזורים אחרים במזרח התיכון; יצירות ששמורות לנו בגניזת קהיר ובאוסף פרקוביץ', כולן בתרגום לעברית. בין המקורות יהיו הן פירושים למקרא, הן לבטים אישיים של הוגים בהקדמות שהקדימו ליצירותיהם, וחיבורים אחרים שממוקדים בלימוד המקרא.

 

ד"ר מרים גולדשטיין היא חברת סגל בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. היא מתמחה בספרות הערבית היהודית בימי הביניים, וביחסי הגומלין בין היהודים לבין הסובבים אותם בעולם דובר הערבית בימי הביניים.

סדרה של מפגשים

מפגשים שהתקיימו
  • 08.05.22 #1: עולם ומלואו בערבית
    ראשון 9:00

  • 09.05.22 #2: מה זה פירוש מקרא קראי?
    שני 9:00

  • 10.05.22 #3: ענייני לשון וספרות בפרשנות הקראית
    שלישי 9:00

  • 11.05.22 #4: התיאולוגיה של הפרשנות הקראית
    רביעי 9:00

  • 12.05.22 #5: על מבנה וסגנון
    חמישי 9:00

עוד בבית אבי חי