האם למיניות יש תפקיד חיובי במסורת היהודית? בספרות המקרא מתקבלת תשובה שלילית לכאורה, שכן המקרא מזהה את יחסי המין עם הטומאה, ואילו אל הקודש יש לבוא בטהרה בלבד. בסדרה זו נעמוד על השינוי המפתיע ביחס למיניות במעבר שבין ספרות המקרא לספרות חז"ל. בקרב חכמים, הפועלים בתוך מרחב המודע לגישה הנוצרית למיניות ואף מגיב לה, מתגלה קול מרתק שרואה במיניות פעולה חיובית דווקא, כזו שאינה מרחיקה את האדם מעבודת האל, כי אם להפך: פעולה המקדמת אותו להתקרב לאל.
נבחן את מקומה של המיניות בתוך עולם הקדושה על-פי חז"ל לפי שלושה ממדים של קדושה ביהדות – המקום, הזמן, והאדם: בית המקדש – המקום הקדוש, יום השבת – הזמן הקדוש, ומיניותו של משה – האדם הקרוב ביותר לאל. השיעורים יתמקדו בספרות חז"ל לצד מבחר מקורות מהנצרות הקדושה, היהדות ההלניסטית והספרות הכיתתית, דרכם נברר כיצד צומחת תפיסה ייחודית ומקורית הרואה במיניות חלק אינטגרלי בעבודת האל.
הרבה ד"ר ענת שרבט הוסמכה בישיבת מהר"ת, ישיבה אורתודוכסית להסמכת נשים לרבנות. בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת בר אילן, שימשה רבת קהילה בבית הכנסת Hebrew Institute of Riverdale: The Bayit בניו יורק. כיום משמשת רכזת קהילות במכון הדר ישראל.
Outlook Calendar (.ics)
Google Calendar
