המלחין הנודע דמיטרי שוסטקוביץ' הלחין את מחזור השירים "מן השירה היהודית העממית" ב־1948. הקמפיין האנטישמי היה אז בעיצומו בברית המועצות שאחרי המלחמה, ואף שהמלחין לא היה יהודי, הוקיעו אותו על יצירתו.

שוסטקוביץ' התרשם מיכולתה של המוזיקה היהודית העממית "להישמע שמחה ובה בעת טרגית. כמעט תמיד נשמע הצחוק מבעד לדמעות." הוא הסביר כיצד המוזיקה היהודית העממית השפיעה על יצירתו: "תמיד צריכות להיות שתי שכבות למוזיקה. את היהודים ייסרו כל כך הרבה זמן שהם למדו להסתיר את הייאוש. הם מביעים את ייאושם במוזיקה שלהם [...]"
בביקור בחנות ספרים אחרי המלחמה נתקל שוסטקוביץ' בספר של שירי עם יהודיים שליקטו יחזקאל דוברושין וא"ד יודיצקי, ושערך י"מ סוקולוב. כשהבין שהספר כולל טקסטים בלבד החליט המלחין המפורסם לבחור כמה מהשירים האלה ולהלחין אותם. בגלל האווירה הפוליטית ואין־ספור המעצרים שנערכו באותם ימים, ובהם מעצריהם של דוברושין ויודיצקי, הקונצרט הראשון של "מן השירה היהודית העממית" התקיים רק שנים אחר כך, אחרי מותו של סטלין.

קפלן נהג ללכת לפילהרמונית לראות את הקונצרטים של שוסטקוביץ'. בפוסטרים המפרסמים את המופעים האלה הופיעה הכותרת "שוסטקוביץ': שירים מן המחזור", כי הצנזורים הסובייטים הסירו מהם את המילה "היהודי". קפלן נכח בקונצרטים האלה ובשנים 1962–1963 עבד על יצירות המבוססות על המחזור היהודי. הוא שלח את אוסף היצירות השלם לשוסטקוביץ', ששיבח אותן על מקוריותן, איכותן ויופיין, והזמין את קפלן לתא שלו בפילהרמונית.

בסוף שנות השבעים חזר קפלן אל "מן השירה היהודית העממית", והפעם השתמש בתצריבים ובתחריטים יבשים.
כשאנו מתבוננים ביצירות השונות במחזור הזה, אפשר כמעט לשמוע את המוזיקה של שוסטקוביץ' עולה ויורדת.