תלמוד תורה התפתח כערך דתי חדש בספרות חז"ל, המתגלם בדמותו של תלמיד החכם. במקורות שונים מעמתים חכמים בין האידיאל של לימוד תורה ובין צורכי היום-יום של העולם הגשמי, כגון פרנסה, יחסי משפחה, וקיום מצוות. עימותים אלו מהדהדים בשלל מקומות בספרות התנאים ובסוגיות תלמודיות: ועיון בהם חושף מחלוקות עומק בחברת החכמים ומאפיינים תרבותיים שונים של עולם בית המדרש, שהלך והתפתח בתקופת התלמוד.