ספר "ויקרא" העמיד מול חכמי האגדה אתגר לא-פשוט: בניגוד לקודמיו, החומש מתאפיין בטקסט יבש ו"טכני" כמעט, שרובו הגדול עוסק בפרקטיקה הדתית המסועפת של עבודת הקורבנות. מתוך ההיצע הדליל הזה, נדרשו אמני המעשייה היהודית לחלץ עקרונות חינוכיים-מוסריים ויופי ספרותי. הפרשנות שהוענקה לו במדרש "ויקרא רבה" ממחישה באופן מפואר את הגמישות והיצירתיות שמאפיינת את הספרות החז"לית: עם חיוך ותבונה, הם המריאו מתוכו לסיפורים ודרשות על שוחטים ומלאכים, על רוכלים ותלמידי חכמים, רווקים שמסרבים להתחתן ועוד ועוד.