עולמות נפגשים: יוונית ויוונות וספרות חז"ל

בארץ ישראל של המאות הראשונות לספירה התקיים מרקם עדין בין חכמינו ובין מורשת יוון העתיקה וגלגוליה באימפריה הרומית. כיצד התמודדו חז"ל עם התרבות האימפריאלית השלטת? באיזו מידה היא התקבלה על ידם, ובאיזו מידה נדחתה? 

בסדרה זו נבקש לעמוד על ממדי המפגש שבין העולמות. נראה כיצד השכילו החכמים ליצור מסגרת תרבותית וחינוכית שהרחיקה אותם ואת מאמיניהם מן העולם היווני-רומי, ושבה בעת לא הייתה אטומה לחלוטין להשפעות מן התרבות הסובבת אותם וקלטה יסודות לשוניים, תרבותיים ומשפטיים. נגלה כיצד חדרו מילים יווניות ופתגמים יווניים לספרות חז"ל, ונעמוד על היחס בין אגדות חז"ל לרטוריקה היוונית, הקשר בין חכמת הסטואה למסכת אבות, יחסם של חז"ל לכתבי הומרוס, ואפשרות של השפעות משפטיות. 

פרופ' מנחם הירשמן חקר ולימד מחשבת חז"ל, מדרש, וחינוך בימי חז"ל במרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית, ושימש בקתדרא של משפחת מנדל לחינוך יהודי. בין ספריו בעברית: "המקרא ומדרשו: בין חז"ל לאבות הכנסייה" (הקיבוץ המאוחד, 1992); "תורה לכל באי העולם: זרם אוניברסלי בספרות חז"ל" (הקיבוץ המאוחד, 1999); "מדרש קהלת רבה א–ו" (מפעל המדרש שליד מכון שכטר למדעי היהדות, 2016).