יסודות המדע המודרני, כפי שאנו מכירים אותו היום, הונחו במאה השבע עשרה, בתקופת המהפכה המדעית. הדימוי הנפוץ של התפתחות זו הוא שהמדע צמח תוך כדי קונפליקט עם הדת והממסד הדתי. משפטו של גלילאו הפך לסמל שמבטא את הקונפליקט הזה. ואולם למעשה, מובילי המהפכה המדעית היו ברובם מאמינים שראו את הדת והמדע כמשלימים זה את זה. עם זאת, המתחים בין שני התחומים קיימים וראויים לעיוננו. גם הוגי דעות יהודיים נתנו את דעתם על היחסים בין הבנת העולם והכרת האל והשאלות שהטרידו אותם מעסיקות רבים מאתנו עד היום. הנה כמה דוגמאות לשאלות כאלה: האם אנו יכולים לזהות את חתימת ידו של האל בבריאה, כך שהמדע יכול להוליך אותנו להכרה בקיומו של אל בורא ומתכנן? האם קיומו של אל יודע-כל שולל את הבחירה החופשית של האדם? ומנגד, האם חוקי הטבע שהמדע מגלה שוללים בחירה כזאת? השיעורים בסדרה זו יעסקו בשאלות הקשורות ליחסי אמונה ומדע תוך קריאה בכתבי הוגים שעסקו בשאלות אלה. נכיר גישות שונות מאד זו מזו—אלוהיו של איינשטיין שונה מאלוהי ניוטון ומאלוהי הרמב"ם כפי שגם המדע שלהם שונה—אך נזהה את החתירה לאמת והכמיהה לנשגב שמשותפות לגישות השונות הן בתחום המדע והן בתחום הדת.

ימימה בן מנחם היא פרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בפילוסופיה. תחום עיסוקה העיקרי הוא פילוסופיה של המדע.