הרב שבכירי מפא"י החשיבו כ"מבוגר האחראי של הספרדים"
הרב שבכירי מפא"י החשיבו כ"מבוגר האחראי של הספרדים"
social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
26.3.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
דמותו יוצאת הדופן של הרב יצחק אבוחצירא – רב מרוקאי, ציוני וליברל – לא תאמה את התבניות הסוציולוגיות המקובלות, ולכן זכרה, במידה רבה, טושטש. 44 שנה לאחר שמת, תתקיים בשבוע הבא הילולה לזכרו שתספק הזדמנות להיזכר במורשתו

הסיפור הישן והמוכר על ימיה הראשונים של מדינת ישראל מספר על אפליה עדתית, על תחושות קיפוח, על אפליה. הסיפור הישן והמוכר על היהדות החרדית-ספרדית בישראל מספר על קבוצה סגורה, מתבדלת, שמשוועת להתקבל למועדון היוקרתי של החרדים האשכנזים. את שני הסיפורים הללו מאתגרת דמותו יוצאת הדופן של הרב יצחק אבוחצירא, רב מרוקאי גאה שלחם נגד התבדלות עדתית; מנהיג רוחני דתי דגול שהיה חבר קרוב של מנהיגי המדינה. בשבוע הבא ימלאו 44 שנה למותו של הרב אבוחצירא, שהיה רבן של רמלה ולוד, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וממנהיגיה הבולטים של יהדות מרוקו.

  29
הרב אבו חצירא. "לא התבייש בדגל, בהמנון, בסמלים" 

במשך שנים הוא נשכח, בוודאי לנוכח אחיו המפורסם יותר, הבבא סאלי מנתיבות, ובנו הבבא ברוך. קשה להאמין שהשכחה הזאת מקרית. הרב אבוחצירא, בפועלו ובאורחות חייו, היה אדם מורכב שלא השתלב בתבניות הסוציולוגיות המקובלות. דמות הרב המרוקאי, הציוני והליברל לא התיישבה על לבו של הציבור הישראלי הרחב, אך גם לא בקרב משפחתו הקרובה של הרב אבוחצירא. אולי כעת, כמעט יובל שנים אחרי מותו, העוול יתוקן והקולות האחרים של הרב אבוחצירא – קולות של סובלנות, הכלה ואחריות ציבורית – יושמעו.

 

מהחלום למעברה

 

הוא נולד בשנת 1895 במרוקו. אביו היה רב, ואחיו עסקו מגיל צעיר בקבלה וברבנות. בגיל 12 אירע לו מקרה מכונן, שבעקבותיו החליט להקדיש את עצמו לעבודת הרבנות. הילד יצחק ישב ולמד בבית המדרש, ולפתע נכנסה אישה בוכה עם תינוק בידה. היא חיפשה את אחד מבני משפחת אבוחצירא, שיברך את התינוק וירפא אותו. אחיו הגדולים של יצחק, שהיו כבר רבנים בעצמם, לא היו במקום באותה שעה, והאישה הפצירה בפני הילד בן ה-12 שיברך את התינוק. אולם יצחק סירב – צעיר בימים היה ולא רצה לברך את התינוק - והתינוק נפטר.

 

באותו לילה חלם יצחק חלום ובו סבו נגלה אליו, נוזף בו על שלא בירך את התינוק. "היית צריך להניח את הידיים ולברך", כעס הסב, "יש לך זכות אבות, זה בדם שלך. מעכשיו אני מטיל עליך משימה – כל חייך אתה תלך לאנשים ותעזור להם. אתה לא תפתח חצר ותחכה שיפנו אליך, אלא תחלק לאנשים ברכות". אז הבין יצחק בן ה-12 שייעודו הוא להיות שליח של הציבור.

 

בשנת 1948, לאחר שנים של הוראה והנהגת קהילה במרוקו, שומע הרב יצחק אבוחצירא על הקמת מדינת ישראל. ב-1950 הוא מגיע לישראל ונשלח למעברת גבעת אולגה. באותה תקופה ביקר במעברה הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. בביקורו ראה בזווית העין את הרב אבוחצירא, שנהיה למנהיגה הרוחני של המעברה, כתובת לפניותיהם של העולים החדשים. " נריה כנפו, נכדו: במכתבים מהתקופה הוא מדגיש שהוא הרב של כולם. אין אצלו מושגים כמו 'ספרדים' ו'אשכנזים'. כך, למשל, בכל שנה ביום הקדיש הכללי הוא היה נושא נאום לזכר נספי השואה. היום, לצערנו, כמעט אין רבנים ספרדים שעושים דבר כזה "

מסופר שהרב עוזיאל ניגש אל הרב אבוחצירא בהתרגשות ואמר לו: "אני שמח שבאת לארץ", ולאחר מכן הוריד מראשו את מצנפת הראשון לציון והגיש אותה לרב אבוחצירא. לאחר מכן אף הציע לו לכהן כרבן הראשי של רמלה ולוד. הרב אבוחצירא נענה למשימה.

 

"ברמלה ובלוד הוא מנסח לראשונה את עקרונות הרבנות שלו", מספר נריה כנפו, נינו של הרב אבוחצירא, וממארגני ההילולה לזכרו, "במכתבים מהתקופה ובקטעי עיתונות הוא מדגיש שהוא הרב של כולם. אין אצלו מושגים כמו "ספרדים" ו"אשכנזים". כך, למשל, בכל שנה ביום הקדיש הכללי הוא היה משתתף בטקס הממלכתי בעיר, עולה על הבמה, אומר תפילת יזכור ופרקי תהלים ונושא נאום לזכר נספי השואה. היום, לצערנו, כמעט אין רבנים ספרדים שעושים דבר כזה. אצלו זה היה מובן מאליו".

 

קריאה לאחדות בין-עדתית

 

הקריאה לאחדות בין העדות השונות היתה חריגה בימים שבהם תחושות הקיפוח העדתי בעבעו מתחת לפני השטח, ואף פרצו במלוא עוצמתן ב-1959, במאורעות ואדי סאליב – שכונה בחיפה שבה התעוררו פרעות על רקע טענות של קיפוח ואפליה גזענית. הרב אבוחצירא, המום ונסער, נסע לחיפה וביקש להשכין שלום בין הנצים, ובהמשך אף מונה כחבר הוועדה הממלכתית לחקירת אירועי ואדי סאליב. הרב אבוחצירא, חבר הוועדה היחיד שנולד בצפון אפריקה, חתום על הדו"ח הסופי של הוועדה.

  54-1
אבו חצירא (במרכז). מדבר ישראלית

"הוא ראה את עצמו כישראלי", אומר כנפו, "הוא מדבר ישראלית, הוא מקושר לממלכתיות, הוא לא מתבייש בדגל, בהמנון, בסמלים. בכירי השלטון מאוד העריכו אותו, כי הם ראו בו המבוגר האחראי של היהדות הספרדית בארץ. היתה לו חברות מאוד קרובה עם בן גוריון, עם לוי אשכול, עם יצחק בן צבי, שהיה מבקר בסוכה שלו בכל שנה. הוא לחם נגד ההתבדלות".

 

מעטים הרבנים הספרדים היום שזו תפיסת העולם שלהם. איך אתה מסביר את זה?

"מה שקרה הוא שהרבנים הספרדים ניסו להידמות לאשכנזים הליטאים. אלה היו חמורי סבר, מחמירים, חרדים יותר, והרבנים הספרדים הרגישו נחותים לעומתם, אז הם ניסו לחקות אותם. היהדות הספרדית, במרוקו ובאלגי'ר ובלוב, התאפיינה תמיד במתינות, ברכות, בהכלה. חוקרים כבר הצביעו על כך שזו אחת הסיבות שלא התפתחה תופעה של רפורמה ביהדות הספרדית - הספרדים תמיד חיבקו את בני הקהילה שלהם, גם את מי שנטש את הדרך. כל אחד רצוי ומקובל בקהילה, אין אדם שנדחק החוצה, אין מי שמודר. הרב אבוחצירא היה כזה".

 

דמותו עברה טשטוש

 

הרב אבוחצירא מת בנסיבות טרגיות – הוא נהרג בתאונת דרכים כשהיה בדרך חזרה מביקור אצל אחיו, הבבא סאלי, בנתיבות. 20 אלף איש השתתפו בהלווייתו, ובהם נשיא המדינה זלמן שז"ר והרב הראשי לצה"ל שלמה גורן.

 

עם השנים נשכחה דמותו של הרב אבוחצירא, ואלה שבכל זאת הנציחו את דמותו בחרו להציג פנים מאוד מסוימות מחייו ומהגותו ולטשטש את הצדדים האחרים. כיום, הרב אבוחצירא מוצג במקומות מסוימים כמקובל עממי, תואם-הבבא-סאלי, וכמי שנעדר כל זיקה לציונות ולממלכתיות.

 

"יש כאן אבסורד", אומר הנין כנפו, "הרב אבוחצירא הרי עונה לכל הקריטריונים של רב דתי-לאומי – הוא אמר 'הלל' ביום העצמאות, הוא שלח את ילדיו לבני עקיבא. אבל מצד שני, יש סיפורים על נסים ומופתים שהוא היה מחולל. יש במשפחה גורמים שמעוניינים לשמור על השם אבוחצירא, אבל הם לא יכולים לפתוח חצר ולקיים קבלת קהל כשהם מנציחים דמות של רב של המפד"ל. החיבור הזה לא מתאפשר. אז באופן עקבי, מטשטשים את המורשת הציונית שלו ומציירים אותו כדמות חרדית קלאסית, כמו אחיו, הבבא סאלי.

 

"למעשה, יש פער עצום ביניהם. הבבא סאלי היה סגפן ומקובל ולא יצא מפתח ביתו, והרב אבוחצירא היה איש ציבור. אז בשביל לפתוח חצר, לעשות קבלת קהל ולקבל סכומים נאים, צריך להפוך אותו למקובל עממי, ולא להציג את מי שהוא באמת היה".

 

באמצעות ההילולה, שתתקיים ב-30.3 במרכז שפירא, וספר חדש שייצא בקרוב, מקווה כנפו להחזיר אל התודעה הציבורית את דמותו הנשכחת של הרב אבוחצירא. לא מדובר רק על הנצחה של סבא רבא, לדבריו, אלא על הצבת מודל אחר של רבנות ספרדית.

 

"הרב אבוחצירא הוא דוגמה לכך שהלך הרוח הרבני-ספרדי המקורי תמיד היה לטובת הציבור, לקראת הציבור", הוא אומר, "הרבנים הספרדים כיום מתחפרים בעדתיות שלהם, טוענים לאפליה ולקיטוב. הרב אבוחצירא, דווקא בתקופה שהיתה בה לא מעט גזענות, הצליח להתעלות מעל לכל זה. הוא לא ראה את הישראליות כ'השתכנזות', כאובדן המסורת, להפך. הוא ראה בכך תהליך של עם ששב לארצו ויוצר משהו חדש, בלי לוותר על המסורת. במובן הזה, הוא מאוד רב-תרבותי, וזה מה שהפך אותו לכל כך ייחודי ויוצא דופן על רקע הרבנים בני דורו, ובוודאי על רקע הרבנים בני ימינו".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus