אם יש גן עדן

רפאל בלולו
09.12.13

במבי, קצין נערץ מתקופת הקמת המדינה, מוכר את מקומו בגן עדן תמורת שקשוקה, ובנו החוזר בתשובה יוצא למסע להשבת הזכות שאבדה. זו, בתמצית, עלילת "מקום בגן עדן", סרטו החדש של יוסי מדמוני, המספר בחוכמה ובעדינות את הנרטיב הציוני - וההתפכחות ממנו

הזכות לחיים בעולם הבא, בגן עדן, נמסרת תמורת מנת אוכל פשוטה. זו נקודת המוצא בסרטו החדש והרגיש של יוסי מדמוני "מקום בגן עדן". הסיפור משתרע על פני עשרות שנים, גם אם הזמן אינו קונקרטי ומתוארך, והאופן שבו האירועים ההיסטוריים נמסרים בשולי הסיפור האישי מבהיר לנו ללא ספק כי סיפור המעשה והדמויות נבחרו בפינצטה, היות שהם מגלמים את סיפורה של מדינת ישראל.

 
אלון אבוטבול, מתוך "מקום בגן עדן". אחד משלנו

"במבי", בגילומו של אלון אבוטבול, הוא קצין יהודי כריזמטי המשרת בתקופת קום המדינה. הלה גיבור צבר קשוח ומסוקס, שנוהג לקרקף את קורבנותיו הערבים ולהחזירם כשלל ניצחון לבסיס האם כשהוא מוקף הילת גיבורים, פקודים מעריצים וחיילות מאוהבות. בסיומו של אחד המבצעים הללו, חוזר “במבי” אל הבסיס ונתקל כמעט כרגיל בטבח הדתי של הפלוגה, שמביט בו בהערצה אין קץ.

 

הטבח הצעיר מסביר לו שמעצם היותו "יהודי מגן ישראל", שמורה לו הזכות להגיע לגן עדן, ואגב כך בעצם מביא לידיעתו שמדובר בזכות שניתן לרכוש – ממש כפי שיעקב רכש מעשיו את הבכורה. במבי, איש מלחמה ומעשה, בז למחשבות מעין אלו וחותם על עסקה שבה הוא מוותר על זכותו תמורת מנת שקשוקה שתוגש לו בכל פעם שיחזור ממבצע צבאי. העסקה נחתמת.

 

ההתרחשויות בהווה, בישראל של זמננו, הן המניעות את הנבירה בסיפורו הישן-נושן על במבי: בנו, שחזר בינתיים בתשובה – כאילו רצה לדחוק את משנתו החילונית-ציונית של אביו – שומע את הסיפור פתאום במקרה, והוא מדרבן אותו לפעולה. עת אביו על ערש דווי, הוא יוצא לקנות את זכותו של אביו על גן עדן מהאדם שהיא נמכרה לו. הסרט לפיכך נע בין שני צירי העלילה – של אז ושל היום. תנועה נוספת שלו, מתמדת וחמקמקה גם היא, נעה בין הלאומי והכללי ובין הפרטי והקאמרי.

 

לא תקין פוליטית

 

בחזרה לבמבי. עם תום המלחמה הראשונה, הוא ממשיך בקריירה צבאית עטורת ניצחונות, אך לפני זה, הוא מבקש לשאת לאישה את איילה, החיילת שבה התאהב (רותם זיסמן). לשם כך הוא נוסע לבקש את ידה מאביה (גבי עמרני). אביה מסרב לבקשה באופן מיידי, מהסיבה הפשוטה שבמבי הוא חילוני גמור, ודבר כזה אינו מקובל אצל התימנים. עם זאת, הוא משאיר לו פתח אפשרי – לעבוד אצלו שנה, שבה יוכשר כחקלאי וילמד את תורת ישראל. במבי מסכים וחותם על ההסכם, המהדהד את הקורות בסיפור יעקב ולבן הארמי.

 

לאחר שנת העבודה “וקניית” איילה, עוברים השניים לירושלים, ובינתיים, איילה יולדת את בנה – זה שעתיד לחזור בתשובה. לא אכנס לספוילרים – הצפייה בסרט מלאה בתפניות סוחפות – רק אתעכב מעט על סגנונו עוצר הנשימה. הצילום של בועז יונתן יעקב מקיים סינרגיה מושלמת עם ההיסטוריה (המדומיינת לעתים) והמיתולוגיה הישראליות ומאפשר לסרט לנוע בין פיוט מרהיב של נופים לקלוז-אפים מלאי הבעה ואור רך, המביעים את הרגישות הפסיכולוגית שבה הוא ניחן. ככלל, הסרט מביע חמלה אנושית גדולה ואהבה כלפי המקורות היהודיים, ובד בבד אינו מוותר לדמויותיו וממעט להעניק להן רגעי נחת וחסד. ובכל זאת, אי אפשר שלא לראות בו שיר הלל לקושי האנושי ולאפשרות של האדם להגיע למקום מכפר ואוהב.

 
"מקום בגן עדן", הטריילר

"מקום בגן עדן" נמנע מראייה תקינה פוליטית ואינו נופל לאנכרוניזם כשהוא מתייחס לימי קום המדינה. מעבר לעובדה שרק כך אפשר לרקום מהלך סיפורי אמין, האירועים ההיסטוריים מאפשרים למדמוני אופק רחב ליצירת דרמה ומורכבות. כך מצליחים יוצרי הסרט להיות סמליים, אפיים, אך גם מורכבים מבחינה פסיכולוגית. 

כל הפרטים על אירוע הקרנת הטרום בכורה של הסרט, והשיחה בעקבותיו

עוד בבית אבי חי