מעל לכול – מחנך

משה הלינגר
13.02.13

גולת הכותרת של מפעלו הציבורי של דוד הרטמן היא הקמתו וניהולו של מכון שלום הרטמן בירושלים, שבו שולבו בית מדרש, בית ספר תיכון ומכון ללימודים מתקדמים. ד"ר משה הלינגר על מפעלו ומשנתו של הרטמן, שני פנים המשתלבים למסכת מרשימה אחת

הרב פרופ' דוד הרטמן ז"ל (2013-1931) נולד וגדל בניו יורק, שם למד בישיבות שונות, ובהן בישיבת יצחק אלחנן שבישיבה יוניברסיטי, אצל רבו המובהק, מנהיגה של היהדות האורתודוקסית המודרנית הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק. בהמשך דרכו כיהן דוד הרטמן ברבנות במונטריאול, אך לאחר מלחמת ששת הימים חש כי עליו לממש את ערכיו הציוניים ועלה למדינת ישראל.
להשפיע על ציבורים רבים. כיתה במכון שלום הרטמן (פלאש90)
גולת הכותרת של מפעלו הציבורי של דוד הרטמן היא הקמתו וניהולו במשך עשרות שנים של מכון שלום הרטמן (על שם אביו) בירושלים. מוסד זה, שבו שולבו בית מדרש, בית ספר תיכון ומכון ללימודים מתקדמים (שבו פועלים חוקרים מובילים ברמה בינלאומית בכל תחומי היהדות), הפך למרכז לפעילויות שונות שתרמו רבות להצגת דרך יהודית הלכתית ליברלית. מכון הרטמן מימש את השליחות החינוכית של מייסדו, שמעל לכול היה מגדולי המחנכים היהודים בעשרות השנים האחרונות. מחנך אשר לא רצה להסתגר במגדל השן האקדמי או הרבני, אלא להפוך את רעיונותיו ומשנתו לדרך משפיעה על ציבורים רחבים.
 
ואכן, מכון הרטמן הפך לאחד הגורמים המובילים בישראל בחיזוק הזיקה של קהלים שונים ל"ארון הספרים היהודי". אנשי חינוך, קציני צה"ל, מנהלים ואחרים - כולם למדו בסדנאות, בקורסים ובתוכניות לימודים מסודרות במכון. המכון אף השפיע על חיזוק התכנים היהודיים-ליברליים בתוכניות לימוד, ודרכן בשיעורים בבתי ספר רבים ברחבי ישראל.
דוד הרטמן, שלאחר עלייתו ארצה שימש פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, היה אחד ההוגים החשובים ביותר בעולם היהודי בעשרות השנים האחרונות. בספריו הרבים בעברית ובאנגלית: "הרמב"ם: הלכה ופילוסופיה", "חדווה ואחריות", "חזונות מתנגשים", "מסיני לציון: התחדשותה של ברית", "מנהיגות בעיתות מצוקה", "עשה לבך חדרי חדרים" ועוד. הרטמן פיתח דרך ייחודית ומעמיקה החותרת לשילוב בין מסורת יהודית הלכתית ותפיסות מודרניות ופוסט מודרניות; בין הלכה ופילוסופיה; בין חשיבות המחויבות למורשת התרבותית היהודית הייחודית ובין פתיחות לערכים ליברליים מערביים וכבוד לתרבויות ולדתות שונות; בין הפן הרציונלי-אינטלקטואלי ובין חשיבות הרגש והחוויה. " בספרו הידוע והחשוב ביותר 'מסיני לציון: התחדשותה של ברית' מציג הרטמן 'תיאולוגיית ברית' מרתקת וחדשנית, העולה בעיקר מפרשנותו הייחודית לשילוב שבין ברית נח האוניברסלית וברית אברהם הפרטיקולרית. בעיני הרטמן, יהדות הלכתית מחויבת, ראשית כל, לנורמות אוניברסליות מוסריות היונקות מברית נח, הקודמת לברית סיני. יתר על כן, קדימותה של ברית נח צריכה לבלום את הנטייה לפרש את ברית סיני כברית המציגה ייחודיות מעין ביולוגית של עם ישראל "

ענווה אל מול האלוהים
שלוש הדמויות הרעיוניות הבולטות שעמן מנהל הרטמן דיאלוג עמוק בכל כתביו הן הרמב"ם, הרב סולובייצ'יק וישעיהו ליבוביץ. עם זאת, הרטמן לא נמנע מלחלוק עליהם בנושאים שונים ולהעמיד דרך ייחודית משלו. בבסיס משנתו עומדת הענווה הנדרשת מהאדם העומד אל מול האלוהים מתוך תודעה של סופיותו ומוגבלותו. הענווה וההכרה במוגבלותו צריכות להוביל את היחיד ואת הקהילה להימנעות מתחושת בעלות מוחלטת על האמת ואף מוודאוּת לגבי קיומה של אמת ברורה, וכתוצאה מכך להביא לראייה של ברכה רבה בפסיפס הרבגוני של אמונות ודרכי חיים שונות. אין פלא אפוא שהרעיון המרכזי העולה מכתבי הרטמן הוא היעדר הסתירה שבין מחויבות להלכה ועמדה פלורליסטית מובהקת. יש שפירשו את הפלורליזם נוסח הרטמן כדוגמה בולטת לאפשרות לפתח יהדות הלכתית פוסט מודרנית.

בספרו הידוע והחשוב ביותר "מסיני לציון: התחדשותה של ברית" – שהוא אחד החיבורים התיאולוגיים החשובים ביותר בדור האחרון – מציג הרטמן "תיאולוגיית ברית" מרתקת וחדשנית, העולה בעיקר מפרשנותו הייחודית לשילוב שבין ברית נח האוניברסלית וברית אברהם הפרטיקולרית.

בעיני הרטמן, יהדות הלכתית מחויבת, ראשית כל, לנורמות אוניברסליות מוסריות היונקות מברית נח, הקודמת לברית סיני. יתר על כן, קדימותה של ברית נח צריכה לבלום את הנטייה לפרש את ברית סיני כברית המציגה ייחודיות מעין ביולוגית של עם ישראל, כפי שעולה מזרמים מרכזיים במסורת היהודית  - מרבי יהודה הלוי ועד להוגים קבליים וחסידים, כמו גם הוגים חרדים וציונים דתיים בני זמננו. לעומתם, הרטמן מאמץ את הגישה הרמב"מית, הרואה את הייחודיות היהודית העולה מברית סיני רק במובן הרוחני של קבלת התורה ושמירת המצוות. אולם הרטמן הולך הרבה מעבר לכך. הוא מפתח את דרכו של רבו הרב סולובייצ'יק בספרו "איש האמונה הבודד", בהדגשת הפן הדמוקרטי, ההסכמי והדיאלוגי שבברית בין האל ובני ישראל. ברית סיני הופכת להיות סמל לדיאלוג אמיתי המדגיש את הרצון החופשי, ולכך נודעות השלכות רעיוניות וחינוכיות רבות ערך בכל תחומי החיים.זיקה בין יחיד לקהילה 

אחד החידושים הגדולים של הרטמן הוא האימוץ שלו, כהוגה רמב"מי, את פרשנותו של רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי למרכזיות המשקל המסורתי-תרבותי-היסטורי של ברית סיני. אלא שמכאן הרטמן אינו גוזר מסקנות המדגישות את הפער בין יהודים לגויים - כפי שהסיקו הוגים רבים שהושפעו מרבי יהודה הלוי - אלא הכרה בחשיבותן של רב תרבותיות ורב קוליות. כשם שיש מסורת ייחודית לעם ישראל, כך יש לכבד מסורות וקולות אחרים. לדעת הרטמן, יש לחנך את הדור הצעיר להבין כי האמונה בהתגלות סיני אינה דורשת בידוד מדעות שונות. להפך, יש לחשוף את העובדה שלאורך הדורות היה גיוון בעולם ההלכה, בפרשנות טעמי המצוות, בזרמים מחשבתיים שונים. הרטמן חוזר ומדגיש בכתביו את המרכזיות של הפרשנות הסובייקטיבית במורשת היהודית.
 
היבט נוסף העולה מברית סיני, לדעת הרטמן, הוא הזיקה שבין היחיד והקהילה. יש ערך רב לדמותו האינדיבידואלית של האדם ולזכויות האדם העולות מהמורשת המערבית ליברלית אינדיבידואליסטית. אולם לדעת הרטמן – וכאן הוא יוצר סינתזה מרתקת בין ליברליזם לקהילתנות – על היחיד להיות ממוקם כחלק ממורשת קהילתית ותרבותית ייחודית.

מפעלו ומשנתו של הרטמן הם אפוא שני פנים המשתלבים יחדיו למסכת מרשימה של חתירה ליהדות הלכתית מורכבת, פתוחה, רלוונטית לכל בעיות השעה, הנושאת מסר רב חשיבות ליהודים וללא יהודים כאחד.

עוד בבית אבי חי