כל כך הרבה שנים אנחנו מפולגים בין ימין לשמאל, במקום לצעוק על מה שמטריד את כולנו. מתי שמואלוף מאמין שערי האוהלים הן רק ההתחלה
 |
בהפגנה במוזיאון תל אביב שמעתי את הסיסמה "דור שלם דורש צדק חברתי", המזכירה את הסיסמה "דור שלם דורש שלום". המהפך ברור: הציבור דורש לדבר על צדק חברתי, לאחר עשור שלם שבו הופרטו השירותים החברתיים וחלה הידרדרות חדה בזכויות העובדים שלנו.
חלק מהמפגינים זעקו "גם שמאל וגם ימין דורשים דיור זמין". הקריאה הזאת ביטאה דרישה לקפוץ מעל ה"סתימה" בפוליטיקה הישראלית.
השמאל והימין בארץ מחולקים באופן היסטורי לשאלות מדיניות, אלה שבעד החזרת שטחים תמורת הסכם שלום ואלה שנגד. אבל אנשים רבים לא רוצים לחבר בין המדיני והחברתי: הם רוצים לקפוץ מעל המשוכה ההיסטורית הזאת ולהתחבר לקולקטיב שלם שדורש מהמדינה צדק חברתי, שוויון, כבוד והוגנות. כדי לעשות זאת עלינו להתעלם מימין ומשמאל. כולנו סובלים מהתרחבות הפערים ומהאי שוויון ואנחנו מסרבים להיות מתויגים.
ההפגנה האדירה של שבת וערי האוהלים ברחבי הארץ מחזירים את המרחב הציבורי לבמה. העם דורש צדק חברתי באמצעות השתלטות על מרכזים ציבוריים שבהם יוכל להתקהל ולהידיין על זכויותיו. השמאל המדיני, שניסה בכל כוחו להביא את המחאה לרוב העם, לא הצליח להגיע למרחב הציבורי. הרגע היחיד שבו הצליח לעורר מחאה גדולה התרחש ברחבת המוזיאון, כשאלפים התגודדו לומר "כן להכרה במדינה פלסטינית".
 |
מדהים לראות כיצד השתנה השיח הציבורי ברגע אחד, ושוב אפשר לדבר על דיור, רווחה, בריאות וחינוך. הפוליטיקאים שמדברים כעת על הנושאים האלה צריכים לערוך חשבון נפש נוקב: היכן הם היו לפני שבועיים? איפה החזון החברתי?
דווקא בשל אופיין העממי של ערי האוהלים קשה להאמין שייעלמו. האופי הקולקטיבי של המפגינים יהפוך אותם לקבוצות מסודרות עם סדר יום ברור ונהיר. רק טוב יצמח ממחנה חברתי ברור שחושב על הצרכים הבסיסיים של האדם, כמו קורת גג. כשעם ישראל יתאחד מחדש סביב
| |
לדיון ותגובות היכנסו לדף הפייסבוק של בית אבי חי
