היהודים באים: חמש תיאוריות הקשר האנטישמיות המצחיקות ביותר

לפני כמה שבועות השעתה מפלגת הלייבור הבריטית את מוסביר עלי, עובד קמפיין לשעבר, בעקבות הצהרות אנטישמיות שפרסם במדיה החברתית. הוא הצטרף לקבוצה מפוקפקת של טיפוסים שנענשו על עבירות דומות, כולל ראש העיר לשעבר של לונדון, קן לווינגסטון, גם הוא איש הלייבור, וחבר לייבור נוסף בפרלמנט הנוכחי. ואולם, עלי התבלט בזן היצירתי במיוחד של האנטישמיות שלו.

 

עם קנאים משועממים אחרים, הוא שיתף בטוויטר קישור לפוסט שטוען שהיהודים "מימנו את המהפכה של אוליבר קרומוול ואת עריפת ראשו של המלך צ'רלס הראשון מבית סטיוארט, לאחר שהוא סירב להעניק להם שליטה על הכספים של אנגליה". קביעה יוצאת דופן זו התעלמה מפרט שולי אחד: היהודים גורשו מאנגליה ב-1290 ולא הורשו לחזור באופן חוקי עד 1657, שנים אחרי שקרומוול עלה לשלטון. האבסורד בדברי עלי הדגיש היבט של תאוריות הקונספירציה האנטישמיות שאינו זוכה לתשומת לב מספיקה: נוסף על היותן שנואות ובלתי מבוססות, הן לעתים קרובות גם קורעות מצחוק.

 

ברוח זו, אני רוצה לחלוק כבוד להשמצות האנטי-יהודיות המגוחכות ביותר שבהן נתקלתי במהלך השנים שאני מסקר אותן. התפרצויות אלה של טמטום מעורר השתאות מתפרשות על פני מאות ויבשות, מאמריקה לאירופה ולמזרח התיכון. הן מערבות בעלילותיהן הנפשעות את היהודים ואת המדינה היהודית, וגם את מוניקה לוינסקי ואת ממלכת החי, והן מרבות להחליף בין "יהודי" ל"ציוני" בניסיונות כושלים באופן קומי לטשטש את גזענותן. במילים אחרות, אוסף זה אמור לספק כל צרכן אנין טעם של "אנטישמיות יפה". 

 

קריאה נוספת: היחס האירופי לישראל הוא יותר אוטומטיות מאשר אנטישמיות 

 

המוסד גנב לי את הנעל (בריטניה)

 

בחודש יוני האחרון, אסגר בוכרי, ממייסדי הוועד לענייני הציבור המוסלמי בבריטניה, עשה משהו שכולנו עושים: הוא איבד את אחת מנעליו. ואז הוא עשה משהו שאיש מאיתנו אינו עושה: הוא האשים בזה את היהודים. "הציונים מנסים להפחיד אותי?", הוא שאל בפייסבוק, "אתמול כשישנתי מישהו נכנס לביתי. אני לא יודע איך הם נכנסו, אבל הם לא פרצו אליו – הדבר היחיד שהם לקחו הוא נעל אחת. עכשיו תחשבו על זה, הדבר היחיד שהם לקחו הוא נעל אחת – הם השאירו נעל אחת מאחור כדי ליידע אותי שמישהו היה שם".

 

הרשת מגיבה לסיפור הנעל של בוכרי: מם בטוויטר בכיכוב נתניהו (צילום מסך)

 

מובן שאני לא יכול להוכיח שום דבר, וזה חלק מההפחדה", הוא המשיך, "המשחק הוא פשוט – לגרום לי להרגיש פגיע בביתי. זה פסיכולוגי, ואין לי הרבה מה לעשות נגד זה, אבל דבר אחד טוב יוצא מכל דיכוי – אלו החכמים יוכלו ללמוד מהביש-מזל שלי כיצד הם פועלים. שתפו את זה בצורה נרחבת, כי אם זה קורה לי, אני בטוח שזה קורה לרבים; רבים אחרים אשר לא חשפו זאת".

 

דברי הטירוף של בוכרי אכן שותפו באופן נרחב, אבל לא מהסיבות שלהן הוא קיווה. עד מהרה הם הולידו את ההאשטאג האלמותי #MossadStoleMyShoe (המוסד גנב לי את הנעל). ואולם, בוכרי לא נרתע מהלעג והעלה סרטון של 15 דקות שבו הוא חוזר על ההאשמה שלו. למען יראו וייראו.

 

היהודים וירק הקסם הסודי שלהם (רוסיה)

 

בשנת 2008, כתבת המגזין "וניטי פייר" איימי פיין קולינס פרסמה הרהורים על זהותה היהודית. בטקסט היא סיפרה על טיול של חבר לזגורסק, רוסיה. "מוטרד מהאנטישמיות שבה נתקל שם", כתבה, "ידידי אנדרו סולומון שאל איכר מקומי מדוע להערכתו יש סלידה כזאת בכל מקום נגד היהודים. בלי להסס לרגע, ענה האיכר ברוסית: 'זה כי ליהודים יש ירק סודי שהם אוכלים כדי שלא ייעשו אלכוהוליסטים כמו כולנו, והם מסרבים לשתף אותנו בסוד הירק הזה'".  

 

אם תיאוריית הקונספירציה האנטישמית המסוימת הזאת נשמעת לכם מפורטת ויצירתית מכדי להיות המצאה ספונטנית, זה מפני שהיא אכן לא הומצאה בידי אותו איכר. בשנת 1967, מארק קלר, פרופסור בראטגרס וחוקר אלכוהול, נשא הרצאה באוניברסיטת הלל, שמאוחר יותר אף פורסמה, ובה הוא התחקה אחר המיתוס הזה מאות שנים אחורה, לסיפורים על גיבור עממי רוסי ששמו גולובן:

 

"יוחסו לגולובן כוחות מיסטיים. אמרו שהוא רכש אבן אשר הדפה את המגפה. מאחר שהוא השתמש בכוחותיו רק למטרות טובות, האי-דתיות שלו נסבלה. האיכרים אפילו התעלמו מהתנהגות 'לא נוצרית' כמו מתן חלב ליושקה היהודי, מכיוון שהם הניחו שהמניע שלו היה לחלץ מן היהודים את שני הסודות יקרי הערך שלהם: הסוד של שפתי יהודה, המאפשרות לאדם לומר דברי שקר בבית המשפט; והסוד של הירק השעיר, שאפשר ליהודים לשתות בלי להשתכר! העובדה שעל אף מאות שנים של רדיפות אינטנסיביות, סירבו היהודים לחשוף את זהותו של העשב הסודי הזה, היא ללא ספק עדות לחוסנם".

 

ויש גם ממים ישראלים עם הומור עצמי

 

מוניקה לוינסקי, סוכנת ציונית (ארה"ב)

 

באפריל השנה השתתפה מוניקה לוינסקי בכנס של פורבס בישראל והעלתה תמונה שלה עומדת לפני הכותל המערבי. מה שהיא לא ידעה הוא שהתמונה התמימה הזאת עשויה להפעיל אזעקות בקרב חובבי תיאוריות קונספירציה אנטישמיים – מכיוון שחלקם מאמינים שהמתמחה לשעבר בבית הלבן הייתה סוכנת ציונית שנשלחה בידי בנימין נתניהו כדי לחבל בנשיאות של ביל קלינטון.

 

בשנת 2013 קווין בארט, מרצה לשעבר באוניברסיטת וויסקונסין ופעיל בתנועה של תומכי תיאוריות קונספירציה הנוגעות לפיגוע התאומים, פרק את הפגז הבא באתר השנאה האנטישמי Veterans Today ובערוץ הטלוויזיה הממשלתי האיראני Press TV:

 

הציוץ המקורי של מוניקה לוינסקי (צילום מסך)

 

"ב-1998, הנשיא ביל קלינטון, אז בכהונתו השנייה, היה מחויב להבאת השלום למזרח התיכון, שייוותר כמורשת שלו. קלינטון תכנן להתעקש שישראל תחזיר את כל האדמות שגנבה ב-1967 ושתתפשר על זכות השיבה הפלסטינית. פתאום שערוריית מוניקה לוינסקי התפוצצה בתקשורת, הנשלטת על ידי הציונות, וקלינטון הועמד לדין, אם כי לא הורשע. בשל הונו הפוליטי מבוזבז, קלינטון לא הצליח להפעיל לחץ על הציונים לעשות שלום בתנאים שיהיו מקובלים על הפלסטינים ועל העולם הערבי והמוסלמי. המנהיג הציוני-נוצרי ג'רי פולוול, חבר של נתניהו, חשף שנתניהו הנדס אישית את 'ההכפשה של מר קלינטון' – שערוריית מוניקה לוינסקי – שהרסה את התקוות לשלום במזרח התיכון". אגב, בארט ו-Press TV האיראני גם די בטוחים שישראל הרגה את ג'ון פ' קנדי.

 

המקרה המוזר של הדולפין של המוסד (ישראל)

 

אחד האוצרות הנסתרים הגדולים של ויקיפדיה הוא ערך שכותרתו "תיאוריות קונספירציה עם חיות הנוגעות לישראל". יש שיאמרו שהתיאוריה הטובה ביותר נסבה על דולפין שנתפס מול חופי עזה. מעשה שהיה כך היה. ב-20 באוגוסט, 2015, פרסם ה-BBC ידיעה שיכולה להתחרות בכל ידיעה שאי פעם פורסמה באתר החדשות הפארודי האמריקאי The Onion.

 

"על פי דיווחים בתקשורת המקומית, החמאס טוען שתפס מול חופי עזה דולפין ששימש מרגל ישראלי", פתחה הידיעה, "הקבוצה החמושה הפלסטינית האסלאמית, אשר שולטת בעזה, טוענת שהוצמד ליונק ציוד ריגול, כולל מצלמות, כך על פי עיתון 'אל-קודס'. הוא התגלה ככל הנראה בידי יחידה ימית של הזרוע הצבאית של החמאס והובא לחוף. לא פורסמו תמונות של הסוכן הימי הסודי לכאורה. אל-קודס טען שהמגויס הטרי 'הופשט מרצונו החופשי' כדי להיעשות 'רוצח' בידי שירותי הביטחון הישראליים".  

 

הרשת מגיבה לתיאוריית המרגל הדולפין: מם מתוך טוויטר (צילום מסך)

 

גורלו של גיבור ציוני זה שבה את לבם של אנשים רבים. ההאשטאג Freedolphinfromhamas#  (שחררו את הדולפין מידי החמאס) נעשה טרנדי בטוויטר. אקטיביסטים גרמניים צעירים ארגנו במהרה הפגנה נסערת בברלין, בקריאה לשחרורו המיידי של הדולפין, ונופפו בשלטים שמצהירים "חברים לסנפירים הם חברים לנשק" ומזמרים סיסמאות כמו "מהנהר לים, כל הדולפינים לחופשי". החפרפרת הימית של המוסד לא שוחררה בידי חמאס עד עצם היום הזה, אבל המומחים משוכנעים שהיא הצליחה לעמוד בטכניקה המפורסמת של ארגון הטרור לעינוי באמצעות גרימת תחושת טביעה (waterboarding).

 

תחזוקה גבוהה (איראן)

 

המשטר האיראני הנוכחי ידוע בנטייתו לסחור בצורות שונות ולא משעשעות בעליל של אנטישמיות. ביום השואה הבינלאומי האחרון, למשל, המנהיג העליון שלה, האייתוללה עלי חמינאי, פרסם וידאו בהפקה חלקלקה המכחיש את השואה. חמינאי גם פרסם ממים בחשבונות המדיה החברתית שלו הטוענים ש"הציונים" משבשים את הבחירות בארצות הברית. התקשורת הממלכתית אף רוויה ברבות מתיאוריות הקונספירציה שפורטו לעיל.

 

אין זה מפתיע אפוא שכ-75 אחוז מכלל האוכלוסייה היהודית באיראן ברחו מהמדינה בשנים שלאחר המהפכה של 1979. מכאן שגם אין די יהודים ברחבי איראן בשביל שהאנטישמים יוכלו להאשים אותם בבעיות שלהם. ואולם עובדה זו מעולם לא עצרה בעדם. וכך, ב-26 ביוני, 2012, בכנס של האו"ם בטהרן נגד סמים, האשים סגן נשיא איראן את התלמוד בסחר הסמים הבינלאומי. "הניו יורק טיימס" דיווח:

 

"ביום שלישי בכנס הבינלאומי נגד סמים נשא סגן נשיא איראן נאום אנטישמי בצורה בוטה, באומרו שהתלמוד, טקסט מרכזי של היהדות, הוא האחראי להתפשטות הסמים הבלתי חוקיים ברחבי העולם. מר [מוחמד רזא] רחימי, סגנו של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד, אמר שהתלמוד מלמד 'להרוס את כל מי שמתנגד ליהודים'.

 

"ה'ציונים' שולטים ביד רמה בסחר הסמים הבלתי חוקיים, אמר מר רחימי, וביקש ממשתתפי הכנס הזרים לחקור את טענותיו...'הרפובליקה האסלאמית של איראן תשלם לכל מי שיוכל לחקור ולמצוא ולו ציוני אחד מכור', אמר מר רחימי, 'הם לא קיימים. זוהי ההוכחה למעורבותם בסחר בסמים'. מר רחימי סיפר סיפורים על גינקולוגים שהורגים תינוקות שחורים לפקודתם של הציונים וטען שהיהודים התחילו את המהפכה הבולשביקית של 1917 והוסיף כי באופן מסתורי, שום יהודי לא נהרג בהתקוממות זו. הוא גם אמר שהתלמוד מלמד את היהודים לחשוב שהם גזע עליון. 'הם חושבים שאלוהים ברא את העולם כדי שאומות אחרות יוכלו לשרת אותם', הוא אמר. כיום מרצה רחימי עונש של חמש שנים בכלא אבין בטהרן באשמת שחיתות, ככל הנראה כי הציונים 'הגיעו אליו'".

 

* יאיר רוזנברג הוא כותב בכיר במגזין טאבלט ועורך של הבלוג בשפה האנגלית של הארכיון הלאומי בישראל. עקבו אחריו בטוויטר @Yair_Rosenberg.

 

תרגום: דפני קסל

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

Model.Data.ShopItem : 0 6