ניתן לקרוא גם מספר מודפס

13.07.14

כיצד נכתבה, מנין שמה, לצד איזה מהצדדים עומד המספר ועוד: עשר עובדות על מגילת איכה

1. מגילת איכה היא מקבץ של חמש קינות הנכללות בחלק "כתובים" שבתנ"ך. מחבר המגילה הוא ירמיהו, נביא החורבן והפורענות, ותקופת כתיבתה היא לאחר חורבן ירושלים והגליית העם על ידי נבוכדנצר השני – מהלך היסטורי שאירע בשנת 586 לפני הספירה. המנהג, זה דורות רבים, הוא לקרוא את מגילת איכה בציבור, בליל ט' באב.


המגילה נכתבה למעשה פעמיים (דימוי: ת'ינקסטוק)
 

2. על פי תרגום השבעים היווני, השם המקורי והקדום של מגילת איכה היה "קינות" או "קינות ירמיהו". כשחז"ל התייחסו לספר, הם כינו אותו "ספר קינות", ולעתים, "מגילת קינות".

 

3. מגילת איכה היא למעשה מגילת קינה העוסקת במצור על ירושלים, בחורבן ירושלים, בגלות ישראל ובתחושות הקשות ששררו באותה תקופה, כולל הסתר הפנים האלוהי שהורגש באותה תקופה. מחבר המגילה, הנביא ירמיהו, אינו "תופס צד" ומזדהה עם העם היהודי, אלא מצדיק באופן מלא את הקב"ה על כך שהשית עונשים חמורים בעקבות חטאי העם.

 

4. מגילת איכה ממוקמת במקומות שונים בתוך חטיבת ה"כתובים", תלוי במקור. כך לדוגמה, במסכת בבא בתרא מנו חז"ל את סדר הספרים, ובו מגילת איכה הופיעה באמצע – אחרי שיר השירים וקהלת (שמחברם היה שלמה המלך) ולפני דניאל ומגילת אסתר (שנכתבו שניהם בתקופת גלות בבל). חלוקה שונה מופיעה בדפוסי התנ"ך היום, והסדר נקבע ככל הנראה על פי קריאת כל מגילה במעגל השנה. כך מופיעים שיר השירים (שנקרא בניסן, במהלך חג הפסח), אחריו מגילת רות (שבועות), איכה (ט' באב), קהלת (סוכות) ומגילת אסתר (פורים).

 

5. מגילת איכה נכתבה למעשה פעמיים. המקורית נשרפה על ידי המלך יהויקים ושוחזרה רק בשלב מאוחר יותר. בספר ירמיהו עצמו נכתב "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים... הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר. קַח לְךָ מְגִלַּת סֵפֶר וְכָתַבְתָּ אֵלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הַגּוֹיִם". ירמיהו הכתיב את המגילה לברוך בן נריה, וזה אסף את העם וקרא באוזניו את האזהרות החמורות. הדבר לא נעלם מאוזניהם של אנשי המלך. הם העבירו את תוכן המגילה למלך, והלה זעם והורה להשליך אותה אל האש. לאחר שהמגילה המקורית נשרפה באש על ידי המלך יהויקים, ה' הורה לירמיהו לכתוב שוב את מגילת איכה – הפעם עם תוספות שונות.

 

6. למה נקראת המגילה בשם "איכה"? התשובה הסטנדרטית היא שזוהי המילה הראשונה במגילה, ומכאן היא קיבלה את שמה. אך למעשה, המילה מייצגת גם את שאלת המפתח שמלווה אותה: איכה (איך)? איכה קרה שעם ישראל, העם הנבחר, הגיע למקום כזה? איך ירושלים, שנטלה תשעה קבין של יופי, נחרבה כך?

 

7. המנהג לקרוא את מגילת איכה בליל ט' באב (ויש הנוהגים בבוקר ט' באב, ויש הנוהגים בשניהם) השתרש בעם בתקופה מאוחרת יחסית. המנהג לא הופיע במשנה או בתלמוד, והמקור הראשון שבו צוין המנהג הוא מסכת סופרים, במאה השבעית-שמינית לספירה.

 

וכך נכתב במסכת סופרים, פרק י"ח: "יש שקורין ספר קינות בערב, ויש מאחרין עד הבוקר, לאחר קריאת תורה. שלאחר קריאת תורה עומד החזן וראשו מתפלש באפר, ובגדיו מפולשין, וקורא בבכיה וביללה. אם יודע לתרגמו - מוטב. ואם לאו, נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, ומתרגם, לפי שיבינו בו שאר העם והנשים ותינוקות, שנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים".

 

8. בניגוד למגילת אסתר, את מגילת איכה אין חיוב לקרוא מתוך ספר תורה ובקלף. ניתן לקרוא את המגילה גם מתוך ספר מודפס, ולא לברך על כך. עם זאת, הגר"א פסק בזמנו שיש לקרוא את מגילת איכה מקלף ולברך על כך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה". אך גם לדעתו, אין לברך "שהחיינו", כפי שמברכים על שאר המגילות, מהסיבה הפשוטה שאין שמחה בקריאת מגילת איכה.

 

  • " למה נקראת המגילה בשם "איכה"? התשובה הסטנדרטית היא שזוהי המילה הראשונה במגילה, ומכאן היא קיבלה את שמה. אך למעשה, המילה מייצגת גם את שאלת המפתח שמלווה אותה: איכה (איך)? איכה קרה שעם ישראל, העם הנבחר, הגיע למקום כזה? " 9. "איכה" היא לא רק מגילת קינה על מצבו של עם ישראל, אלא גם על מצבו וחייו של מחברה, ירמיהו הנביא. הוא נתקל בעיר מושבו (ענתות) בלעג ובוז של אנשי עירו, שלא קיבלו את נבואותיו ואזהרותיו, ואמר על גורלו "אוי לי אמי כי ילדתיני, איש ריב ואיש מדון לכל הארץ". למרות ההצקות הבלתי פוסקות, המשיך לומר לעם את דבר ה', עד שאנשי העיר חפרו בור, שאותו מילאו בטיט, והשליכו את ירמיהו לתוכו. מובן שמזימתם לא צלחה, ואחרי אותו מאורע, עזב ירמיהו הנביא את העיר ועלה לירושלים, מוקד העניינים. למשך תקופה (כאשר יאשיהו כיהן כמלך), מצבו של הנביא השתפר פלאים, אבל בעקבות שינויים פוליטיים-חברתיים שונים, הוא נאלץ שוב להימלט מאנשים שביקשו להורגו.

 

10. בחלק גדול מקהילות ישראל בארצות המזרח היה ונותר מנהג נפוץ: בסיום קריאת איכה, מכריז שליח הציבור כמה שנים חלפו מיום חורבן בית המקדש השני ואומר: "מאז חורבן הבית עברו X שנים. במהרה ישוב ה' להיכלו, וישיב שמות עמו ברחמים".

 

כל הפרטים על סדרת "איכה ישבה בדד" שתוקדש למגילה בבית אבי חי

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי

ראיית לילה: מבטים מתוך אפלת השבעה באוקטובר
ראיית לילה: מבטים מתוך אפלת השבעה באוקטובר
כבר שנה שאנחנו נמצאים באפלת המלחמה. דווקא בחשכה, כשאישונינו מתרחבים, אנחנו יכולים לראות את מה שנעלם באור היום. כותבים נבחרים מתאמצים להישיר מבט גם בלילה ולתת מילים למה שלא ניתן לומר באור מלא.
פרויקט
15.10.24