החיים: הוראות שימוש

העולם מעניין ומרגש, וקורים בו דברים רבים, והשאלה כיצד לנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר היא קריטית. פרופ' דן אריאלי מסביר כיצד הוא מנצל את שלו, ומהן האסטרטגיות שבעזרתן ניתן לבצע את הבחירות הטובות ביותר

מדי יום אני שותה את האספרסו של הבוקר וחושב איך לתכנן את היום; רגע ההחלטה – שבו אני עם עצמי – אהוב עליי במיוחד. אני מאוד אוהב ימים שהרגשתי בהם פרודוקטיבי, ובימים שאני לא מרגיש בהם פרודוקטיבי, אני הולך לישון בתחושה לא נעימה. אבל ימים שבהם אני חושב שעשיתי את מה שרציתי לעשות – אני מרגיש טוב בסופם.

 
דן אריאלי. כך הוא בוחר לנצל את הזמן (צילום: מרטין לנגרמן)

אחת הדרכים לחשוב על זמן היא לחשוב על כסף. כסף הוא בעצם שאלה על הזדמנות חליפית – כשאנחנו מוציאים סכום מסוים על משהו אחד, אנחנו לא יכולים להוציא אותו על משהו אחר. ואולם, קשה לנו להבין על מה בדיוק אנחנו מוותרים; מה כללה החלופה. גם זמן נמדד בחלופות שלו – אנחנו עושים משהו אחד במקום אחר – וגם במקרה הזה קשה לכמת את החלופה באופן מדויק.

 

למעשה, מסובך יותר לכמת את הזמן מאשר את הכסף, משום שהחישוב כולל משתנים נוספים, ובראש ובראשונה השאלה האם השעות שבזבזתי הן השעות ביממה שבהן אני פרודוקטיבי או השעות שבהן אני פחות פרודוקטיבי. גם הטכנולוגיה העומדת לרשותנו במטרה לנהל את הזמן שלנו גרועה. לוח השנה האלקטרוני מראה לנו את הדברים הקטנים שאנחנו צריכים לעשות – פגישות, משימות קצרות הלוקחות בין חצי שעה לשעתיים – אבל לא את הדברים הרחוקים והגדולים. כתוצאה מכך, הוא בעצם מקטין את הסיכוי שנתייחס אליהם. יש משפט באנגלית משפט שאומר: you are what you measure. מה שלא מיוצג, לא קיים.

 

על מנת להמחיש את ההבדל הבסיסי בין עני לעשיר נוכל לחשוב על השוואה למזוודה. העני אוחז במזוודה קטנה – אין לו מקום להכיל הכל, הוא צריך לתעדף, ויתרה מכך, לבצע שינויים פעם אחר פעם (כלומר להוציא ולהכניס דברים למזוודה), מה שגוזל ממנו זמן ואנרגיה רבים. לעשיר, לעומתו, יש מזוודה גדול, ובזבוז הזמן והאנרגיה הנ"ל נחסך ממנו.

 

לכך יש להוסיף את העובדה שהאנשים אינם רציונליים, במובן שהם לא מייחסים חשיבות ל"עלות" של הזמן, ולכן מבזבזים אותו על גלישה בפייסבוק ושאר פעילויות סרק. מחקר שביצעתי עם עמיתים הראה שרוב האנשים מבזבזים את השעתיים הפרודוקטיביות ביותר של הבוקר על דברים מטופשים כמו קריאת מיילים וגלישה בפייסבוק, שאפשר היה לבצע אותם בשלב יותר מאוחר של היום.

 

מחקרים אחרים מראים שהיעילות שלנו בשעות הפרודוקטיביות מגיעה עד פי שלושה מאשר בשעות הלא פרודוקטיביות, כלומר כל דקה שאנחנו מבזבזים בשעות הפרודוקטיביות בעצם שווה לשלוש דקות בשעות שלאחר מכן. לכן התוצאה של דחיינות מסוג זה היא חוסר פרודוקטיביות גדול יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון.

 

ככלל, דחיינות כוללת שני שלבים: הראשון, העדפת פעולה לא אפקטיבית (צפייה במשחק כדורסל למשל), ברגע מסוים, על חשבון פעולה חשובה ממנה; והשני, ההנחה שבעתיד נחזור לפעולה החשובה, גם אם לעתים זה כלל לא נכון. בתור מרצה באוניברסיטה אני רואה דחיינות כל הזמן; בספר האחרון שלי כתבתי שסבתות מתות לפני סוף הסמסטר בגלל דחיינות. " מחקרים אחרים מראים שהיעילות שלנו בשעות הפרודוקטיביות מגיעה עד פי שלושה מאשר בשעות הלא פרודוקטיביות, כלומר כל דקה שאנחנו מבזבזים בשעות הפרודוקטיביות בעצם שווה לשלוש דקות בשעות שלאחר מכן "

 

את הדחיינות ניתן להבחין מבזבוז זמן, הדומה לקלוריות ריקות: באופן עקרוני, לגוף "שווה" לצרוך מאכל מסוים אפילו אם הוא משמין, משום שהוא עושה בו שימוש. אבל קלוריות ריקות אלה קלוריות שאין לנו שום יתרון מהן. וכזה גם זמן מבוזבז. כשבילינו אותו, היה לנו בסדר, אבל ברגע שהוא נגמר אנחנו לא חושבים עליו יותר; הוא לא השאיר עלינו שום רישום, לא שינה אותנו בשום דרך.

 

באי היכולת לעמוד בזמנים, כמו גם בדחיינות, יש אלמנט אישיותי. הוא קשור לאופי המשימות שאנחנו לוקחים על עצמנו ובשאלה עד כמה אנחנו אופטימיסטיים. העולם מעניין ומרגש וקורים בו דברים רבים, והשאלה איך לחשוב על הזמן ואיך לשפר את ההתנהגות שלנו עם הזמן – כלומר לאילו אתגרים להיענות ועל אילו לוותר – היא מהחשובות בחיינו.

לכל הפרטים על זמן - אירוע ליל שבועות בבית אבי חי

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

עוד בבית אבי חי