יחפה

שיר הבכורה של סמדר רונן "חצי כדור" (מתוך אלבום עתידי שיישא אותו השם), שכבר הספיק להיבחר כשיר השבוע ב-88FM, מסקרן לא רק בגלל המוזיקה, אלא גם בגלל הטקסט החשוף והפצוע להפליא, שכולל בין השאר את השורות "אבל רציתי ילדים, רציתי משפחה, רציתי לאהוב. כמו טיפשה אני בוכה".

 
סמדר רונן. "השם הכללי זה סוג של אלוהים"

ההסבר, או לפחות חלק ממנו, מופיע בטקסט שצורף לשיר: "בעולם פוסט-אפוקליפטי, הגיבורה של השיר מוותרת על חצי כדור 'גואל' ובוחרת להתמודד עם הכאב, עם הכאוס, עם הבדידות. ממש כמו הבחירה בשיר, יצירותיה המוזיקליות של סמדר מוכיחות כי היא בוחרת בהתמודדות ולא בבריחה".

סמדר רונן, 32, ילידת קיבוץ מצר ובוגרת רימון, שחררה עד כה שלושה סינגלים, ומאחוריה גם הופעות בהרכב הווקאלי "מלח מים", השתתפות בקברט "החטא השביעי" בצוותא ובהפקות נוספות אחרות. כבר בשאלה הראשונה בראיון, היא נדרשת להתמודד עם ההצהרה על התמודדות בחיים ובמוזיקה.

בעקבות ההצהרה המעניינת, מתבקשת השאלה: מה במוזיקה שלך הוא התמודדות ולא בריחה?

"שאלה קשה. קשה לי להגיד איפה אני לא בורחת במוזיקה, כי כל החיים שלי הם כאלה. לכן, אשיב בנוגע לחיים שלי. ובכן, היה שלב שבו הרגשתי שכל מה שידעתי על העולם התנפץ. התחלתי לנסות להבין ולחקור, גם מול עצמי, להיכנס לעומק. אגיד את זה קצת דרמטי, אבל זה כמו להסתובב עם המון פצעים שלא נגעתי בהם במשך כל החיים, ופתאום אני יכולה לגעת בהם ולהתמודד איתם. זה בא לידי ביטוי גם במוזיקה. אני כותבת כמו שאני מדברת".

מה למשל התנפץ לך?

"כל תפיסת העולם שלי, כל האמונות שלי בנוגע לכול - ליחסים, ליקום, לעצמי. מי אני בעולם. אלה דברים שבעבר לא הייתי מודעת אליהם. בעבר הייתי מונעת בעיקר מפחד ומחוסר אמונה. אבל מאז שנשברו כל התפיסות שלי, זה נתן לי מקום של אמונה".

אמונה במה?

"אני לא יודעת איך לקרוא לזה כל כך. השם הכללי זה סוג של אלוהים. הוא שחרר אותי מהפחד של לחיות. באתי מהבית הכי חילוני בעולם, בקיבוץ, וקשה לגדול כך, כשאין טיפה של אמונה בכלום. עכשיו אני בוחרת להאמין".

לחלום שיר

בעבר אמרת שהשיר "חצי כדור" נגלה אלייך בחלום, כמו רבים משירייך. מה זאת אומרת "לחלום שיר"?

"אצלי החלומות מאוד ברורים, ואני זוכרת אותם בבירור. אומרים שזה מעיד על שינה לא טובה, אבל אני אוהבת את זה. החלומות משמשים לי כלי לניתוח דברים. החלום על 'חצי כדור' היה לא נעים ואפילו סיוט, וגם חזר על עצמו. פשוט כתבתי אותו, והוא יצא כך. בהתחלה היו לי הרבה יותר בתים והרבה יותר תיאורים, אבל בגדול - השיר הוא תמצית החלום.

"יש חלומות שבהם מגיע סוף העולם. אני יודעת מה קורה: לי יש אפשרות להינצל, אבל לקרובים שלי אין אפשרות. אני מנסה לגלות להם איך להינצל, אבל בדרך כלל נשארת לבד. כהמשך לכך, גם בשיר 'חצי כדור' אני אומרת שרציתי משפחה, רציתי ילדים, אבל זה לא יקרה, לפחות לא בדרך שחשבתי.

"התחושה שלי היא שהדברים שאנחנו חולמים עליהם הם אשליות, כשזה מגיע למציאות. אני חווה את זה עם היציאה של המוזיקה שלי החוצה. בהתחלה נורא רציתי להוציא את זה ושכולם ישמעו כבר את החומרים. הדברים האלה נראו לי נורא גדולים. ועכשיו, אחרי הוצאה של שלושה שירים מתוך האלבום, ראיתי שיש בי עצב כזה וניסיתי להבין למה. הבנתי שהרצון הוא לקבל אהבה בתוך הפידבק. אבל הפידבק הזה רחוק. שומעים אותך אמנם ברדיו, אבל אני לא שומעת את זה בעצמי ולא מקבלת את הפידבק ישירות. לכן, אני מרגישה שלא שם נמצאת האהבה. המקום הזה לא מספק.

 
סמדר רונן, "חצי כדור"

"ואז חשבתי לעצמי: למה יש לי את הרצון להמשיך ולשחרר מוזיקה? הרי אלבום הוא סיפור לא פשוט, בעיקר כלכלית. סימן השאלה הזה עדיין קיים, ואני מבינה שהרגע הבאמת מרגש בכל הדבר הזה הוא זה שבו אני נמצאת עם עצמי, יושבת וכותבת. רגע מרגש נוסף מתרחש כשאני מביאה את השיר להרכב, ושם נוצר קסם שבו השיר יוצא לאוויר העולם. כלומר, האהבה והסיפוק לא מגיעים מבחוץ, אלא דווקא מבפנים".

הסיפוק מתחיל בתוכי

הסאונד שלך מיוחד, אפילו מהפנט במידה מסוימת. איך הוא התגבש?

"קודם כול, בזכות יונתן לויטל, שהפיק את האלבום. היתה לנו תקשורת כנה ועמוקה, וזו הובילה לסאונד הזה. ויש כמובן את ההרכב, שמנגן איתי שש שנים ביחד, כך שמשהו התגבש עם הזמן  - כל אחד מוסיף את הצבע המיוחד שלו. זה מזכיר לי שלפני שבוע ביצענו בהופעה שיר חדש לגמרי, לראשונה אחרי שבמשך תקופה ארוכה עבדנו רק על האלבום. כשהשיר החדש הגיע, כל אחד לקח את הכלי שלו, התחילו לנגן והשיר יצא ממש בצ'יק צ'ק עם הסאונד הזה, שביטא אותנו. זה היה רגע ממש מרגש".

עבדת על האלבום ארבע שנים. אני מניח שהוא עבר לא מעט גלגולים.

"כן. בעיקר ירדו שירים. היו הרבה יותר שירים בהתחלה, אבל ויתרתי על שירים שהייתי פחות מחוברת אליהם ופחות התאימו לאלבום. גם מבחינת העיבודים, זה כל הזמן השתנה. אפילו בשלב המיקסים שינינו דברים. בגלל זה העבודה ארכה ארבע שנים. לכן יש הבדל משמעותי בין איך שהתחלנו ובין מה שהגענו אליו". " כל האמונות שלי התנפצו – בנוגע ליחסים, ליקום, לעצמי. מי אני בעולם. אלה דברים שבעבר לא הייתי מודעת אליהם. בעבר הייתי מונעת בעיקר מפחד ומחוסר אמונה. אבל מאז שנשברו כל התפיסות שלי. זה נתן לי מקום של אמונה "

המדיה די מפרגנת לך, וזה לא מובן מאליו לאמן צעיר שרק עושה את צעדיו הראשונים בתעשייה.

"זה קצת מתחבר לי למה שדיברנו קודם, לזה שהסיפוק לא מגיע מבחוץ, אם כי נעים מאוד לקבל פרגון והערכה ולדעת שיש מי שהמוזיקה הזאת נוגעת בו. אני נורא בטוחה במוזיקה הזאת. עברתי בארבע השנים האחרונות שינוי מהותי וגם התמסרתי לעומקים גדולים ולכל מה שהדרך הזאת דרשה ודורשת. אני לא יודעת אם זה מובן מאליו או לא, אבל אני מרגישה שזה שווה את זה".

* סמדר רונן תופיע ב-28.1 בשעה 22:30 בצוללת הצהובה בירושלים