הערבית שלנו

24.12.13

כך היתרגם מפגש אקראי עם אינדיאנים בקולומביה, שבמהלכו צפה מרכוס (מרדכי) חנונה במקומיים הפועלים לשימור שפת אמם, להוצאת המילון "חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים" – חוכמת הפתגם של יהודי מרוקו

כשמרכוס חנונה הגיע במסגרת עבודתו לדרום אמריקה, ותוך כדי סיור עבודה בקולומביה נתקל באינדיאנים שפועלים במרץ לשימור שפת האם שלהם, הוא לא יכול היה שלא לתהות מה יהא על שפת האם שלו. הוא אמנם לא ממש דיבר מרוקאית שוטפת, וקשה לומר שאותה תרבות היתה משהו שחי ביומיום, אבל לאחר שחזר לארץ, החליט להפוך את סימני השאלה לסימני קריאה, שמילונים מרתקים בשפות עברית-מרוקאית מתנוססים מעליהם.

 
מרכוס חנונה. הפתגם המרוקאי מנסה להיות קיצוני כדי למשוך תשומת לב

ביום חמישי הקרוב ישתתף חנונה בערב "חוכמת הסבתא", שיתקיים בבית אבי חי, בהנחיית רוביק רוזנטל. במרכז הערב יעמדו מילונים וספרי פתגמים של שפות היהודים שעלו ארצה מהגלות, ומשתתפי הערב ינסו להבין כיצד אותן שפות נכחדות נוכחות ומשפיעות על העברית בת ימינו.

 

אין שום תיעוד

 

אז איך הגיע מרכוס (מרדכי) חנונה מאותו מפגש עם האינדיאנים בקולומביה ועד הוצאת המילון "חתונת ארטישוק, גירושי שזיפים", המלווה בטייטל "חכמת הפתגם של יהודי מרוקו"? "זה כל כך עניין אותי, שמיד אחרי שחזרתי לארץ, רציתי לבדוק מה קורה עם שפת האם שלי, מרוקאית, מבחינה תיעודית", מספר חנונה.

 

ומה גילית?

"התפלאתי שאין שום מילון או תיעוד מסודר שמעיד שהיתה שפה כזו. למעשה, אני עצמי לא דיברתי מרוקאית במינונים גבוהים. בתור התחלה, חשבתי לקחת את המילים שאני יודע ולתעד אותן. הבנתי שזו שפה בתהליכי הכחדה מאוד מתקדמים, יותר מכפי ששיערתי. אנחנו הדור האחרון שנולד עם שפת האם הזאת, מה גם שכיום בקושי משתמשים בה. לכן חשבתי: 'מה יקרה אם בעוד עשרות שנים יהיו מי שירצו לדעת איך דיברו יהודי מרוקו? אין שום תיעוד של זה'".

 

מה מייחד את הפתגמים המרוקאים מהפתגמים של שאר העדות?

"יש במרוקאית פתגמים שלא קיימים בשום שפה אחרת. למעשה, היא תערובת ושעטנז של שפות - יידיש, לדינו, ספרדית, עברית, ארמית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית. היהודים הראשונים הגיעו למרוקו עוד לפני גירוש ספרד. בהמשך הגיעו המגורשים עם הספרדית שלהם, ואחר כך היה הכיבוש הצרפתי, והכול הפך להיות מורכב יותר. היהודים שם דיברו בשפות שלהם וערבבו כל מיני דברים. לכן, המרוקאית של היהודים היא כמו יידיש או לדינו - שפה ייחודית ליהודים בלבד".

 

ייחודית או לא, נראה שיש משהו חריף וישיר במיוחד בפתגמים המרוקאים.

"לפתגמים המרוקאים יש ניואנסים מיוחדים, ואם אתה לא מכיר את הניואנסים ואת אוצר המילים המקיף, לא תבין את המשמעות האמיתית שלהם. מעבר לכך, הפתגם המרוקאי מנסה להיות קיצוני כדי למצוא תשומת לב, אבל יש לו כוונות טהורות מכפי שחושבים.

"אם למשל רואים אדם צעיר ששיערו מלבין, אומרים 'מי ששיערו מתחיל להלבין שיצפה לקבר שלו'. על פניו, זה פתגם מאוד קיצוני. קצת שיער לבן, וכבר צריכים להתכונן לקבר? אבל מבחינת מבנה השפה המרוקאית, מתכוונים ל'כברו', כלומר, דבר כביר, גדוּלה. לכן, מי שמלבין שיערו, צריך להתכונן לגדולה. נכון, המרוקאים אוהבים למשוך תשומת לב אל המשפטים, את הרייטינג, ולכן אתה שומע דבר יוצא דופן. אבל האדם שאמר זאת לא התכוון לכך במשמעות המילולית של המילה, אלא במשמעות קצת יותר עמוקה ואוהבת.

 

"בזמנו, כשראו ילד משתולל, השתמשו במשפט 'יועילו לו רק מכות' - 'תנפעו גיר לעסא'. כלומר, הילד הזה זקוק למכות הגונות. אבל מי שיש לו אוזניים טובות יוכל לשמוע 'לעססא' - פעמיים ס', מה שאומר 'השגחה'. כלומר, הילד הזה זקוק להשגחה כי הוא יכול ליפול, ויקרה לו משהו חלילה. אז אם אדם מרוקאי מבוגר אומר את זה, הוא למעשה מתכוון להשגחה, ולא למכות".

 

מה ההבדל בין המרוקאית של היהודים ובין המרוקאית של המוסלמים באותה מדינה?

"היהודים קראו לניב המרוקאי שלהם 'ל-עארביי'א דיאלנה' - הערבית שלנו, או 'ל־עארְבִּיי'א דל־לִ־יהוּד' - הערבית של היהודים. צריך לדעת שהערבית של המרוקאים שונה לגמרי מהערבית המצרית, הסורית או הסעודית. מרוקאי וסורי, או יהודי-מרוקאי ויהודי-עירקי יצטרכו מתורגמן כדי לדבר ביניהם. אני מדבר מרוקאית, אבל כשאני מגיע לנצרת, אני והם לא מבינים זה את זה.

 

"בתוך מרוקו ישנם עשרות, אם לא מאות ניבים. יהודי שגר במקנס יבין יהודי אחר שגר במרקש, בגלל הערבוביה היהודית, אבל הם עדיין ידברו בצורה שונה. היו בערך 13 ניבים יהודיים והיתה גם השפעה של השלוכים-הברברים על המרוקאית של היהודים. בכלל, מרוקו זה שעטנז או אפילו כאוס של שפות. עד היום יש מלחמה תרבותית עמוקה במרוקו. השלטונות רוצים שכולם ידברו ערבית נורמלית-כללית, ולא את השעטנז הייחודי למדינה שלהם. אז תתאר לך שגם השפה של היהודים די שונה מהמרוקאית הכללית, מה שמרחיק אותם עוד יותר מהערבית של הסורים או העירקים וכו'".

 

נגד עין הרע

 

אם נחזור לפרויקט המעניין שלך - איך בעצם יושבים וכותבים מילון במרוקאית-עברית? מאין כל המקורות לשפה?

"את המילון התחלתי באיסוף מהזיכרון. זכרתי את המילים והביטויים ונפגשתי בהתחלה גם עם מבוגרים. אבל רבים מהם כבר איבדו את המרוקאית שלהם ולא הסבירו את זה לעומק. אז פשוט נברתי במקורות כתובים ותפסתי כמה מומחים. אם נתקעתי בשאלה על השפה המרוקאית, הייתי מרים אליהם טלפון.

 

"התחלתי לכתוב את המילון ב-2007. זה לקח כמה שנים, הוצאתי כמה מהדורות ובדיוק השבוע אני מוציא את המהדורה האנגלית, שתפורסם בארצות הברית ובאנגליה. נוסף על כך, אני מקווה לסיים בקרוב גם את הגרסה הצרפתית והספרדית. אני רוצה לתעד כדי שאם בעוד 100 שנה ירצו לדעת איך דיברו היהודים במרוקו, שיהיה להם בסיס. מה יעשו עם זה אחרי זה - אני לא יודע".

" היהודים קראו לניב המרוקאי שלהם 'ל-עארביי'א דיאלנה' - הערבית שלנו, או 'ל־עארְבִּיי'א דל־לִ־יהוּד' - הערבית של היהודים. צריך לדעת שהערבית של המרוקאים שונה לגמרי מהערבית המצרית, הסורית או הסעודית "

  

"נוסף על כך, ביחד עם רוביק רוזנטל כעורך, הוצאנו לא מזמן, דרך הוצאת כתר, ספר פתגמים במרוקאית - 'חתונת הארטישוק, גירושי שזיפים'. יש בו יותר מאלף פתגמים בנושאים שונים, כולל קללות, כי במרוקאית כשמקללים, למעשה מברכים".

מה הכוונה?

"חלק גדול מהקללות מיועדות למעשה נגד עין הרע. אני חושב שרק אצל העדה המרוקאית יש מצב שדודה מבוגרת תראה ילד חכם במיוחד ותגיד לו 'שימות צעיר' נגד עין הרע, והאימא של הילד תחייך ותשמח, ממש בשוויון נפש".

כל הפרטים על האירוע "חכמת סבתא", בהשתתפות מרכוס חנונה

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי