ישוחרר נלסון מנדלה

מי ייתן וגם בין הירדן לים יקום מנהיג בשיעור קומתו של נלסון מנדלה ויסיים סוף סוף את הכיבוש, אבל ההשוואה בין הסיטואציה המקומית לאפרטהייד הדרום אפריקאי? שטות גמורה. זה הזמן להניח לה

נלסון מנדלה הלך לעולמו, ונכון למועד כתיבת שורות אלו, שעה מאז הפרסומים הראשונים, ראיתי תמונות וציטוטים והספדים אישיים ודיפלומטיים, ואולם, עדיין לא הגיע הגל הגדול של המגיבים, זה שיעשה ודאי את ההשוואה המתבקשת בין מדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה, שבה נלחם מנדלה, ובין מדיניות האפרטהייד במדינת ישראל. ואני כבר חושב לעצמי – כמה חבל אם נפספס את ההזדמנות לשמוע באמת את הרוח שנשבה במפעל חייו ואם נצמצם אותה ברדוקציה שטחית לוויכוחים הפוליטיים המקומיים שלנו.

 
דיוקנו של המנוח, בהפגנות בסוף השבוע בגדה. הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן

אל תתבלבלו, אני חושב שנלסון מנדלה, או מישהו בסדר גודל כמוהו, עם שאר הרוח ותעצומות הנפש והלב, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים כאן במזרח התיכון. אני חושב שהסטטוס קוו שישראל מטפחת בזירה הפלסטינית הוא מצב חירום בלתי נסבל, והוא דורש פתרון כואב ומיידי. אני מזדעזע מן המחשבה על כך שהמדינה שלי שולטת בעם אחר, שלא זוכה בשל כך לשוויון זכויות.

 

עם זאת, ההשוואה למדיניות האפרטהייד היא גסה וצינית, במקרה הרע, ותוצר של בורות, במקרה הטוב. ואם לא די בכך, היא ניצול ציני של ההיסטוריה הכואבת של שחורי דרום אפריקה ואימוץ המאבק שלהם בקופי פייסט זול בשם המטרות הנעלות של המאבק לסיום הכיבוש כאן אצלנו.

  

זאת לא המסיבה שלנו

 

נלסון מנדלה הקדיש את חייו להילחם בעוולות של גזענות ואי שוויון ממוסד בין לבנים ושחורים בדרום אפריקה. מטבע הלשון "אפרטהייד" נטבע בשפת האפריקן (הניב ההולנדי של הקולוניות בדרום אפריקה) בהקשר הספציפי של המציאות בדרום אפריקה. משמעותו בעברית היא "נפרדות", והוא מתייחס אל המדיניות שהבחינה והפרידה בין לבנים ושחורים מטעמים גזעניים קולוניאליסטיים גרידא. מציאות זו היתה בלתי צודקת ומנוגדת לא רק לערכי הדמוקרטיה, שבהם מנדלה האמין, אלא לכל מערכת ערכים שמטפחת את כבוד האדם, זכויותיו וחירותו.

 
The specials - Free Nelson Mandela


אינני מיתמם. ברור לי שהמציאות הפוליטית בארץ – שאמנם אנחנו אוהבים להגיד שנכפתה עלינו, אך היא עדיין גם תוצר של החלטות שקיבלנו ויש לנו עליה אחריות מלאה – בלתי צודקת. היא מייצרת פירוד בין אוכלוסיות ועמים, ויש לקבול עליה, להתקומם נגדה ולהילחם בדרכים דמוקרטיות שיביאו לסיומה. אבל בשום אופן אין הצדקה, לא לוגית ולא אידיאולוגית, לעשות את ההשוואה בין מדיניות האפרטהייד שבה נלחם מנדלה ובין המדיניות המונהגת בישראל.

 

מהות היחסים בין הלבנים והשחורים בדרום אפריקה שונה לגמרי, כמעט בכל קנה מידה, ממהות היחסים שבין התושבים היהודים והתושבים הערבים בארץ ובשטחים שעתידים להיות פלסטין: מהנסיבות ההיסטוריות שהצמיחו את החיים של האוכלוסיות הללו ביחד, דרך ההיסטוריה המשותפת של העמים הללו ביחד, עבור בקרבה התרבותית והדתית ועד ההשלכות הקונקרטיות של כל פתרון שעתיד להיות מיושם כאן. בכל קנה מידה, היחסים כאן הם אחרים.

 

ולכן, מי שמתייחס אל המצב הישראלי או הציוני כאל פרויקט קולוניאליסטי מבית היוצר של האימפריאליזם האירופי הלבן פשוט אינו מבין – או אינו רוצה להבין – את מורכבות הסיטואציה שבה הוא חי ומייצר בכך נזק חמור לעין שיעור מן התועלת שהוא מבקש לקדם. במקום זאת, ראוי שנכיל את המורכבות ונתמודד עמה בצורה מעמיקה ויצירתית יותר מאשר שנעשה לעצמנו חיים קלים ונאמץ לעצמנו מושגים "דרמטיים" או "סקסיים" או "מוכחים כיעילים" כגון "אפרטהייד". " מי שמתייחס אל המצב הישראלי או הציוני כאל פרויקט קולוניאליסטי מבית היוצר של האימפריאליזם האירופי הלבן פשוט אינו מבין – או אינו רוצה להבין – את מורכבות הסיטואציה שבה הוא חי ומייצר בכך נזק חמור לעין שיעור מן התועלת שהוא מבקש לקדם "

 

 

אין מי שמשווע יותר ממני ל"נלסון מנדלה" מזרח תיכוני, בין שהוא יקום בצד היהודי ובין שהוא יקום בצד הפלסטיני - אין זה משנה; אבל להניח שהסיפור זהה לסיפור של מנדלה האפריקאי? זו שטות גמורה. יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהאדם הזה: מחלומותיו, מהאופן שבו דבק בהם, הגשים אותם וסחף אחריו את העולם לשיעור היסטורי – אולי אפילו מיתי – בהנהגה ובדרך ארץ. ואת מה שהוא לימד אותנו, עלינו ליישם כאן: את החזון הענק לעמו ולמדינתו ואת ההתמדה שלו לנוכח כל המכשולים. אבל אם נתבלבל ונצטמצם להשראה חד ממדית שמבוססת על אנאלוגיה חלשה, כזו שמזהה חפיפה מלאה בין המצב "שם" למצב "כאן", אנחנו עוד עלולים לפספס את ההזדמנות לחלום בגדול את החזון הענק של מקומנו.

 

יהי זכרו, חלומו ומפעלו נר לרגלי האדם באשר הוא - תמיד.

עוד בבית אבי חי