פולמוס עם נימוס

במלאות חצי שנה להקמת כתב העת המקוון "אלכסון", אחת האופציות המעמיקות והמאתגרות ברחבי הרשת, העורך דב אלפון מספר אילו פיתויים המדיום מציב בפניו ובאיזה מובן האתר אידיאולוגי

כל מי שיש לו יד ורגל בעולם הרוח בישראל נתקל ודאי בחצי השנה האחרונה – בין שבפוסט בפייסבוק, בהפניה באימייל ובין שבאזכור בעיתונות – ב"אלכסון", כתב עת מקוון שמבקש להפריח את השממה האינטלקטואלית ברשת הישראלית, ובימים אלה מכה שורשים. 
 
דב אלפון. השילוב בין מדעים לתרבות אינו מובן מאליו (צילום: ליטל לוין)
בימים שבהם מצבם של כתבי העת המודפסים הולך ומידרדר, בימים שבהם מגזינים ועיתונים הנלחמים על חייהם ונאחזים במעט הקוראים שעוד נותרו, ב"אלכסון" סימנו קהל יעד מוגדר – שהתברר כגדול יותר ממה שהעריכו – והתחילו לרוץ. האתר זוכה למימון ולתמיכה ובעורך בעל רקורד מוכח – דב אלפון, העורך הראשי לשעבר של עיתון "הארץ" ושל הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר. שוחחנו עם אלפון לרגל כנס "אלכסון", שיתקיים בתל אביב ב-28 בנובמבר, על אודות כתב העת האינטרנטי, על המטרות שהציב לעצמו ועל הסקרנות שעורר סביבו.
 
העתיד כבר כאן
 
אלכסון, או בשמו המלא: "אלכסון – מחשבות מתחילות מכאן", נולד כיוזמה של יעקב בורק, סופר, פילנתרופ ואיש עסקים לשעבר, שפגש את אלפון כשזה ערך את ספריו. בורק ביקש לספק לגולש הישראלי תכנים רציניים ומעמיקים יותר. ביחד עם אלפון, יזם את הקמת "אלכסון", כתב עת אינטרנטי שמתעדכן בכל יום ושולח למנוייו ניוזלטר בסופי שבוע. 
 
עם הכותבים ב"אלכסון" נמנים, בין היתר, חיים באר, ליאון ויזלטיר, יהושע קנז, אתגר קרת, שמעון שוקן, יסכה קורנפלד ועוד רבים. כבר עם הכניסה ל"אלכסון" ניתן להתרשם מניקיונו של האתר – בלי פרסומות, בלי אלימות של טוקבקיסטים, בלי באנרים קופצים, ובעיקר, בלי התחושה הטורדנית, שמלווה כל מי שגולש באתר מסחרי ישראלי, שמישהו מנסה למכור לך משהו. הדבר היחיד שמוצע למכירה ב"אלכסון" הוא ידע, וגם זה בלי אינטרס פוליטי או מסחרי.
 
דב אלפון מנהל רומן עם עולם האינטרנט הישראלי כבר מראשיתו. בימיו ב"הארץ" ייסד וכתב את המדור "קפטן אינטרנט", שם עקב אחרי תגליות וחידושים בתחום. "העתיד נמצא שם", הוא אומר, "ההבדל המיידי, הברור, בין האינטרנט ובין הדפוס, הוא הנזילות של הטקסט. כשיש טעות, למשל, בכתב עת מודפס, אין ברירה אלא להשלים עם הטעות ולהצטער עליה. בכתב עת מקוון אפשר לתקן את הטעות דרך הטלפון הנייד. 
 
"יש כל כך הרבה יתרונות לתחומי העיון בפלטפורמות דיגיטליות, שאין ספק שהעתיד נמצא שם. הקורא שניגש למאמר יכול לשמור אותו, לעשות חיפוש, לעשות העתק-הדבק. כל האופציות הללו לא היו קיימות אם היינו מוציאים כתב עת מודפס". 
 
בתחילת הדרך, מספר אלפון, חשבו הוא ובורק כי כתב העת יעניין ציבור של 1,000-2,000 קוראים, אך הם נדהמו לגלות שהוא מושך אליו רבבות קוראים, כמות גדולה הרבה יותר מכפי שציפו. "יש כאן צימאון עצום", הוא אומר, "הופתענו, כי בסך הכול מדובר בחומרים גבוהים ותובעניים, כמעט אליטיסטיים. אבל התברר שהיה ואקום; היו המון אנשים שחיפשו את התכנים האלה, ולא היה להם מענה ברשת. אותי זה לימד שיש ביקוש בעברית למאמרים ברמה גבוהה, מעמיקים; שבניגוד לכל התחזיות הפסימיות, לא הפכנו לעם של ריאליטי, ועדיין יש רבבות ישראלים שמעוניינים בחומרים גבוהים ומעמיקים". 
 
ב"אלכסון", כדברי אלפון, "מאמינים במילה הכתובה". אורכו של מאמר ממוצע נע בין 3,000-4,000 מילים, ולא פעם מתפרסמים מאמרים ארוכים הרבה יותר, בצד רשימות קצרות וקולעות. בכל הקשור לתחומי העיסוק של כתב העת – השאלה הזו, כמסתבר, עדיין לא הוכרעה סופית. 
 
האתר. נקי, שקט ולא מנסים למכור לך שום דבר 
"כשהתחלנו, לפני חצי שנה, היה איזון של חצי-חצי בין תחומי המדעים המדויקים ובין מדעי הרוח", מספר אלפון, "היום אנחנו מקיימים שילוב יותר מאוזן של מדע, תרבות וספרות. לתחום האחרון יש ביקוש רב ב'אלכסון', ואנחנו מפרסמים סיפורים קצרים, קטעים מספרי עיון, מאמרים שמבוססים על ספרים. 
 
"השילוב שבין מדעים לתרבות אינו מובן מאליו. בדרך כלל אנשי המדעים המדויקים הם לא ממש חובבים של ספרות ואמנות, ואנשי הספרות והאמנות לא מתקרבים אל המדעים. אנחנו מנסים ליצור את השילוב הזה, ובכתב העת מתקיים כל הזמן פולמוס סביב התחומים הללו".
 
להציב את השאלות
  
אתה מגיע מעולם העיתונות הכתובה, האקטואלית, היומיומית, לתחום שהוא מאוד שונה. מהן הדילמות שיש לעורך ב"אלכסון" לעומת עורך ב"הארץ"?
"יש התלבטות שהיא לא רק יומיומית - היא מתנהלת כמעט בכל דקה - לגבי השאלה עד כמה לרמות את הקורא. באינטרנט, מטעמים מסחריים, העורך רוצה שכמה שיותר גולשים ייכנסו לכתבה. לכן, קיימת נטייה לתת כותרות קצת מטעות, מרמות, שהן סוג של מלכודת שנועדה למשוך את הקורא. 
 
"מכיוון ש'אלכסון' הוא חלק מהמדיום הזה אך אין לו כוונות מסחריות, עולה השאלה אם לקבוע את הכותרות באותו האופן, אם להיענות לכללים של המדיום, או לפעול אחרת. הפיתוי מאוד קל, אבל אני חושב שהמבחן של 'אלכסון' הוא בשמירה על המכובדות שניתנה לו על ידי הקוראים והכותבים; ביכולת לא להיסחף פנימה. אני מרגיש שאנחנו עומדים בזה". " היה ואקום; היו המון אנשים שחיפשו את התכנים האלה, ולא היה להם מענה ברשת. אותי זה לימד שיש ביקוש בעברית למאמרים ברמה גבוהה, מעמיקים, שבניגוד לכל התחזיות הפסימיות, לא הפכנו לעם של ריאליטי "
 
 
האם "אלכסון" יצליח לשמש אי של דעת בתוך הביצה האינטרנטית הישראלית? אלפון מאמין שהתשובה חיובית, גם אם הוא מכוון פחות גבוה. "אין לנו כוונות להפוך את התקשורת", הוא אומר, "אנחנו מעוניינים להציב שאלות שמעניינות אוכלוסייה רחבה למדי, לספק לישראלים פלטפורמה דיגיטלית עם תכנים שהם לא רגילים למצוא באתרים אחרים. 
 
"אנחנו אמנם לא באים בשם אינטרסים פוליטיים 'מפלגתיים', אך יש לנו מטרה ברורה, אידיאולוגית - לקדם ערכים של דיון, של עומק, של הכרה בחשיבות המדע, של סובלנות, של פולמוס מנומס, אזרחי. זו בהחלט סוג של אידיאולוגיה, ולצערי, היא לא נפוצה בימינו. במובן הזה, אנחנו אתר אידיאולוגי". 
 
* כנס של כתב העת "אלכסון" יתקיים ביום חמישי, 28 בנובמבר, נר שני של חנוכה, בשעה 19:30, בהשתתפות יעקב בורק, חיים באר, דב אלפון ואחרים, במוזיאון תל אביב לאמנות ברחוב שאול המלך, תל אביב. 
Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי