להיות באינטימיות עם הרגע

"עכשיו עכשיו", תערוכה המתקיימת במסגרת הביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית, מנסה לאפיין מכנה משותף אחד של כמה תחומים אמנותיים שונים

אחרי שנתיים של מגורים במושבה הגרמנית בירושלים, למדתי כמעט בעל פה את ההסברים של מדריכי התיירים. הם הצביעו על בניינים טמפלרים, סיפרו על נאצים בירושלים, הקריאו שירים של יהודה עמיחי וסיימו, כמעט תמיד, בצמד הבתים הערביים המוזנחים ברחוב עמק רפאים 45. בקיץ האחרון משהו מוזר עבר על הבתים הללו: אחרי שנים ששימשו מחסה להומלסים, מישהו החליט לשפץ אותם, לשתול עצים, לארגן בריכה קטנה לפניהם ולחשוף את היופי הארכיטקטוני שהוסתר בתוספות הבנייה המאולתרות.

 
מתוך הביאנלה. כך העבודה נראית עכשיו, ובעוד רגע היא תיראה אחרת

הדבר לא נעלם מעיני התיירים, וכשהם שאלו על השיפוץ, רוב הניחושים של המדריכים נגעו למרתון שיפוצי מרוץ הבחירות לעירייה, או ליהודים עשירים מחו"ל שחמדו את השטח ורכשו אותו למגורים. אבל בחג הסוכות האחרון, המתחם דווקא נפתח לציבור. בית אחד משמש אתר מכירות של חברת הנדל"ן האחים חסיד (מה שאומר שהמדריכים לא לגמרי טעו בניחוש), והבית השני משמש חלל תערוכות, שמציג כעת את התערוכה "עכשיו עכשיו", שאוצרים האמנים אוריין גלסטר ופורת סלומון (מנהל בית הספר הגבוה לאמנות פרדס) ויוצר המחול העכשווי רונן יצחקי (מנהל הפרויקט "בין שמים לארץ").

 

ליצור תדר משותף בין-אמנותי

 

"עכשיו עכשיו" היא חלק מהביאנלה של ירושלים לאמנות יהודית עכשווית - יוזמה של העיתונאי רם עוזרי המתקיימת השנה לראשונה ותהיה פתוחה עד סוף חודש אוקטובר. ביאנלה (דו-שנתי באיטלקית), הוא למעשה פסטיבל אמנותי-עירוני שכשמו כן הוא - מתקיים בתדירות של אחת לשנתיים. הביאנלה המפורסמת מכולם היא כמובן הביאנלה של ונציה לאמנות. בזו הצנועה יותר של ירושלים מתקיימות, מלבד התערוכה בעמק רפאים, עוד חמש תערוכות שונות, שבהן מציגים עשרות אמנים מהארץ ומהעולם עבודות שלהן הקשר יהודי בתחום הציור, הפיסול, הצילום, הווידאו, המיצבים והמיצגים.

 

"הרעיון מאחורי התערוכה הוא הבקשה להיות באינטימיות עם החומר, עם המילה, עם החלל והגוף", אומרת אוריין גלסטר, אוצרת התערוכה "עכשיו עכשיו", שגם מציגה בה, "ליצור תדר המשותף לכל האמנויות ולהיות באינטימיות עם הרגע, שמשמעו בשבילנו הוא להיות 'עכשיו עכשיו'".

 

מה שמייחד את התערוכה הוא השילוב שהיא מציעה בין אמנויות שונות. כך למשל, "פרויקט האוזניות" של קבוצת שטף לשירה, המציע האזנה לשירים שנכתבו בהשראת העבודות בעזרת סריקת ברקוד לסמארטפון.

 

איך מתבצעת אוצרות משותפת לתחומים שונים של אמנות?

"העבודה המשותפת של שלושתנו החלה לפני הפרויקט של הביאנלה, וההזמנה להשתתף בביאנלה ולהתארח בבית בעמק רפאים רק התאימה לפרויקט כזה, שמלכתחילה שאף לחבר ולייצר שיחה בין-אמנותית בין המחול והאמנות, השירה והמוזיקה. לשמחתנו, המתחם בעמק רפאים הרגיש כמו בית אמיתי, שיכול להתאים למשפחה ברוכת ילדים שכמונו ולאצור בתוכו מגוון של אישיויות אמנותית ודרכי הבעה. העניין הוא לתת רשות זה לזה". " רונן יצחקי: 'עכשיו עכשיו' זה ככה, ובעוד רגע זה יהיה אחרת. ובשלב מסוים חשבתי שכמעט מוזר שהיצירות שמוצגות במתחם לא משתנות כל הזמן. אבל במחשבה שנייה, שמתי לב שהן כן משתנות; לפחות כשאני נסוג לתוך התודעה של עצמי, בכל פעם הן משהו אחר "

 

רונן יצחקי, שבניגוד לגלסטר וסלומון מגיע מעולם המחול, מוסיף: "תוך כדי עבודה על הפרויקט, אני לומד שפה חדשה של אמנות פלסטית. בעיקר חדש לי שאני יכול להבין ולאהוב יצירות כגון זו של פרלה שניידר, המציגה משהו שאם לא הייתי רואה אותו יותר מעשר פעמים, לא יכולתי להבין אותו, את הארעיות שבו, את האמירה שבו, שכאילו מייתרת את האמנות, כי הכול רגעי, ארעי ולא יציב. 'עכשיו עכשיו' זה ככה, ובעוד רגע זה יהיה אחרת. ובשלב מסוים חשבתי שכמעט מוזר שהיצירות שמוצגות במתחם לא משתנות כל הזמן. אבל במחשבה שנייה שמתי לב שהן כן משתנות; לפחות כשאני נסוג לתוך התודעה של עצמי, בכל פעם הן משהו אחר. וזה כאמור 'עכשיו עכשיו'".

 

"עכשיו עכשיו", מתחם האחים חסיד, רחוב עמק רפאים 45, המושבה הגרמנית, ירושלים. המתחמים האחרים של הביאנלה: בית אבי חי - הגלריה בקומת הכניסה; היכל שלמה; שכונת מוסררה - מסלול אמנות הרחוב של קבוצת מוסללה; מתחם התחנה הראשונה - הגלריה המרכזית.

עוד בבית אבי חי