לאן שהולכים פתאום כולם

01.07.13

נקמת הטרקטור, שניסרו עם גרסת רוקנרול ל"אדון סליחות" כבר בשנות ה-90, חוזרים 20 שנה אחרי למקורות - והפעם עם אלבום פיוטים שלם. על הפרק: ר' משה אבן עזרא. הסולן אבי בללי מפרש

מיטיבי הלכת שבכם אולי זוכרים שעוד לפני עידן המוזיקה היהודית המתחדשת, אי שם, לפני יותר משני עשורים, נקמת הטרקטור הקליטה גרסת רוק אינסטרומנטלית לפיוט "אדון הסליחות". מאז הם הספיקו להקליט פיוטים נוספים, וברקע ריחפה תמיד השאלה: למה לא אלבום שלם? 
 

אבי בללי. הדרמה שבין החזן לציבור
"כשאתה צעיר, אתה לא באמת יכול – אלא אם כן אתה כישרון פנומנלי – להבין את כובד המילים ואת המשמעות שיש בשירי תור הזהב, אצל משוררים כמו אבן עזרא", מודה אבי בללי, סולן הלהקה, "בגיל צעיר יותר, אתה לא יודע איך לקרוא את זה בכלל ולא מבין מה זה. בשנים האחרונות הרגשנו, מטבע הדברים, שיש לנו מספיק פרספקטיבה על החיים כדי לפרש ולהבין את הדברים האלה".
 
כמו שהבנתם, נקמת הטרקטור חוזרים לפיוטים – ולא רק בהבלחה בודדת. לקראת ראש השנה ייצא אלבומה התשיעי של הלהקה, "מה לאהובי", שיכלול פרשנות מוזיקלית לטקסטים קלאסיים של ר' משה אבן עזרא. מתוך האלבום שוחרר הסינגל "מה לאהובי", שכבר הצליח לעורר עניין רב.
 
למה אבן עזרא?
לפני שאנו נוגעים באלבום החדש, אני מבקש להחזיר את בללי 20 שנה אחורה, לתקופה שבה גרסת הרוק ל"אדון הסליחות" – טרום עידן שולי רנד, בניון, חממה והבנאים – נתפסה כסוג של יציאה לא מוסברת. "למעשה, ביצענו את השיר עוד לפני נקמת הטרקטור", הוא מגלה, "לי ולאופיר ליבוביץ' היתה באמצע שנות ה-80, עוד בימי הפינגווין, להקה ששמה היה מודוס ויוונדי, ובמסגרתה היינו מבצעים את 'אדון הסליחות'. באמצע שנות ה-80 זה היה הרבה יותר מוזר".
 
למה דווקא "אדון הסליחות"?
"הוא מלווה אותי כבר מגיל 19. זה פיוט חזק, מסקרן, שהזמין התכתבות עם המוזיקה שלנו בכל תקופה. הוא עורר בי השראה, נתפס כמסתורי-משהו, ועם זאת נתפס בעיניי חלק בלתי נפרד מהשורשים שלנו. בזמנו, אני חייב להודות, זה היה קצת גימיק. כשהיינו ילדים וביצענו אותו, אמרנו 'איזה גדול זה!', אבל עם הזמן קלטנו שהחיבור שלנו הוא לא לגימיק אלא למוזיקליות עצמה". " כשאתה צעיר, אתה לא באמת יכול – אלא אם כן אתה כישרון פנומנלי – להבין את כובד המילים ואת המשמעות שיש בשירי תור הזהב, אצל משוררים כמו אבן עזרא "
 
ובכל זאת, מאיפה זה בא? לא באת מבית דתי, ואפילו לא מסורתי.
 "נכון, גדלתי בבית מאוד חילוני, אפילו לא מסורתי. אבל בין הגילים תשע ל-14 נורא אהבתי ללכת לבית הכנסת עם חברים מהשכונה, בימי שישי ובערבי חג. הדרמה הזאת, שהתחוללה בתוך בית הכנסת, השפיעה עליי לאורך השנים". 
 
דרמה?
"כשאני אומר דרמה, אני מתייחס לחלוקת התפקידים בין החזן לציבור. ובכלל, לראות את משה מהמכולת ואת איציק הצבעי נכנסים למין טקס מתואם, זה מאוד מרתק. מאז, העניין כולו נכנס באופן חזק לתפיסת המציאות שלי".
 
במהלך השנים שילבתם בשמונת האלבומים שלכם, שיצאו עד כה, פיוטים כמו "דרור יקרא", "אל נורא עלילה" ו"אחד מי יודע". באופן מסוים, היה קצת מתבקש שתגיעו בסוף לאלבום שלם. תכננתם לעשות את זה מתישהו?
"כבר בתקופת אלבום הבכורה, וידענו שאנחנו נורא רוצים לעשות דיסק שלם של השירים האלה. האלמנטים המסורתיים שמופיעים אצלנו במוזיקה לא הצליחו להתגבש, מהסיבה הפשוטה שהיינו צעירים מדי כדי להבין מה לעשות עם זה. לא סתם עשינו את 'אדון הסליחות' כקטע אינסטרומנטלי. 
 
"בכלל, השירה הזאת מאוד עמוקה ומכילה משהו תבוני מאוד שאפשר להבין גם בלי להבין את השפה. למעשה, אין מה להבין. במילים האלה יש עוצמה, ואחרי הכול, מדובר ביהודים שמכירים את זה. מלבד זאת, בשפה העברית יש משהו מיוחד. כשהופעתי עם זה ביפן ובאוסטרליה באו אליי יפנים ואוסטרלים ושאלו 'מה הפירוש של המילים אחד מי יודע?'. משקל המילים והמקצב מאוד מרתק אותם, דווקא בגלל שזה שורשי. המקצבים האלה משדרים עומק תרבותי ועושר מילולי, שזה דבר שגם ההדיוטות מסביבנו מבינים שיש לו כוח עצום".
 
הכול טוב ויפה, אבל אם נסתכל מהכיוון ההפוך - למה להקדיש אלבום שלם דווקא לפיוטיו של אבן עזרא? זה קצת כמו ללכת עד איזשהו קצה.
 
"זה בעצם מעגל שנסגר אחרי 25 שנות פעילות של נקמת הטרקטור. תמיד רצינו לעשות את זה. בדיוק כשישבתי שבעה על אבי, הוזמנו להלחין משירי אבן עזרא לפסטיבל העוד. בחודשים שלאחר מכן מצאתי את עצמי מתמסר לשירה הזו. בדיעבד, נראה שכאן מצאתי את הניחומים שלי. יכולתי לדבר עם אבי שנפטר דרך השירים האלה. זה היה חוט מקשר ביני ובין אבא. אני מאוד מאמין במסורת וביהדות ומעביר אותה גם לילדים שלי – עושה קידוש וכו'. זה בא אצלי בעיקר מאהבת היהדות. גם בשבעה, כשהלכתי לבית הכנסת, זה היה מתוך תפיסת החיים שלי. לא הודו ולא קרישנא מעניינים אותי. היהדות היא מה שאני. לכן גם הדיסק נעשה מתוך אהבה".
 
היה איזה דיליי

דווקא בפריחת המוזיקה היהודית, לפני שמונה שנים, לא שמעו מכם יותר מדי בכיוון.
"כן. תראה, היה איזה דיליי שלנו מהסיבה שאנחנו לא באים לזה מתוך עניין לעשות מסיבה לתקופת תור הזהב, אלא מתוך עניין אישי שלנו. הזמינו אותנו לזה לא סתם – היינו מזוהים עם הדברים האלה. אתה לא עושה כדי לספק את התשובה למה אתה לא עושה מוזיקה כזו כשכולם עושים. יצירה כזו צריכה לבוא מתוך רעיון ומתוך סקרנות טבעית לחיים שהיו לפני 1,000 שנה".

 
ומה למדתם על עולמם של אותם אנשים מלפני 1,000שנה?
 "אחד הדברים שסקרנו אותי היה התקופה הזו של שילוב תרבויות ורוחניות בין העולם המוסלמי ליהודי. גם אז הגיע זרם קיצוני אסלאמי, שבעצם ניפץ את החוויה המוסלמית-יהודית בגרנדה. משם ר' משה אבן עזרא התגולל בדרכים, ולכן הרבה משיריו הם געגועים לגרנדה ולימים שהיו. גם היתה לו התמסרות בלתי מתפשרת לאמונה".
 
אתה מצליח להזדהות עם ההתמסרות הבלתי מתפשרת לאמונה?
 "כמובן, כל אחד בדרכו, אחרת לא הייתי יכול לשיר את זה. זה דבר שאני נמצא בו באופן מאוד חזק. אני לא דתי, אבל זה נמצא בתוכי, וזה הולך איתי באופן מאוד חזק". 
Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי