הקרח לא נמס

26.02.13

קרח תשע היו חלוצי הבריטפופ בישראל, אבל זה לא הספיק להם בשביל להישאר ביחד. רק עכשיו, יותר מעשור אחרי שהם התפרקו, הם מתאחדים. נעם רותם, סולן הלהקה, מדבר על הפרידה, על החזרה ועל כל מה שהשתנה בין לבין

קרח תשע אמנם התקאמבקה בחודש האחרון, אבל מעניין לגלות עכשיו שלמעשה היא לא התפרקה מעולם. לפחות לא באופן רשמי. "התפוגגנו", צוחק נעם רותם, הסולן המוכשר והכריזמטי של הלהקה, שפרצה בסוף שנות ה-90, יצרה בריטפופ ישראלי מרתק והתפיידה אחרי שני אלבומים בלבד. "התחלנו בגיל צעיר מאוד. היינו ביחד כמה שנים טובות לפני שיצא האלבום הראשון שלנו. ואתה יודע, כשמגיעים לגיל מסוים כל אחד מתחיל לחפש את דרכו, ואז החבורה מתחילה להתפרק. כל אחד החליט ללכת לאופקים שלו. נראה לי שזה היה יותר בגלל הגיל"."כל אחד החליט ללכת לאופקים שלו. נראה לי שזה היה יותר בגלל הגיל". קרח 9

 

אז הפירוק לא היה רשמי בעצם?

"לא ממש. ידענו שזה נגמר, אבל לא הודינו בכך בפומבי וגם לא בפני עצמנו. הבנו שזו התפוגגות, עשינו הופעה אחרונה, והנה, לקח לנו 13 שנה לחזור".

 

אמנם עדיין אין תוכניות לאלבום אולפן חדש, והסנונית הבודדת ששוחררה עד כה היא ביצוע מחודש ושפיצי ל"אחד מהטובים", שנכלל במקור באלבומה השני של הלהקה. אבל בינתיים מתוכננות כמה הופעות איחוד, ולא מן הנמנע שהלהקה עוד תחזור לאולפן.

 

קרח תשע הוקמה ב-1993, ושחררה את אלבום הבכורה שלה "תחילתם של החיים הנכונים"

ב-1997. הלהיט הגדול ביותר של החבורה המוכשרת היה "סרטים", שנשמע כמו להיט של סווייד, רק בעברית, וכשסווייד הגיעה לארץ באותה שנה, היה ברור איזו להקה מקומית תחמם אותם. החבורה הצעירה נחשבה אז לדבר הכי חם (ולמעשה, גם הבודד) בז'אנר, אבל שום דבר לא הכין אותם לנפילה המסחרית של האלבום השני, ששוחרר בשנת 2000. גם הפירוק לא איחר לבוא, מן הסתם. " שיר שעובד אמור לפגוע ברגשות מאוד בסיסיים, והרגשות האלה לא השתנו. אולי היום הייתי לוקח את זה אחרת, אבל אני אוהב את השירים ובאמת חושב שהם טובים. הם קצת שירי ילדים מבחינתי, אבל במובן הטוב ולא במובן האינפנטילי. יש בהם הרבה תמימות של גיל 20. אי אפשר לשחזר את זה, מה שבטוח "

 

מאז נפוצו כל חברי הלהקה. נעם רותם התניע קריירת סולו מצליחה, שכללה עד כה שלושה אלבומים מוערכים, אוהד קוסקי הקים עם חלק מהחברים את ההרכב הקוסקים, שלא זכה להצלחה משמעותית, וכולם המשיכו לפעול בתעשייה.

 

נעם, רק לפני שלוש שנים שללת די בנחרצות אפשרות של איחוד. מה קרה מאז?

"לא שללתי בנחרצות, אמרתי שיש סיכוי קלוש. אבל גם לסיכוי קלוש יש סיכוי, וזו ההוכחה. האיחוד לא היה דרמטי, כמו שההפסקה לא היתה כזו דרמטית. כל השנים שמרנו על קשר, ניגנו ביחד בשביל הכיף, וקוסקי ליווה את סיבוב ההופעות האחרון שלי. באחת ההופעות ניגנו את 'אחד מהטובים', ופתאום עלינו על העיבוד החדש ואמרנו: 'וואלה, יהיה מעניין לנסות לנגן את השירים הישנים - לא כמו פעם, אלא כמו היום'. זה נתן לנו חשק לקום ולעשות את זה, בתחושה שאנחנו בכל זאת מרעננים משהו. מה גם שהאיחוד הזה היה צריך לקרות מתישהו, אז למה לא עכשיו".

 

מה זאת אומרת "היה צריך לקרות"? יש להקות שמתפרקות ולא מתאחדות אף פעם. לכם היה ברור שתתאחדו בסופו של דבר?

"מן הסתם, הרוב כן מתאחדים בסוף. בסך הכול זה חלק ממך, זה מעגל לא סגור שאתה צריך לסגור".

 

תהיו כמו תיסלם, שיוצאים לגיחות מדי פעם?

"אין לנו תכנון לא כזה ולא אחר. כרגע יש כמה הופעות שנעשה, וזה מה שיש לנו כרגע. אם יהיה לנו צורך להגיד עוד משהו - נגיד".

 

ומה עם אלבום חדש לגמרי?

"כרגע אנחנו מאוד מרוכזים בלהרים את ההופעה. זה ממש כמו לעשות את הכול מההתחלה. אני, אישית, כרגע עובד על אלבום חדש שלי, וגם מפיק שני אלבומים לשני אמנים: יואב שושני ואיתמר רוטשילד. אם נרגיש צורך להקליט אלבום ביחד מתישהו - גם זה יקרה".

 

רותם מספר שמעבר להנאה בחזרות לקראת המופע הם מצליחים אפילו להפתיע את עצמם. "קודם כול, כולם מאוד השתפרו", הוא מחייך, "אני חייב לומר שאנחנו הרבה יותר טובים מאיך שהיינו אז. דברים שנשמעו אז לא טוב נשמעים עכשיו יותר טוב. אנחנו מנסים להביא את עצמנו כמו שאנחנו היום, ולא כמו לפני 20 שנה. גם האנרגיות השליליות של גיל 20 ירדו, וכל אחד יודע את המקום שלו, נותן מקום לאחרים, יודע במה הוא טוב ובמה הוא לא. תענוג".

יהיו הפתעות מבחינת עיבודים חדשים?

"כמו בביצוע המחודש ל'אחד מהטובים', שיצא כסינגל, כל שיר קיבל סוויץ'. אישית, לא טרחתי לשמוע הקלטות ישנות שלא שמעתי כבר עשר שנים, לכן אני מנגן את השירים כמו שאני מבין אותם היום".

 

ולמה לא טרחת לשמוע את הדיסקים הישנים של קרח תשע?

"בזמן עבודה על אלבום אתה שומע אותו כל כך הרבה, שאתה גם חייב זמן בהמשך כדי לשכוח מזה. זה גם כמו שלא נעים לי להסתכל בתמונות ישנות של עצמי". " האיחוד לא היה דרמטי, כמו שההפסקה לא היתה כזו דרמטית. כל השנים שמרנו על קשר, ניגנו ביחד בשביל הכיף, וקוסקי ליווה את סיבוב ההופעות האחרון שלי. באחת ההופעות ניגנו את 'אחד מהטובים', ופתאום עלינו על העיבוד החדש ואמרנו: 'וואלה, יהיה מעניין לנסות לנגן את השירים הישנים - לא כמו פעם, אלא כמו היום'. זה נתן לנו חשק לקום ולעשות את זה, בתחושה שאנחנו בכל זאת מרעננים משהו "

 

אין אפילו סקרנות טבעית?

"פעם בכמה שנים יוצא לי לשמוע שיר ברדיו. אבל קשה לי, כי אני אומר: 'אחח, חבל שלא יכולתי להקליט את זה עכשיו, הייתי יכול לעשות את זה יותר טוב'".

 

חשבתם באמת להקליט את השירים מחדש?

"לא, לא נראה לי. אולי נקליט את ההופעות, אבל לא נראה לי שיהיו גם חידושים לשירים נוספים שלנו. אין צורך. עדיף לכתוב דברים חדשים. מה גם שהיום אני מסתכל על השירים של הלהקה באיזה דיסטנס. מן הסתם אני כבר לא כותב ככה. הם חלק ממני, אבל היום אני אחר. אלה מין תמונות ילדות".

 

זה מזכיר לי שלאחרונה צפיתי בחלק מהופעה ישנה מאוד שלכם, שנמצאת איפשהו ביוטיוב. הייתם נורא ילדים ופרועים. גם החומרים דיברו על מה שמעניין טינאייג'רס. היום אתם בסטטוס אחר לגמרי. הורים, נשואים, קצת בורגנים. איך שרים שורות כמו "היא שוב קראה לי בכיתה פחדן", מתוך "אחד מהטובים", ועדיין מתכוונים למשמעות?

"דווקא 'אחד מהטובים' הוא שיר שגם בזמן שנכתב היה קצת נוסטלגי, ודיבר על שלוש-ארבע שנים אחורה. מבחינה הזו זה בסדר. בסופו של דבר, שירים אמורים להיות הרבה יותר מסך הסיפור של השיר. שיר שעובד אמור לפגוע ברגשות מאוד בסיסיים, והרגשות האלה לא השתנו. אולי היום הייתי לוקח את זה אחרת, אבל אני אוהב את השירים ובאמת חושב שהם טובים. הם קצת שירי ילדים מבחינתי, אבל במובן הטוב ולא במובן האינפנטילי. יש בהם הרבה תמימות של גיל 20. אי אפשר לשחזר את זה, מה שבטוח".

 

זו הבאסה.

"אני לא חושב. לא הייתי רוצה לחזור לגיל 20. היום התמימות התחלפה בעומק, בניסיון. פעם כתבתי עם הרבה יותר מגבלות, כי היו לי פחות יכולות. זה הפריע לי גם אז. הפרספקטיבה של אז היתה יותר תמימה וילדותית, אבל אין מה להתגעגע לזה. יש בזה חופש של אי ידיעה, אבל בוסר של חוסר ניסיון וחוסר עומק. עכשיו את הבוסר ננסה להכניס למשהו עם יותר ניסיון ועומק".

 

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי