מאסר עולם?

דבורה היא אישה נשואה, כך על פי ההגדרות הפורמליות, על פי החוק היבש, אך כל קשר בין חייה הנוכחיים ובין חיי נישואים יציבים - חיים של תמיכה הדדית, אהבה, רגישות והבנה - הוא מקרי בהחלט. דבורה (שם בדוי; השם המלא שמור במערכת) מחכה זה שש שנים לקבל גט מבעלה. במשך כל השנים האלה היא חיה בנפרד מן האיש שלו נישאה וממנו נפרדה; מגדלת לבד את ילדיהם המשותפים, מתרוצצת בין בתי דין ופגישות עם עורכי דין, מנהלת שיחות טלפון ארוכות ומייגעות, עם הרבה ייאוש ומעט מאוד תקווה, אם בכלל."לא יכולה להינשא שוב, והכי נורא – לא יכולה להביא ילדים נוספים לעולם" (פלאש90)

 סיפורה של דבורה הוא רק אחד מאלפי מקרים של מסורבות גט ועגונות בישראל. מחר, י"ג באדר, שמצוין ברחבי העולם כיום העגונה, מבקשים ארגוני הנשים לנסות ולהעלות את הנושא לתודעה הציבורית, אך הסוגיה הכאובה – מיקרוקוסמוס, אם תרצו, של היחסים השבירים בין דת ומדינה בישראל – לא מופיעה בכותרות ראשיות, נדחקת על פי רוב לטובת נושאים ביטחוניים, שערוריות פוליטיות או גזירות כלכליות.

"אני בהליכים כבר קרוב לשש שנים", פותחת דבורה את סיפורה כשהיא יושבת בביתה, נתונה להשפעת משככי כאבים שמקלים במשהו על הפציעה האחרונה שלה – לפני כשבוע שברה את יד שמאל, ומאז היא בבית. "במאי 2010 בעלי הוכרז כסרבן גט על ידי בית הדין האזורי, וכבר כמה שנים שאני לא יודעת איפה הוא נמצא. הופעלו עליו כל צווי ההגבלה האפשריים הקיימים בחוק, וזה לא עוזר. הוא מצפצף על מדינת ישראל וחוקיה, ובינתיים אני לא יכולה להינשא שוב, לא יכולה לקנות דירה עם משכנתה, והכי נורא – לא יכולה להביא ילדים נוספים לעולם", אומרת דבורה, אוטוטו בת 40, אישה שחייה קפאו בגלל איש אחד והמערכת שמאחוריו. " מדינת ישראל הפקירה את הנושא של המעמד האישי והדין הפרטי בידי אנשים שאין להם שום זיקה לערכים דמוקרטיים, לכבוד האדם. כל עוד בעלי ההלכה לא יראו את הערכים האנושיים והמוסריים כחלק מן הדין הדתי, אי אפשר לתת להם את המנדט לעסוק בדיני נפשות ולהביא לתוצאות הרות האסון שאנו רואים כעת (עו"ד בתיה כהנא דרור, ראש ארגון מבוי סתום) "

במהלך כל השנים הללו, יש לך תקווה? יש אור בקצה המנהרה?

"חד משמעית - לא. אין לי שום תקווה; אין שום אור בקצה המנהרה. המוצא היחיד הוא שבעלי יימצא ויוכנס לכלא, אבל זה לא קורה. הוא נעלם, מסתובב בארץ, מתחבא. צריך להבין, אני חושבת שהבעיה היא לאו דווקא בדיינים. באופן אישי, אני זוכה ליחס אוהד מבית הדין, להבנה, למרות שיש מקרים רבים שבהם זה לא כך. אך לא זו הבעיה. הבעיה היא בהלכה ובחוקי המדינה. עד שלא ישנו חוקים בני מאות שנים שמאפשרים מצבים איומים ונוראים, המצב יישאר כמות שהוא, ובינתיים נגרם עוול איום ונורא. אני ועוד אלפי נשים נתונות בכלא, ממש כך. לא מאפשרים לנו להתקדם בחיים שלנו, רק בגלל שאנחנו רוצות להתגרש. אין בזה שום היגיון. הרבנים יכולים לשנות את המצב, אך אין להם מוטיבציה, ובינתיים אנחנו סובלות כל יום מחדש".

עו"ד בתיה כהנא דרור, העומדת בראש ארגון מבוי סתום, המעניק סיוע משפטי לנשים מסורבות גט, נחשפת למקרים הללו מקרוב יום יום, שעה שעה. "מדינת ישראל הפקירה את הנושא של המעמד האישי והדין הפרטי בידי אנשים שאין להם שום זיקה לערכים דמוקרטיים, לכבוד האדם", אומרת כהנא דרור, "אך הבעיה מטרידה לא רק בהיבט הדמוקרטי, אלא גם בהיבט הדתי-יהודי. לא ייתכן שהכרעות הלכתיות יגרמו עוול, יסתרו את המוסר הבסיסי ביותר. כל עוד בעלי ההלכה לא יראו את הערכים האנושיים והמוסריים כחלק מן הדין הדתי, אי אפשר לתת להם את המנדט לעסוק בדיני נפשות ולהביא לתוצאות הרות האסון שאנו רואים כעת"."לקדם יותר הסכמי קדם נישואין". ח"כ לביא

ליצור מודעות 

הטיפול במסורבות הגט ובעגונות קרוב ללבה של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד). רק לפני כשבועיים הושבעה כחברת כנסת, והפעילות הראשונה שבחרה לארגן - התכנסות מיוחדת בנושא מסורבות הגט והעגונות – תתקיים היום בין כותלי המשכן. "המשימה כרגע היא ליצור מודעות סביב הנושא", אומרת לביא, "להביא יותר זוגות לחתום על הסכמי קדם נישואים, לרתום את ארגוני הנשים ואת ארגון רבני צהר למשימה, לבחון את הפתרונות ההלכתיים הרלוונטיים. חשוב להבין שזו לא בעיה של קבוצות מסוימות או של מגזרים; זו בעיה של כלל  החברה בישראל. זנחנו את התחום הזה, הפקרנו אותו, כתוצאה מהמעבר בין קהילה למדינה. כשהיהדות היתה מפוצלת בין קהילות שונות ברחבי העולם, היתה ערבות בתוך הקהילה, היתה דאגה לכך שמקרים איומים כאלה לא יתרחשו. כשעלינו ארצה והתפרקנו מהקהילות, היהדות עלתה למגרש הציבורי, המערכת הפכה להיות ממסדית, והתחילה הבעיה. מדובר בממסד לא ציוני, מנותק מן החברה הישראלית ויחד עם זאת קובע גורלות בשבילה. זהו מצב בלתי נסבל".

גם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, ניצב זה שנים רבות לימין מסורבות הגט והעגונות, זועק את זעקתן וכואב את כאבן. הוא מודע לפתרונות ההלכתיים הקיימים וכואב את ניצול ההלכה על ידי עבריינים. "יש ארסנל מקיף מאוד של כלים הלכתיים שחובה להשתמש בהם", הוא אומר ביחס לפתרונות אופציונליים, "הדבר מתחיל ביחס, בהאזנה למצוקה, עובר דרך הכרה ביסודות הלכתיים, עבור לפסיקה ללא חששות לשיטות יחידאיות ודחוקות בהלכה, ועד לקיום האפשרות התיאורטית - עצם קיומה והימנעות משימוש בה - של הפקעת קידושין. אך בסופו של דבר, הדבר החשוב ביותר הוא לאמץ את גישת היסוד: אסור שהלכות גירושין הקדושות ישמשו כלי ביד עושי עוולה שמבקשים לשלול מנשים את חירותן", אומר הרב שרלו. " יש ארסנל מקיף מאוד של כלים הלכתיים שחובה להשתמש בהם. הדבר מתחיל ביחס, בהאזנה למצוקה, עובר דרך הכרה ביסודות הלכתיים, עבור לפסיקה ללא חששות לשיטות יחידאיות ודחוקות בהלכה, ועד לקיום האפשרות התיאורטית - עצם קיומה והימנעות משימוש בה - של הפקעת קידושין. אך בסופו של דבר, הדבר החשוב ביותר הוא לאמץ את גישת היסוד: אסור שהלכות גירושין הקדושות ישמשו כלי ביד עושי עוולה שמבקשים לשלול מנשים את חירותן (הרב יובל שרלו) "

"החמרת יתר היא בראש ובראשונה עוול להלכה עצמה", הוא מוסיף, "היא כמובן מביאה גם לחילול שמו של הקב״ה, שבשמו נשים, ולעתים גברים, מוצאים את עצמם בכבלי עיגון. אני מכיר רבים שמתרחקים מחיי הלכה בעקבות כך, ואף כאלה שפוחדים לבוא בברית הנישואין בקדושה. בד בבד, אני סבור שחל שיפור בנושא בשנים האחרונות. הדיון הציבורי, התורני והכללי פועל את פעולתו, וקיימת היום רגישות יותר גדולה להיבטים האנושיים של הסוגיה, כמו גם לאינטרס ההלכתי עצמו לפסוק כפי שההלכה מחייבת, ולדאוג שמצד אחד לא יתקיים 'גט מעושה', אך מצד שני שמצוקת האישה לא תהיה הפקר".  

ח"כ לביא דווקא סבורה שהמצב ב-15 השנים האחרונות לא השתפר, אולם היא מבינה כיום, לדבריה, שזירת המאבק עולה מדרגה. "האחריות עברה לבית הזה", היא אומרת, "אחת הסיבות שקיימתי את הכנס היתה כדי להבין ולשמוע במה אני יכולה לעזור. אנחנו הורסים במו ידינו את העתיד שלנו, ויש הזדמנות לשנות את זה, דווקא משום שהפרופיל של הכנסת השתנה בבחירות האחרונות. אני מאמינה שזה אפשרי. זו עבודה קשה, אבל אנחנו נכונים לה".

בואו להיות חברים שלנו בדף הפייסבוק של בית אבי חי