הידע הזה שייך לכם

מה אתם יודעים על תקציב המדינה, על הצעות החוק שעולות בכנסת ועל עבודת חברי הכנסת? סביר להניח שמעט מאוד. עמותת הסדנא לידע ציבורי הופכת את זה למשימה פשוטה. עכשיו זה בידיים שלכם

האם אתם מוכנים לצונאמי? לא, לא זה שעשוי ממים מלוחים, אלא זה שעשוי מפוליטיקאים ממולחים. עד יום הבחירות, בעוד כשלושה חודשים, ישטפו את כולנו גלים אדירים של הצהרות, הבטחות והכרזות על הישגים, וסביר שישאירו אותנו מבולבלים למדי. למי להאמין? לזה שטוען שהכלכלה איתנה ומצבנו מצוין או לזה שמזהיר שאנחנו על סף קריסה? לאלה שמתהדרים בהשקעות ענק בפריפריה ובשכבות החלשות או לאלה שזועקים שהקיפוח והפערים מעולם לא היו גדולים יותר? המספרים והנתונים שנזרקים בתקשורת הם בדרך כלל חלקיים, מגמתיים ולא מאפשרים לנו לדעת מי אומר אמת ומי מאחז עיניים. המידע הציבורי קשה מאוד לגישה וכמעט בלתי אפשרי להבנה. כדי לעשות סדר בבלגן, במיוחד לקראת הבחירות, באה לעזרתנו עמותת הסדנא לידע ציבורי.

פעילות התנדבותית המבוססת על תרומות. מפגש של העמותה (מתוך אתר הסדנא)

 

עם חברי העמותה, שפעילה כשלוש שנים, נמנים מנכ"לים של חברות תוכנה, יזמים, מהנדסי תוכנה, מומחים למדיה ולטכנולוגיה ובעלי תארים במדעי החברה ובמדע המדינה שהחליטו לשלב כוחות כדי להשיג מטרה פשוטה: להחזיר את המידע הציבורי לידי האזרח. סיפורה של הסדנא לידע ציבורי החל לקראת הבחירות ב-2009. בעקבות השריפה הגדולה בכרמל ב-2010, הם הובילו פרויקט שני: תקציב פתוח. אנשי מערך הכבאות טענו אז כי שירותי הכבאות לא תוקצבו כראוי, ואילו משרד האוצר טען שכן. אנשי הסדנא ניסו להבין מי דובר אמת ומי לא ולבחון את ספרי התקציב של המדינה, שאמורים להיות פומביים ולהופיע באינטרנט.

 

לכאורה, נשמע פשוט. ובכן, ממש לא: הם גילו שפרטי התקציב מתפרסמים במגוון מקורות, שכל אחד מהם עוסק בחלקים אחרים של התקציב או מציג מספרים שונים לגמרי. כפי שמסופר באתר העמותה, "המסקנה העצובה היתה שכדי לנהל מחקר כלשהו על התקציב לאורך השנים, צריך לשבת מול יותר מ-100 קבצים פתוחים, שכן כל אחד מכיל נתונים אחרים על אותם סעיפים תקציביים". אם מהנדסים בעלי ידע במתמטיקה ותכנות נתקלים בקשיים רבים כל כך בהבנת תקציב המדינה, איזה סיכוי יש לאזרח מן השורה? " אנחנו רוצים שאזרחי ישראל ירגישו ריבונים אמיתיים, כיאה לדמוקרטיה חזקה, וזה מתחיל בכך שכל המידע יהיה בידי הציבור. זה הבסיס להשתתפות ציבורית רצינית ולהגדלת ההשפעה של הציבור על גורלו. התהליך הזה יכול להתחיל כבר בבחירות הקרובות "

 

לדברי יובל אדמון, מנכ"ל העמותה, זה בדיוק המקום שבו באה הטכנולוגיה לעזרתו של האזרח. אנשי העמותה משתמשים בתוכנת קוד פתוח כדי לאסוף נתונים מהמקורות השונים ולהציג אותו באופן נגיש ונוח: "אנחנו אוספים את המידע אוטומטית מאתר הכנסת ומאתרים ממשלתיים על ידי כתיבת קוד מחשב שיודע לגשת לאתרים ולהוריד מהם את המידע הרלוונטי. אנחנו מאמינים שצריך לאסוף את המידע הגולמי ולהציג אותו באופן נגיש לציבור ולאפשר לגולשים להתייחס אליו ולפרש אותו".

 

איסוף המידע הגולמי אינו תמיד מלאכה קלה. לעתים נדרשת התעקשות של ממש כדי לקבל מידע ממשרדי ממשלה או רשויות מקומיות, שמגלים חשדנות כלפי הניסיון להוציא מהם נתונים. לדברי אדמון, "המודעות לנושא של שקיפות והשתתפות ציבורית, מה שמכונה Open Government, הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות בישראל. אמנם רוב הגופים הציבוריים שעמם אנחנו באים במגע חוששים לפתוח את המידע שלהם לציבור, אבל יש גם סקרנות גדולה, ולאט לאט רואים ניצנים של אומץ ושל נכונות להפוך את המידע הציבורי, שלמעשה שייך לציבור ולא לפקידים, לנחלת הכלל".

 

מנסים להסתיר את המידעמנכ"ל העמותה, יובל אדמון

כשפקידי האוצר לא ששו לשתף פעולה, היה מי שהתגייס להושיט עזרה לאנשי העמותה בנושא תקציב המדינה: "השר מיכאל איתן קידם את הנושא כבר מתחילת הקדנציה שלו, ועל כך מגיע לו כל הכבוד. בכנסת האחרונה עבדנו גם עם ח"כ אבישי ברוורמן בנושא הנגשת המידע על ועדת הכספים של הכנסת, ויש רבים, בין היתר בעיריית ירושלים, שמקדמים את הסוגיה ברמה המקומית. אני רוצה להאמין שבתוך כמה חודשים, רבים ישתפו איתנו פעולה בכל הזירות - הכנסת, הממשלה והעיריות".

 

בזכות שיתוף הפעולה הזה, תקציב המדינה - שהיה חידה סבוכה לאזרח - נהפך למקור מידע ברור וקל לעיכול: "באתר התקציב הפתוח אפשר לראות את תקציב המדינה בפירוט רב, על גבי גרפים נוחים לצפייה, שמאפשרים לנתח סעיפים שונים, לעקוב אחר מגמות תקצוב ולהבין איפה תכננו להוציא כסף, ובפועל לא הוציאו. אנחנו שוקדים על שיפור האתר בימים אלה, בתקווה שבקרוב יתווספו אפשרויות רבות".

 

השאלה הגדולה היא, כמובן, למה המידע הזה לא היה ברור ונגיש לציבור כולו מלכתחילה. למה נדרשת עבודת איסוף וניתוח מאומצת וגיוס שרים וחברי כנסת כדי לגרום למוסדות השלטון לעשות את מה שהיו אמורים לעשות בכל מקרה - לפעול בשקיפות מלאה כלפי הציבור? אדמון סבור שזו לא בהכרח מדיניות מכוונת של הסתרה או הטעיה, אלא צורת התנהלות לקויה ורשלנית שהשתרשה. "ייתכן שמעבר לחוסר המודעות, במקרים מסוימים ישי  סיבה אמיתית להסתיר את המידע - חוסר יעילות של גוף מסוים, שחיתות, חלילה, ולפעמים, פשוט אותו גוף מעולם לא באמת אסף את המידע במקצועיות. האמת היא שבהרבה מקרים הנכון הוא דווקא הסיבה האחרונה - הגופים האלה פשוט לא אספו כמו שצריך את המידע, ועכשיו הגיע הזמן להשקיע בזה מאמצים. אם לא בשביל כולנו, אז לפחות בשביל עצמם".שיתף פעולה. ח"כ איתן (פלאש90)

 

עבודת העמותה החלה הרבה לפני שהוכרז מועד הבחירות, ובימים אלה היא רלוונטית יותר מתמיד. אדמון מספר כי העמותה עושה מאמצים להגיע לקהל רחב ככל האפשר כדי לספק לאנשים את היכולת ללמוד על המועמדים שלהם ולבחור בצורה שאינה עיוורת. "אנחנו מתחילים קמפיין שאומר 'לפני שאתם הולכים לבחירות, אתם חייבים לעבור דרך הכלים של הסדנא לידע ציבורי'. אנחנו רוצים לעודד את הציבור לבדוק בכנסת פתוחה מה חברי הכנסת השונים עשו, לבדוק בתקציב הפתוח בכמה כסף תקצבה הממשלה האחרונה תחומים שונים כמו רווחה וביטחון, לבדוק במעקב: דו"ח טרכטנברג אילו מהמלצות הוועדה מומשו באמת ואילו לא. הקמפיין יתפוס תאוצה ככל שציבור הגולשים יעזור לנו להפיץ את המסר, וככל שנצליח למצוא אנשים וגופים שיסכימו לעזור לממן את הפעילות החשובה והדחופה הזו".

 

העמותה היא א-פוליטית, ופעילותה היא התנדבותית ומבוססת על תרומות. בטווח הארוך, מטרתה היא להביא לכך שכל אזרח יוכל להשתתף במשחק הפוליטי ובעשייה הציבורית ממקום של ידע והעצמה, ולא רק להסתפק בהכנסת פתק לקלפי פעם אחת בארבע שנים. "החלום הגדול שלנו הוא לעשות מהפכה של ממש במערכת היחסים שבין אזרחי ישראל ובין השלטון הישראלי. אנחנו רוצים שאזרחי ישראל ירגישו ריבונים אמיתיים, כיאה לדמוקרטיה חזקה, וזה מתחיל בכך שכל המידע יהיה בידי הציבור. זה הבסיס להשתתפות ציבורית רצינית ולהגדלת ההשפעה של הציבור על גורלו. התהליך הזה יכול להתחיל כבר בבחירות הקרובות, ואנחנו קוראים לכולם להתעניין, להעמיק ולדרוש לקבל מידע אמיתי כדי לקבל החלטות מושכלות ככל האפשר".

עוד בבית אבי חי