עשה לך רב

דודו כהן
14.08.12

כיצד נהפך ניר מנוסי, נצר למשפחה חילונית מפוארת, לחסידו של הרב יצחק גינזבורג ולעורך ספריו? דודו כהן נפגש עמו ושמע על המשבר שהוביל אותו לעשות תשובה, על הקשר עם הרב ועל החיבור בין קבלה למוזיקה

ספק אם לפני 20 שנה היה ניר מנוסי מתאר לעצמו את המהפך שיתרחש בחייו. מי שגדל בבית חילוני למהדרין ופיתח גישה חשדנית כלפי היהדות חזר בתשובה ונהפך לאחד מתלמידיו של הרב יצחק גינזבורג. לפני כמה שנים חרגו היחסים ביניהם מיחסי תלמיד ורבו ונהפכו לקשר מקצועי כשמנוסי ערך את הספר "אהבה" של הרב. באחרונה יצא לאור "עולמות", ספר נוסף של גינזבורג, וגם אותו ערך מנוסי. "תמיד אהבתי דברים מיסטיים". ניר מנוסי

 

מנוסי, 38, למד במגמת אמנות פלסטית בתיכון תלמה ילין, ולאחר השחרור מהצבא נסע ללמוד איור בלונדון ובניו יורק. כעבור שנה החליט לחזור ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים תואר ראשון בהיסטוריה ובפילוסופיה ותואר שני בלימודי תרבות ועבד כמאייר וכיוצר קומיקס. "הייתי רחוק מאוד מהיהדות. הייתי אנטי, אפשר לומר, לרוחניות בכלל וליהדות בפרט", הוא מספר, "הייתי מלא ביקורת מודעת. הפילוסופיה של המדע היתה חלק ממני, וחשבתי שהמדע ייתר את האמונות ואת הדתות למיניהן. ריצ'רד דוקינס, אחד הדוברים הכי עיקשים נגד הדת, היה אחד הגורואים הגדולים שלי מאז התיכון. עם זאת, תמיד אהבתי דברים מיסטיים, אבל לא ייחסתי להם שום חשיבות אמיתית.

 

"ואז זכיתי למשבר. אני אומר שזכיתי כי אני חושב שהדרך היחידה לשמוע דברים אחרים היא בזכות סדק שנפער בתפיסה הקיימת שלך. הכרתי באוניברסיטה יהודי מיוחד מאוד, שההיכרות עמו העמידה בפני אתגר גדול מאוד. הוא היה שונה מכל הדתיים שהכרתי. יצא לי מדי פעם לפגוש חרדים, ולא היה שום חיבור בין העולמות שלנו. הכרתי גם הרבה חובשי כיפה סרוגה, שבהחלט שותפים לעולם המודרני, אבל נראה כאילו יש להם פשוט עולם דתי מקביל, והם לא חיברו בין שני העולמות האלה. הם הצניעו את הדתיות שלהם ולא איתגרו אותי. אבל אותו בחור היה מצד אחד משכיל מאוד - שם בכיס הקטן את כל החילונים שהכרתי - אך מצד שני, היה דתי מאוד וראה בלימודי הפילוסופיה כלי שדווקא יכול לבאר את פנימיות התורה. ניהלנו הרבה שיחות, וזה פתח לי את הצוהר ליהדות".

  • " "כל מה שידעתי על הרב נבע מהתקשורת והציג דמות קיצונית ומבהילה, שדחתה אדם כמוני, מרקע כל כך שמאלני. מצד שני, קלטתי שיש כאן משהו רציני ועמוק כל כך, שאם אברח ממנו, פשוט אעשה שקר בנפשי. היה כאן אתגר שהייתי חייב לפענח" "

 

היהדות, מספר מנוסי, נחתה עליו בלי הכנה מוקדמת. הזהות היהודית היתה רחוקה מרחק רב מהבית שגדל בו, ולפיכך, הוא לא חגג בר מצוה, בבית לא נקבעו מזוזות והמשפחה לא ציינה את החגים. אמנם אביו, דידי מנוסי, הכיר את התנ"ך, אבל תפס אותו כמיתולוגיה או כפולקלור. לעומת זאת, אמו צילה גדלה בבית דתי, ובהמשך התרחקה מהדת, ולכן לא היתה מסויגת לגמרי מהשינוי שחל בבנה. בדבר אחד ההורים היו מאוחדים: בחשש שמא בנם ינתק את הקשר עמם. בסופו של דבר, זה לא קרה, מספר מנוסי, והקשר הלך והתהדק. לאחר שהתחתן והקים משפחה, הוריו היו שלווים אף יותר.

 

המהפך שלך שינה במשהו את השקפתו של אביך?

"הוא ריכך את השקפותיו בכמה תחומים. אבא שלי בן 84, מדור מייסדי המדינה. הוא נלחם במלחמות הראשונות עוד בימי הפלמ"ח. באחת השיחות שלנו אמרתי לו שהדור שלו עשה דברים גדולים, אבל בסופו של דבר, היתה לו חשיבה חד דורית. הם לא חשבו איזו מין מדינה ותרבות הם מורישים לדור הבא. מה שנוצר הוא חלל בלי יהדות, ואפילו חלה הידרדרות של תרבות, של שפה ושל אווירה. זה כואב לו. ראיתי אותו מסתובב עם הרהורי תשובה על הדבר הזה. היו כמה רגעים שהוא אמר לי ולאשתי שהוא יכול להבין אותנו. הוא מסתכל על תרבות ערוץ 2, 'האח הגדול', ואומר שהוא יכול להבין את הבחירה שלנו. אלה דברים מעניינים מאוד, שלדעתי מתרחשים כיום בהרבה בתים בישראל".

 מרוכך יותר. דידי מנוסי 

גבורה מול מציאות

הרב יצחק גינזבורג, 67, יליד ארצות הברית, הוא אחד מבכירי חסידות חב"ד, ראש תנועת גל עיני ונשיא ישיבת עוד יוסף חי ביצהר. הוא סיים תואר שני במתמטיקה בגיל 21, ולאחר מכן עזב את התחום, עלה לארץ וחזר בתשובה. הוא נחשב לאחד הרבנים המורכבים, המפולפלים והמעמיקים בתחומי החסידות והקבלה. תלמידיו מגיעים מזרמים שונים - דתיים לאומיים, חרדים-לאומיים וכמובן, חב"דניקים.

 

מנוסי התוודע לגינזבורג דרך סטודנט מהאוניברסיטה שגילה לו את היהדות. "הוא היה תלמיד של הרב גינזבורג; כל מה שמשך ועניין אותי הגיע למעשה, בעקיפין, משם", הוא מספר, "עם זאת, מאוד נרתעתי ממנו. כל מה שידעתי נבע מהתקשורת והציג דמות קיצונית ומבהילה, שדחתה אדם כמוני, מרקע כל כך שמאלני. מצד שני, קלטתי שיש כאן משהו כל כך רציני ועמוק, שאם אברח ממנו, פשוט אעשה שקר בנפשי. היה כאן אתגר שהייתי חייב לפענח: איך משהו עמוק ורחב ומורכב כל כך מבחינה מחשבתית משתלב עם קו ימני-מיליטנטי? הייתי חייב לברר את זה.

 

"העזתי להכיר וללמוד, ובהדרגה, הכול קיבל הקשר אחר. ראיתי שמדובר, מעל הכול, בתורת החסידות, כלומר, בתפיסה שבראש ובראשונה היא מלאת חסד. אלא שבתוך התפיסה הזאת יש גם ממד מסוים של גבורה מול המציאות שבה אנחנו חיים. אך זה פרט בתוך מכלול, כמו תא אחד בכוורת דבורים ענקית. מעבר לכך, הקשר האישי עם הרב גינזבורג חולל בי שינוי. אי אפשר שלא להשתאות כשמכירים אותו - גם נוכח הענווה וההקשבה שלו וגם נוכח היכולת המופלאה שלו לבחון כל דבר מכמה נקודות מבט".

 

איך נולד הספר החדש בעריכתך?
אי אפשר שלא להשתאות. הרב גינצבורג 

"הספר הוא אסופה של הרבה מאוד מאמרים, שחלקם מבוססים על ספרים קיימים. רציתי להנגיש אותם ולכתוב אותם בסגנון קליל יותר. חלקם מאמרים שפירסמתי בעבר בערוץ הניו אייג' של nrg, על בסיס שיעורי הרב. המטרה היתה להציע קשת רחבה ככל האפשר בנושא. הרב מלמד חסידות וקבלה כבר 30-40 שנה, ופרט לכך שיש לו נביעה בלתי פוסקת בענייני חסידות, הוא נוגע גם בנושאי חולין - פסיכולוגיה, מדע, מוזיקה, תרבות ועוד. רציתי להגיש הרבה מאמרים קצרים, טעימות, שערים, לאותן נקודות. הרב פירסם קרוב ל-100 ספרים, אבל הרבה אנשים מרגישים שהם לא נגישים. הספר אמור להיות שער הכניסה שייתן רעיונות קטנים, סגורים, מגובשים, שאפשר לבלוע בכמה ביסים.

 

"חלק מהטקסט מעובד מספרים קיימים, חלק משיעורים קיימים בעל פה שסיכמתי ועיבדתי למאמר, ויש כאלה שנכתבו במיוחד לספר, כמו המאמר לחג השבועות, 'שבעים פנים לעולם', שהוא, אישית, היקר לי מכולם בספר. מי שלא מכיר את הרב, או שהשפה הגבוהה הרתיעה אותו, או שחשב שהרב גינזבורג הוא רק פוליטי - יוכל לקבל עתה הצצה נגישה לרוחב האופקים ולעומק של תורתו".

 

למה קיבלת קרדיט על עטיפת הספר? זה לא שכיח.

"זו היתה התעקשות של ידיעות ספרים; הם אמרו שזה הופך את זה לנגיש יותר ומשדר שיש מעין תרגום או תיווך. לרב לא היה אכפת, וגם לי לא".

 

יכול להיות ששם המשפחה שיחק כאן תפקיד?

"אולי. תשאל את ידיעות".

 

איך התגובות?

"ברוך השם, מה שקיוויתי קרה - כמה אנשים אמרו שזו הפעם הראשונה שהם הצליחו לקרוא את הרב גינזבורג, וזו המטרה. עכשיו צריך לראות לאן הספר יתגלגל".

 

עוד בבית אבי חי