עוצר בתחנה

"בכל פעם שאני חושב על המרוץ הכלכלי והטכנולוגי המוטרף שבו כולנו משתתפים, אני חושב על יום מיוחד, יום שבועי המקובל על כולנו - יום ללא טכנולוגיה, יום ללא כסף". יוסי סוויד מסביר למה הוא מתנגד להפעלת התחבורה הציבורית בשבת

למה אני נגד אוטובוסים בשבת? כי יהדות אינה רק דת. יהדות היא גם תרבות וגם לאום. וגם ללאום יש תרבות, ובתרבות הלאומית שלנו יש דבר שנקרא "שבת ללא אוטובוסים".

 

אני לא צריך להוכיח לאיש שתרבות לא נוצרת משיקולים מחושבים ורציונליים. תרבות היא תוצר של תנאי שטח, אילוצים, כורח, דמוגרפיה, טופוגרפיה ומה שלא תרצו, חוץ מוועדת החינוך, התרבות והספורט. אני מצטער, אבל "שבת ללא אוטובוסים" היתה יקרה לי גם כשהייתי חילוני להכעיס. "שבת ללא אוטובוסים" היא זכותי הטבעית וההיסטורית. לא מעניין אותי מדוע נוצר המנהג הזה, ואתם יכולים לקחת את סיפורי הסטטוס קוו שלכם ולדחוף אותם לגנזך המדינה.

 

 
אל תפריעו לשקט. רחוב יפו בירושלים, יום שבת (פלאש90)

אף אחד לא ייגע לי ב"שירים בעברית בארבע בצהרים", אף אחד לא ייגע לי ב"סרטים על השואה ביום השואה" או להבדיל ב"זיקוקים ומנגל ביום העצמאות", או ב"יום כיפור של אופניים", ואף אחד לא ייגע לי ב"שבת ללא אוטובוסים": בשלווה הזו, בשקט המופלא, בקול התור הנשמע מבלי מפריע מעל עץ התאנה הענק בגן המוזנח מאחורי החצר. אם אתם רוצים מדינה אחרת, לכו אליה. אל תחריבו את הבית שבו גדלתי.

 

למה אני נגד אוטובוסים בשבת? כי בכל פעם שאני חושב על המרוץ הכלכלי והטכנולוגי המוטרף שבו כולנו משתתפים, על הקיום האנושי שנהפך מתחת לאפינו ליותר ויותר וירטואלי, על ההתנתקות מהטבע, מהחומר, מהקשר האנושי הפשוט, הקהילתי, המשפחתי, אני חושב על יום מיוחד, יום שבועי המקובל על כולנו - יום ללא טכנולוגיה, יום ללא כסף. יום שבו נוכל להשתמש ביכולותינו הטבעיות, למען לא יאבדו לנצח. יום לשוב למשפחותינו, להקשיב לילדינו, לשחק ביחד. זהו יום חשוב מאין כמותו לקיומנו השפוי, ויש חשיבות חברתית עצומה לקיומו העקבית בצוותא.

  

"נמאס לנו שהתחשבות ברגשות היא כביש חד סטרי. השבת היא ערך עליון בעיני הדתיים? אין שום בעיה. הזכות לתנועה חופשית במרחב הציבורי היא ערך עליון בעינינו".

למה אני נגד אוטובוסים בשבת? כי לא כל דבר בעולמנו צריך להתכופף בהכנעה מול תרבות ה"בא לי" וה"מתחשק לי". יש עוד גורמים במשוואה מלבד הצורך הבלתי נשלט להגיע למועדוני הבילוי בשישי בלילה או לים בשבת בבוקר. יש נהגים שצריך לשלוף מחיק משפחתם בפיתוי השכר הכפול, ביחד עם מערך עובדים שלם המספק להם תשתית פעולה. יש דלק רב שיישרף ויזהם את סביבתנו. יש רבים שייאלצו לספוג את הרעש המטרטר ואת העשן הכבד גם ביום מנוחתם. ויש אפילו כאלה, רחמנא ליצלן, שרגש דתי מפעפע בדמם, העלולים להיפגע מלראות מחלון בית הכנסת את כספי המסים שלהם נוסעים בין "שמע" ל"עמידה".

איני רוצה לכפות דבר על איש, ומן הסתם אכבד יחד עם שאר דתיי ארצנו את הכרעת הרוב. אני רק אומר שיש חשיבות לצביון המשותף שלנו, שהיא מעבר למלחמות של "מי יותר חזק", מי יסגור למי את הברז ומי יעיף את השני מהזירה. יש לנו צביון משותף, שהחיבור אליו הוא כל כך מעבר לדתי, שכל כך חבל לוותר עליו בשם איזו אידיאולוגיה נאורה, שאינה אלא עלה תאנה למאבק פוליטי. פשוט חבל.

 

עוד בבית אבי חי