עושים סולחה

לבקשת סליחה יש כוח מרפא, והיא שולחת אותנו לתהליך של תיקון עצמי. עכשיו הזמן הרשמי לסליחות, אבל אין סיבה להגביל את המעשה המזכך הזה לחודש אחד

 

 
 מתוך הספר "סליחה שניצחנו"
דוש וקישון

בערב יום כיפור לפני שנתיים צילצל הטלפון בביתו של אחד ממאמני הכדורסל הבכירים בארץ, ועל הקו היה עיתונאי ספורט מפורסם.  "רציתי להתנצל על הכתבה שבה הכפשתי את שמך. הדבר מטריד אותי מאז והרגשתי צורך לסגור את הסיפור" אמר העיתונאי.

 

הסכסוך בין השניים החל באותה שנה, עם הגעתו של המאמן לקבוצה. כמה שבועות לאחר מכן כתב עליו העיתונאי ביקורת קשה, והמאמן הגיב מיד בתביעת דיבה, ובמשך כל העונה השניים לא שוחחו. "לא ממש הכרתי את המאמן, ולמרות שלא דיברנו כל העונה למדתי עם הזמן להכיר אותו ולהעריך אותו", מספר העיתונאי. "ידעתי שהוא יושב בבית, בלי קבוצה לאמן, אחרי עונה קשה, והתחושה שיש אדם בעולם שנפגע ממני עשתה לי רע. במקצוע שלי יוצא לי לפגוע בהרבה אנשים, ויש הרבה אנשים שכועסים עלי, בצדק או שלא בצדק, אבל משהו בסיטואציה הזאת העיק עלי. כשהגיע יום כיפור ידעתי שאני חייב להתנצל". אחרי שביקש סליחה, העיתונאי חש הקלה גדולה. "הרגשתי שלמרות שיש אנשים שכועסים עלי בעולם, לפחות יש אחד שסלח לי".

 

הסליחה הופכת להפרעה

מה הופך את הסליחה לכלי חזק כל כך בין אנשים, שיכול לשנות סכסוכים מרים ולהפוך אויבים לחברים? ד"ר נתן שיינברג, פסיכיאטר ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, מזהה הקבלה מעניינת בין בקשת סליחה לטיפול פסיכולוגי. "מהי סליחה אם לא הרצון להרגיש יותר טוב עם עצמי, שנובע מתחושה של חוסר סיפוק?" הוא אומר. "המוטיבציה לבקשת סליחה היא חוסר נוחות ממשהו, בדיוק כמו המוטיבציה לטיפול. התהליך שאותו עובר מבקש הסליחה הוא תהליך של תיקון עצמי, בדיוק כמו זה שעוברים בטיפול". שיינברג מסביר כי הסליחה מורכבת משלושה שלבים: הראשון הוא הידיעה שעשיתי נזק או עוול לאדם אחר, השני הוא התחושה הרעה שמלווה את הידיעה הזו, והשלישי הוא ההבנה שיש לי יכולת להתמודד עם התחושה הרעה, לחרוג מהמקום הנוח ולבקש סליחה. "שלושת המרכיבים מעידים על רצון אמיתי לתיקון עצמי, שבא דרך תיקון חיצוני ואינטרקציה של האדם עם סביבתו", אומר שיינברג. "כל אלה הם מרכיבים הכרחיים לשלמות נפשית".

 

 אהוד ברק מבקש סליחה מהמזרחיים
פופוליסטי מדי. אהוד ברק מבקש סליחה מעדות המזרח. צילום: פלאש 90



האם בקשת סליחה יכולה לחצות את הגבול ולהפוך להפרעה פסיכולוגית? לפי שיינברג התשובה חיובית. "פרויד טבע את המונח 'סופר אגו' - השופט המוסרי של האדם", מסביר שיינברג. "ולפעמים הוא משתלט על כל הוויית האדם. אפשר לדמיין את ה'סופר אגו' כמשקל שיושב על האדם כשהוא פועל בעולם. לפעמים זה משקל קל שלא מהווה בעיה, ולפעמים הוא כבד ולא נותן לאדם מנוח. אנחנו נתקלים במטופלים שהופכים את ההתנצלות למשהו כפייתי, כזה שלא באמת פותר את הבעיה עבורם אלא מספק חרדה שנוצרת שוב מיד לאחר מכן. במובן הזה סליחה יכולה להיות דומה לכל פעולה כפייתית אחרת". העובדה שהדת היהודית מחייבת את מאמיניה לבקש סליחה פנים אל פנים מעידה על הכוונה לקהילתיות בריאה. "בניגוד לקתולים, שיכולים לבקש סליחה בתא הווידוי, ללא פנים, היהדות מבקשת ממאמינה ליצור קשר בין אדם לחברו, והתהליך בריא ונכון יותר", מסביר שיינברג.

 

מבקשים סליחה בספרדית

למרות החשיבות שבבקשת סליחה פנים מול פנים, התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת למתנצל לבקש סליחה גם באופן וירטואלי. האתר "סליחה" מציע לגולשים לשלוח סליחות לכל מי שירצו, באופן אנונימי או בגלוי. האתר הוקם על ידי בני הזוג חדי וניב חזן. "הקמנו את האתר בעקבות מקרה שקרה לחבר טוב שלנו", מספרת חזן. "הוא שכח את יום הולדתה ה-30 של אשתו, והיא כל כך נעלבה עד שאמרה לו שהיא לא רוצה לראות אותו כמה ימים. הוא בא אלינו עצוב וביחד חשבנו על דרך לתקן את המצב. כך נולד האתר". 

 

 
לפחות זכרתי את יום האהבה. צילום: פלאש 90


חזן מעידה כי בתקופת ראש השנה ויום כיפור האתר עמוס גולשים, אך גם בשאר ימות השנה יש עשרות אלפי כניסות בכל חודש. "אנשים רוצים תמיד לבקש סליחה, אם זה ביום האהבה מאהוביהם, אם זה ביום העצמאות מהמדינה, ואם זה סתם כך, בלי קשר לתאריך", היא אומרת. כל בקשת סליחה נבדקת על ידי מפעילי האתר, וכך הפכה חזן למומחית לא קטנה לסליחות. "חלק גדול מהסליחות שאנו שולחים הן בין בני משפחה", היא מספרת. "היה לנו אבא שביקש סליחה מהילדים על כך שעזב אותם והוא רצה שיידעו שזה לא בגללם, אמא שביקשה סליחה מבנה שהיה הומוסקסואל והיא לא קיבלה את זה, והורים שלא הגיעו לאימון כדורגל של ילדיהם. היו לנו גם סליחות מסוגים נוספים, כמו חייל שביקש סליחה מפלשתינאי שבו פגע במחסום. היה גם אדם שלפני 30 שנה עבד במאפייה ולקח לחם הביתה בלי לשלם. זה הציק לו כל השנים".

 

 לוגו אתר סליחה
 

בני הזוג חזן החליטו להפעיל את האתר גם באנגלית וספרדית. "הבנו שאנשים רוצים להתנצל לא רק בארץ ושיש מקום להתנצלות גם מחוץ למעגל היהודי", חזן מסבירה. היא מעידה שיש הבדל בין הסליחות בעברית לבין השפות האחרות. "כשאנשים מבקשים סליחה באנגלית הם עושים את זה בדרך כלל בגלוי, שלא כמו בארץ, אולי בגלל שהמדינה שלנו היא מקום קטן ואנשים לא רוצים לפגוש את זה שהם מתנצלים בפניו. בשפות זרות יש גם המון וידויים: אנשים מרגישים צורך לשחרר סיפורים שהם שמרו ולא בהכרח כוללים בקשת סליחה ממישהו ספציפי".

"יש הרבה סליחות מרתקות", מספרת חזן, "אבל הסליחות המעניינות ביותר הן אלה שמבקשים אנשים מעצמם. פעמים רבות אנשים מבקשים סליחה על כך שלא דחפו את עצמם מספיק קדימה, שלא רדפו אחרי חלומותיהם, שאיכזבו את עצמם, וזה מה שמראה בצורה הכי חזקה את הכוח שיש לסליחה".  

עוד בבית אבי חי