במקום שבו אנו נמצאים, שם נמצא הבית

13.12.10

השריפה בכרמל יצרה אתוס חדש, של תושבים המסרבים לעזוב את ביתם. אסף וול מזהיר: הגבול בין התקפלות לעמידה עיקשת עובר במקום שבו מתחיל מחיר הדם

 במקום שבו אנו נמצאים, שם נמצא הבית
בשנת 480 לפנה"ס העלו הפרסים באש את העיר אתונה. מלכם של הפרסים היה כסרכסס, שהוא קרוב לודאי אחשוורוש המוכר לנו היטב ממגילת אסתר. הדבר התרחש מיד לאחר הקרב המפורסם ב"שערי האש", שבו ניסו כוחות יווניים - בראשות 300 ספרטנים ובראשם מלכם ליאונידס - לחסום את המעבר הצר של תרמופילאי. הם כשלו, אך עמידתם העיקשת עיכבה לפרק זמן מכריע את צבא היבשה הפרסי והטילה עליו אימה. הרי אם כך נלחם קומץ יוונים, כיצד יתמודדו מול עיקר הגייסות ההילניים?

הכוחות היווניים נסוגו לאחור והתכוננו להכרעה בים, כשהם מפקירים את העיר אתונה לנפשה. למעט קומץ אתונאים שסירבו להוראת הפינוי, נטשו אזרחי אתונה את העיר. הנשים והטף פונו לטרויזן ולערים נוספות. הגברים עלו על ספינות הנגיחה התלת-טוריות והתכוננו למערכה. האתונאים ידעו שבכל מקום שבו נמצאים אזרחי אתונה, שם נמצאת העיר אתונה. האדמה היא רק אדמה, אך רוחה נמצאת באנשיה, יהיו היכן שיהיו.

אני עוצר את הסיפור לרגע, ומדלג 2,478 שנים קדימה - לאוקטובר 1998. בחודש זה פרצה שריפה גדולה בכרמל, שכילתה בתים בכפר האמנים עין הוד ובניר עציון. עקשנותם של תושבי ניר עציון מנעה מהאש להתפשט ולהביא חורבן על היישוב כולו. כמה בתים נפגעו, אך האש נבלמה - לא מעט בשל פעולתם הנמרצת של המקומיים.

פרט להיערכות מבחינת הציוד, בשריפה הזאת נלמדו כמה לקחים ויושמו. אחד הלקחים העיקריים היה שאין לעזוב את הבתים. כוחות כיבוי האש אינם מתמצאים בשטח, וממילא מגלים מוטיבציה נמוכה יותר לשמירה על הרכוש המקומי.

בשריפה של 1998 נשארתי בניר עציון וסייעתי במאמצי הכיבוי. 12 שנים אחר כך, באותה הסיטואציה ממש, נשמעתי להוראות המשטרה. לקחתי עמי את ילדיי והתפנתי עד יעבור זעם. כבר הייתי בן 37 והפרספקטיבה שלי השתנתה.     

 במקום שבו אנו נמצאים, שם נמצא הבית
מי יודע היכן נמצאת ספרטה?
בשריפה האחרונה הובילו לקחי השריפה הקודמת לכך שאף לא מחט אורן אחת נשרפה בניר עציון. עובדה זו מחזקת בעיני רבים את ההנחה כי אין לנטוש את הבית בעת שריפה. בעיתונים מסויימים אף החל להבנות אפוס על התושבים האמיצים שלא ברחו והצילו את רכושם. בדיוק מכך אני חושש: אנשים נוטים להאמין לתדמית שבנו לעצמם וליפול לתוך קונספציות.

לכל סיפורי הגבורה לא היה תוקף אם היה נפגע אחד בנפש. לטעמי, הצלת רכוש אינה מצדיקה סיכון, אף לא מזערי, של חיי אדם. מיותר לציין כי שינוי בכיוון הרוח יכול היה להביא לאובדן חיים. מי שצפה בהתנהגות האש בשריפה האחרונה יכול להבין זאת בקלות. איש אינו יכול לענות על השאלה המכרעת, מתי נהפכת הסיטואציה למסוכנת. המצב עלול ליהפך לטרגי תוך שניות ספורות, כפי שראינו כולנו מעל מסכי הטלוויזיה.
אם כך, היכן עובר הגבול בין התקפלות לעמידה עיקשת? לטעמי, במקום שבו מתחיל מחיר הדם. במידה ויש סיכון לחיי אדם בבית בוער, יש לעשות הכל כדי להצילם - גם במחיר הסתכנות אישית. בנוסף, 300 הספרטנים שעמדו מול 200 אלף פרסים במשך ימים ארוכים השיגו אפקט פסיכולוגי מהמם על חייליו של אחשוורוש. איזו אימה פסיכולוגית אנחנו יכולים להטיל על האש? לשם מה נחוצים לנו מעשי גבורה שכל תכליתם היא שמירה על הרכוש המבוטח?

בסופו של דבר עלו האתונאים על ספינותיהם. יחד עם חבריהם לקואליציה, הם השיגו ניצחון מוחץ על הצי הפרסי, שמספר אניותיו היה כפול. לאחר שרשמו היוונים נצחון יבשתי נוסף בפלטאיה, שבו האתונאים לעירם. בין האודים החרוכים הם מצאו את גוויותיהם של המעטים שהתעקשו להתבצר באקרופוליס. מותם היה חסר תכלית.

האתונאים שיקמו את עירם והפכוה ליפה ולחזקה יותר משהיתה. אתונה נהפכה לאימפריה שהשפיעה על כל פן תרבותי ומדעי בעולם המערבי. תושביה שהשכילו לגלות פרגמטיות מוכרים עד היום: אייסכילוס, סוקרטס, אפלטון. מאות אלפי תיירים מבקרים את העיר העתיקה מדי שנה. כל ילד יכול להצביע על מיקומה. אך מי בכלל יודע היכן נמצאת ספרטה, זו שתושבי התעקשו לעמוד איתן בין עמודי האש של תרמופילי?

אסף וול הוא תושב ניר עציון
לתגובות: editor@bac.org.il
Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי