עוד שביתה אחת ואבדנו

05.04.11

במדינה שבה חלקים גדולים מהציבור חיים בתחושת קיפוח, הלכידות החברתית נמצאת בסכנה. אסף גולן מזהיר: אם הכוחות הקפיטליסטיים ימשיכו לתת את הטון, האמון הציבורי במערכת ייעלם – ואתו החברה הישראלית

גל השביתות הנוכחי - שהחל בשביתה הארוכה של הפרקליטים, עבר לעובדים הסוציאליים, המשיך לעובדי המינהל והמשק בבתי החולים והגיע בימים אלה לרופאים - העלה על פני השטח את תחושת הקיפוח שחשים מגזרים שלמים בישראל בנוגע לתנאי העבודה שלהם ולשכרם. חמור מכך: גם לאחר שהם מסיימים לשבות וחוזרים לעבודה, הם עדיין חשים מקופחים.

יש לכם מה להגיד? הצטרפו לדף הפייסבוק

דוגמה מובהקת לכך היא הסכם השכר בין משרד האוצר לעובדים הסוציאליים. הם המשיכו לטעון שהמדינה הונתה אותם, למרות טענת האוצר שהוא הלך לקראתם כברת דרך ארוכה ואיפשר להם לקבל תוספת שכר משמעותית. כלומר, למרות טענות שר האוצר ופקידיו - כי העובדים במשק זוכים לתוספות שכר משמעותיות שמתקנות פגמים רבים - רוב הקבוצות ששבתו בישראל מתקשות לראות את הישגי מחאתן ותופשות את ההסתדרות כגורם אינטרסנטי שטובת העובדים אינה עומדת לנגד עיניו. אובדן אמון זה עלול לפגוע בלכידות החברתית של ישראל. בטווח הרחוק משמעות הדבר היא התפוררות החברה.

 
להחזיר את הסולידריות. שביתת העובדים הסוציאליים (פלאש90)

המציאות הזו מחייבת את קברניטי המדינה להיערך מחדש ולייצר דרכים מוסכמות על כל הצדדים, שבאמצעותם תימנע תחושת התסכול החריפה של העובדים מצד אחד, ומצד שני המדינה לא תיקח על עצמה התחייבויות שלא תוכל לעמוד בהן כלכלית. דרך אחת היא להקים מוסד בעל כוח חוקי שיוכל לנהל בדיקה לא תלויה של טענות שני הצדדים.

נראה כי תחושת אי הנחת הגוברת בחברה הישראלית מקורה בין השאר מנטייה חריפה מדי של המדינה לקפיטליזם מערבי, שאין בו הגנה על החלשים. הפתרון למצב זה אינו בהכרח נסיגה מכלכלת שוק חופשי, אלא בניית בלמים חברתיים שיאפשרו גם למעמד הסוציו-אקונומי הנמוך להתקיים בכבוד. הכוונה בין השאר לרפואה ציבורית ברמה גבוהה, שלא תחייב פנייה לרופאים פרטיים, וכן מערכת משלימה שתסייע לפנסיונרים ומעוטי היכולת בישראל.

על המדינה לקחת ברצינות את האחריות הכלכלית כלפי אלה שאין ביכולתם לפרנס את עצמם. לקיחת אחריות זו והחזרת הסולידריות החברתית תסייע לשוק החופשי בישראל, מכיוון שהאווירה הציבורית תעבור תהליך של טיהור והאמון במערכת ישתקם. החזרת האמון תייצר אווירה מתלהמת פחות במאבקים החברתיים, שבשנים האחרונות גובלים באלימות.

כבר כעת קיימת בארץ תשתית מהסוג הזה, אלא שהיא מופעלת על ידי אזרחים פרטיים ועמותות צדקה וולונטריות שממלאות את החלל הגדול שהותירה מאחוריה מדינת הרווחה. כל עוד רק אנשים פרטיים יעסקו בכך, האמון הציבורי במדינה ישקע ותאבד גם תחושת המחויבות הבסיסית של השכבות החלשות כלפיה.

הגיע הזמן שהמדינה תייצר שיווי משקל בין הכוחות השונים בתוכה, ולא תאפשר רק לכוחות הקפיטליסטיים לתת את הטון. ללא שיווי משקל זה, המאבקים החברתיים בישראל ופערי השכר עלולים לקרוע את המרקם העדין שבתוכו כולנו חיים.

כתב: אסף גולן

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

עוד בבית אבי חי