רנה דקארט, פראנס האלס, קרדיט: ויקיפדיה
אם אין אני לי: על שורשי הפסיכואנליזה, הפילוסופיה והחסידות
social
facebook whatsup email tweeter
עופר מתן //
11.3.19
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"ד"ר רועי הורן: הבעש"ט ביקש להתבונן במחשבות. למשל, הכמיהה לחום שמסתתרת מאחורי מחשבה מינית. הוא הפך את התפילה לזמן פסיכואנליטי של ניתוח הנפש שבו אתה ממלמל פסוקים, מחשבות זרות באות לך לראש תוך כדי כך ואתה נקרא להישיר אליהן מבט ולנסות ללמוד מהן, במקום לגרשן"
"פרופ' אבינועם רוזנק: ברור שתפקיד האדם שם הוא מרכזי מאוד, וזה נע בין ספרות הזוהר במאה ה-13 וספרות חז"ל במאות הראשונות. המחשבה הדתית הרגילה היא שהאלוהים גואל את האדם, ואילו הקבלה הביאה בחשבון שגם האדם גואל את אלוהים"
חסיד, פילוסוף ופסיכואנליטיקאי נפגשים ומתחילים לדבר. אילו קשרים והשפעות יצליחו למצוא זה אצל זה? כנראה הרבה. פרופ' אבינועם רוזנק וד"ר רועי הורן משוחחים על הולדת העצמי במחשבה היהודית ובכלל

אם היהודי זיגמונד פרויד היה נולד באמצע המאה ה-20 ולא במאה ה-19 ואם היה בוחר לעלות לארץ ומייסד את הפסיכואנליזה כישראלי, ייתכן מאוד שהיה מוצא את עצמו מותקף בידי פוליטיקאים מהימין הדתי בשל סלידתו העמוקה מכל סממן יהודי. "פרויד מתבייש ביהדות שלו", הם היו כותבים בזעם ברשתות החברתיות, "ההתנגדות שלו לדת היהודית אובססיבית כל כך, שהוא אוסר על אשתו להדליק נרות שבת!". ההמונים היו מסמנים את פרויד כאויב האומה, פרס מטעם משרד התרבות על מפעל חיים היה נלקח ממנו כעונש ובטלוויזיה היו ממהרים לצלם כתבת פרופיל עליו שכותרתה: "מתנגד לנרות שבת, רוצה לשכב עם אמא שלו. הכירו את הפסיכולוג שמשגע את המדינה".

 

"התחביב של פסיכואנליטיקאים הוא לנתח באובססיביות את האבות המייסדים שלהם", טוען רועי הורן, מומחה לקבלה ולחסידות ועורך הספר "הבעל שם טוב - האיש שבא מן היער", "העיסוק בפרויד עצמו לאחר מותו היה ענק. אחד הדברים שנכתבו עליו היה שהוא לא צלח את אחד משלבי ההתפתחות שזוהו לאחר ימיו - הספרציה - הנטייה של האדם להבחין את עצמו מהוריו כדי לתת לעצמו מקום להיות בו ולגבש זהות נפרדת".

 

אז איפה בהקשר של הספרציה כשל פרויד?

 

"לפרויד היה 'אנטי' ליהדות ורצון להבחין את עצמו ואת משנתו ממנה, בדומה לאופן שבו אנשים מתנהגים כלפי הוריהם, אבל אף על פי שהוא התאמץ להבחין בין השיטה הרפואית-מדעית שלו ובין השיטה הדתית, יש ביניהם למעשה הרבה זיקות. בראש ובראשונה הווידוי. הרי מה קורה בטיפול? מתוודים, שזה בדיוק מה שעושים בכנסייה קתולית ובפרקטיקת ההתוודות מול תלמיד חכם, שהייתה מקובלת אצל הברסלבים; הם אפילו כונו 'הווידויניקים', כלומר אלה שמתוודים כל הזמן. פרויד לא יכול היה להרשות לעצמו שהוא ומשנתו המקצועית יהיו מזוהים עם התופעה הבזויה במערב אירופה דאז שנקראה דת, אבל חוקרים מאוחרים יותר עסקו, ועוד איך, בקשר המעניין בין הדת לפסיכואנליזה, וספציפית בין החסידות ובין תורתו של פרויד".

 

הורן ירחיב את הדיבור על השורשים החסידיים של הפסיכואנליזה במסגרת הסמסטר השלישי של התוכנית "במחשבה תחילה" (13 במרץ-19 במאי) שמתקיימת בבית אבי חי. כל מפגש יתחיל בשיעור של הורן וימשיך בשיעור "הפנייה אל האדם והאני במחשבה הפילוסופית הכללית והיהודית", שמעביר אבינועם רוזנק, פרופסור למחשבת ישראל וחינוך יהודי באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון ון ליר. אחד השמות שיככב בהרצאות של השניים, בטח בזו של הורן, הוא הבעל שם טוב (רבי ישראל בן אליעזר)- מי שנחשב למחולל תנועת החסידות שהתעוררה באמצע המאה ה-18 באוקראינה והתפשטה משם לשאר הקהילות היהודיות במזרח אירופה.

 

אולי יעניין אותך גם תוכנית הבוקר של בית אבי חי -תחילה-לוגו האירוע התקיים ביום ראשון,
10:00 / 17.3.19
תוכנית הבוקר של בית אבי חי

 

"הבעל שם טוב אמר משפט שלא אמרו לפניו: קודם שאדם יתפלל לגאולת הכלל, יתפלל לגאולת נפשו מין המייצרים", מספר הורן, "הכוונה היא שלפני שאתה עסוק באידיאלים גבוהים, עסוק בתיקון של עצמך, ובמובן הזה, החסידות שמה את היחיד לפני הכול, ובכך היא דומה לפסיכואנליזה, שמטרתה היא הרי תיקון היחיד. החסידות, בניגוד למתנגדים לה מהעולם הליטאי, באה להדגיש את האלמנטים הרגשיים והדמיוניים בנפש האדם, את אלמנט הלא-מודע. זה עניין אותם יותר מההיבטים השכליים והפרקטיים בחיים. מבחינת החסידות, האדם הוא האדם המרגיש, המתגעגע והמאמין, ומבחינתו של הבעש"ט, העיסוק בנשמה הוא עבודת השם. אחד החידושים שהוא הביא לעולם היה התנגדותו לסיגופים ולמלחמה בתענוגות הגוף. על פי היהדות עד תקופתו, ככל שתתענה יותר, תתגלגל בשלג, תשכב על קני נמלים, תתייסר ותבכה, ככה תצמצם את הגוף ותהיה יותר פנוי לרוח, בדומה למה שחשבו גם נזירים נוצרים ויוגים בהודו. הבעש"ט סבר שהרוחניות צריכה לבוא לידי ביטוי בגוף - בשמחה, בריקוד, באכילה ובשתייה - ושזה צריך לקרות תוך מודעות לכך שאלוהים נמצא בכל דבר. לכן עבודת האל ראוי שתתבטא בתענוגות הגוף, שכן אין כל סתירה בינה ובינם. הוא אמר 'בכל דרכיך דעהו' והתכוון לכך שעבודת האל יכולה להימצא בכל דרך שהיא. הבעש"ט האמין שהעניין אינו הדרך, אלא ההתכווננות, ולכן אדם רוחני אינו מחפש להגיע ליעד, אלא יודע לשהות בדרך".

 

באילו עוד אופנים פרויד הושפע מהחסידות?  

"למשל תורת שתי הנפשות של חב"ד, שלפיה לאדם יש נפש אלוהית ונפש בהמית ויש ביניהן מאבק מתמיד. זה מזכיר מאוד את הדיבור של פרויד על המאבק בין האיד ובין הסופר-אגו. הלך המחשבה הזה הסתובב בקרב היהודים, והגדולה של פרויד הייתה לנסח את זה בשפה אחרת ולעשות מזה שיטת טיפול. נוסף לכך, פרויד הגיח לעולם עם צאת ספרו 'פשר החלומות', ובחסידות יש תשומת לב מוגברת לחלומות ולהסקת מסקנות מהם. הרעיון שהחלום מגלה לאדם דברים לגבי הנפש שלו, להבדיל מנבואות עתידיות על העולם בחוץ, הוא רעיון חסידי".

 

רועי הורן
ד"ר רועי הורן

 

אתה מדבר על "העלאת המחשבות הזרות" בחסידות, שלימים עברה טרנספורמציה ונהפכה לשיטת "האסוציאציות החופשיות". תסביר.

"הבעש"ט פירש מחדש את תופעת המחשבות הזרות, כלומר, מחשבות מיניות, מפחידות, יצריות ואסורות שתוקפות את האדם שלא מרצונו. הצורה הרווחת לטפל במחשבות כאלה עד זמנו הייתה גירוש אגרסיבי שלהן באמצעות אמירת פסוק מסוים או טקס אחר, והחידוש של הבעש"ט היה שמחשבות זרות מקורן בנפש ולא בשטן או בגורם חיצוני אחר, ולכן אסור לדחות אותן. הוא ביקש להתבונן במחשבות האלה כדי לגלות בהן דברים. למשל, הכמיהה לחום שמסתתרת מאחורי מחשבה מינית. הוא הפך את התפילה לזמן פסיכואנליטי של ניתוח הנפש שבו אתה ממלמל פסוקים, מחשבות זרות באות לך לראש תוך כדי כך ואתה נקרא להיישיר אליהן מבט ולנסות ללמוד מהן, במקום לגרשן. הייתה לגישה הזאת התנגדות גדולה בעולם היהודי, כולל בחסידות עצמה, והיו מי שטענו שהיכולת לנהוג כך היא נחלתם של חכמים, גאונים וצדיקים בלבד".

 

 

מי יחליף את האדם?

 

ההרצאות של פרופ' רוזנק משלימות את המהלך של הורן, אבל מהזווית הפילוסופית. הוא מחפש לשאול מה קרה לתפיסת האדם את עצמו, ולשם כך יתחיל בפילוסופיה הקלאסית, ייגע במחשבה הקבלית ובמקומו של האדם בה, ימשיך למהפכה של העת החדשה סביב האדם, וכמובן, למהפכה החסידית. "בהתחלה הפילוסופיה עסקה באלוהים ובעולם כי חשבה ששם נמצאת האמת", הוא מסביר, "אבל ככל שעבר הזמן, היא פנתה לחפש את האמת באדם דווקא. יש למהלך הזה השלכות תיאולוגיות ומוסריות חשובות. מבחינה פילוסופית, זה קרה במאה ה-17 אצל דקארט. הוא היה הראשון. ואילו במחשבה היהודית יש סימנים רבים ומורכבים יותר למגמה הזאת כבר במחשבה הקבלית (מאות 12-13. ע"מ). ברור שתפקיד האדם שם הוא מרכזי מאוד, וזה נע בין ספרות הזוהר במאה ה-13 וספרות חז"ל במאות הראשונות. המחשבה הדתית הרגילה היא שהאלוהים גואל את האדם, ואילו הקבלה הביאה בחשבון שגם האדם גואל את אלוהים, ויש פה האנשה של האלוהים - לא במובן המיתי האלילי, אלא במובנים עמוקים יותר".

 

אתה מדבר על החסידות כחלק מתקופה מהפכנית בקשר לתפיסת האדם את עצמו. 

"כן. הרי היהדות באשכנז במאה ה-11 היתה סגפנית. היא ניסתה לדכא את האדם וראתה את הגוף שלנו כדבר בעייתי - הכול כחלק מהתבטלות מוחלטת של האדם מול האלוהים. לעומת זאת, החסידות, שנבעה מהקבלה, אינה מדברת על אלוהים אלא על האופן שבו הוא נתפס באדם. היא מדברת על כך שכוחות הנפש באדם הם הכלים שדרכם אפשר להבין תיאולוגיה, והאדם נהפך לראי של העולמות העליונים. ממילא הגוף והנפש שלו הם חלק בלתי-נפרד מההוויה הרוחנית והאלוהית, ולכן שום דבר באדם אינו צריך להיחשב מוקצה, כי אין באדם אלמנטים שאינם ראויים לאלוהים, כולל יצרו הרע". 

 

F180727HP01
צילום - הדס פרוש

 

בהקדמה שכתבת לסדרת השיעורים שלך טענת שעל בסיס המהפכה הזאת הגיעו המהפכות המשפטית, ההלכתית והפמניסטית, וסיימת במהפכה הטכנולוגית. איך אתה מסביר את זה?

 "ברגע שהאדם נהפך למרכז הכול מבחינה פילוסופית, דרך התמוטטות מרכזים כמו אלוהים ועולם, אז ממילא הוא בהכרח זה שיוצר את העולם ואת אלוהים ואת המשפט ואת המוסר. יש לזה השלכות תרבותיות ואתיות. אם האדם מגדיר מי הוא, זה מקצר את הדרך לשאלות כמו מי מגדיר מהו המין שלי, למשל. אנחנו חיים היום עמוק בתוך המרחב הזה, שלא היה מתאפשר בלי המהפכה שאותה תיארתי קודם לכן. לגבי המהפכה הטכנולוגית והקשר שלה לכל זה, אנסח זאת כחידה: אני סבור שהמצב הנוכחי של הפילוסופיה והבנת האדם את עצמו ואת אלוהים מעלה שאלה לגבי היכולת של האדם להגן על עצמו מול הטכנולוגיה החדשה שאמורה להחליף אותו. כל מי שנכנס לשדה תעופה רואה איך אנשים פוטרו ומכונות נכנסו במקומם. עד כמה הפונקציות שהרובוט מצליח לקיים בעולם יכולות להחליף את האדם? מהו הרגע שבו האדם ייעשה מיותר? והאם יוכל להגן על קיומו אל מול הטכנולוגיה שהוא המציא?".

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי  

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus