הביאו את היום

20.07.11

שינוי חברתי מתחיל למטה, באנשים שמבינים שהם האחראים לחייהם. מירב כהן, שעשתה שינוי כזה, מסבירה למה אנחנו זקוקים כדי להניע דברים

האמונה ביכולתם של אנשים לחולל שינוי חברתי הנחתה אותי בשנים האחרונות ואיפשרה לי להקדיש את מירב מרצי לקידום רעיונות שבהם אני מאמינה. התחבטתי לא מעט בשאלה עד כמה כוחי מוגבל ועד כמה החיים מתנהלים מעצמם, ולבסוף החלטתי שאסור לתת לדברים לקרות מכוח האינרציה ושעלי ועל חבריי להסיתם בהתאם להשקפת עולמינו.

לאחר שלוש שנים של פעילות חברתית בירושלים התחלתי לפני חודשים ספורים את כהונתי כאחת מחברות מועצת העיר. תקופה ארוכה ציפיתי להגיע למעמד הזה בכיליון עיניים, מתוך מחשבה שבמה זו תסייע לי להשפיע על הסביבה שבה אני חיה ולהפוך את ירושלים, עיר הולדתי, למקום שטוב יותר לחיות בו.

ייתכן שמחשבותיי פזיזות מדי, אבל קשה לי להתעלם מהתחושה שאין צורך אמיתי בפלטפורמה או בתואר כדי לחולל שינוי חברתי, או שלכל הפחות תואר כזה אינו מספיק בפני עצמו. אולי אף ארחיק לכת ואומר שתארים לעתים מקשים על העוסקים במלאכה מכיוון שהם גוררים אחריהם ציפיות מוגזמות והרבה דעות קדומות.

 
כל פרט יכול לחולל מהפכות. מחאת האוהלים השבוע בתל אביב

שינוי חברתי אמיתי אינו מגיע מלמעלה למטה, אלא נע בכיוון ההפוך. שינוי חברתי אמיתי תלוי ביכולתם של פרטים רבים לתפוש את עצמם כאחראים וכמחויבים לסביבתם ולחברה שלהם וביכולתם להתאגד ולפעול יחדיו כדי להניע את המציאות "שלנו", ולא רק את המציאות "שלי", בכיוון של טוב קולקטיבי.

לצערי, כיום יש כוחות חזקים שמנסים לסכל את האפשרות הזו ופועלים כדי לשמר אותנו כחברה המורכבת מפרטים מבודדים בעלי אינטרסים מתנגשים ומתחרים. כלכלת השוק, ערכי האינדווידואליות, התחרותיות וההישגיות האישית, הלחץ הגובר על מעמד הביניים שנדחק להשקיע את זמנו ומרצו בהישרדות, כל אלה מנתקים אותנו זה מזה ומאפשרים לסדר החברתי להשתמר לטובתם של מעטים שאינם אותו "אנחנו".

הטוויטר והפייסבוק מניעים מהפכות
לא בכדי מעוררים הפיתוחים הטכנולוגים שנהפכים לנפוצים יותר מיום ליום, הטוויטר והפייסבוק, עניין רב ותהיות לגבי עתידם של "חוקי המשחק" החברתיים והאקטיביסטיים. פלטפורמות אלה יכולות להפוך כל אדם עם רעיון שחודר ללבם או לכיסם של אנשים ליזם חברתי שמחולל מהפכות. הדוגמה העכשווית ביותר היא מחאת הקוטג' שפרצה לתודעה הציבורית והוכיחה לנו שוב את כוחה של הרשת החברתית הווירטואלית שמאפשרת למחאות חברתיות להתפשט כמו אש בשדה קוצים. מנגד, אני צופה שהנגישות הזו למידע תעלה את סף הגירוי של האנשים שמרכיבים את החברה שלנו, חברה שמוצפת במידע וברעיונות.

אז כנראה שהתואר והמעמד של נבחרת ציבור לא ממש משנים, לטכנולוגיה יש השפעות לשני הכיוונים, ומה שנשאר הבסיס לשינוי חברתי אינו תלוי בזמן או במקום: האמונה ברעיון והדבקות במטרה. נכון, יהיה תמים לחשוב שאמונה ומוטיבציה הן תנאי מספיק כדי להוציא תיאוריות לפועל, אך זהו ללא ספק תנאי הכרחי.

 

החוקר ג'ון קינגדון מסביר במאמרו Agendas, Alternatives, and Public Policy שכדי שנושא יעלה לסדר היום הציבורי ויחולל שינוי יש לנצל את "חלונות ההזדמנויות". חלון הזדמנויות כזה נוצר על פי קינגדון בצירוף של כמה נסיבות: מזהים בעיה, קיימים התנאים הפוליטיים
 
I
שיאפשרו את פתרונה וקיים  פתרון שישנה את המדינית הקיימת. המודל של קינגדון מחדד את מקומו של היזם החברתי בסביבתו ומסביר למעשה אילו משתנים היזם החברתי חייב לזהות לפני צאתו לדרך.

למי שיידע לזהות את "חלונות ההזדמנויות", לאתר בעיות ולהציע פתרונות, תוך הבנת המציאות הפוליטית וכמובן דבקות במטרה ואמונה בצדקת הדרך, יש פוטנציאל להפוך עולמות, לשנות את המציאות, ולבצע תיקון חברתי.

מירב כהן היא אחת ממיסדי תנועת "התעוררות"
רוצים להגיב בנושא? הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

המפגש הרביעי בסדרת "סדר יום" בשיתוף בית המדרש החברתי  על הכלים שקיימים היום לשינוי ולתיקון בחברה הישראלית יתקיים ביום ראשון, 24.07.2011, בשעה 20:30. הכניסה ללא תשלום

עוד בבית אבי חי