אפיקורסית לשמה

הכנות והיושר, ההשכלה הרחבה והאומץ הציבורי של שולמית אלוני הם שעשו אותה לאישיות פוליטית שתמשיך להשפיע גם הרבה אחרי מותה. הרב מיכאל מלכיאור נפרד מבת פלוגתא ושותפה לדרך

שולמית אלוני היתה נושאת דגל, פורצת דרך וחלוצה בתחומים שבהם האמינה. בזמנים שבהם ערכי זכויות האדם, השלום והפמיניזם היו מקובלים בחברה הישראלית עוד פחות מאשר היום, היא העזה לדבר עליהם באומץ לב ולשלם עליהם מחירים פוליטיים כבדים, דבר שהיה לי מושא להערצה.מושא להערצה. שולמית אלוני ז"ל (פלאש90)

שולמית אלוני היתה אפיקורסית לשמה, בלי להרגיש צורך להתנצל, בלי לכסות בכיסויים, בלי מכבסת מילים, בלי פשרות ובלי פיוס. היא דבקה בכנות שלה, באמת שלה, בקו האחיד שלה, ואיתגרה לא מעט אנשים אמיצים וחושבים. כל אימת שהייתי מזמין אותה לשאת דברים באירועים של תנועת מימד, היא נענתה בשמחה והיתה משתתפת בפאנלים ובשיח. נחרט היטב בזיכרוני דיון בינה ובין הרב יהודה עמיטל זצ"ל בנושא נישואים אזרחיים. חשוב לציין שמדובר באירוע שהתקיים לפני כ-20 שנה, בתקופה שבה כלל המערכת הפוליטית – כולל מפלגת העבודה, שהיתה אז בשלטון – התנגדה נחרצות אפילו להעלאת הנושא לדיון, ולא רק משיקולים קואליציוניים. בפאנל נשאה שולמית אלוני את דבריה בלהט ובשום שכל. ראיתי שטיעוניה הבנויים היטב מאתגרים את הרב עמיטל, והוא, ברוב גדולתו, הסכים וקיבל את עמדתה, ולפיה מדינה לא יכולה לכפות בחקיקה את צורת הנישואים. נכון שהסיפור מעיד רבות על דמותו של הרב עמיטל, אבל הוא מעיד לא פחות גם על שולמית אלוני. תחסר לי מאוד האפיקורסיות שלה.


מובן שהיו לנו גם מחלוקות וויכוחים. שולמית אלוני גדלה על ברכיה של השכלה כללית רחבה ועמוקה, בצד השכלה יהודית תרבותית ורחבה בתחומי התנ"ך, השפה העברית, וגם בתלמוד ובפילוסופיה יהודית. עיקר ויכוחינו נסבו על נושא החינוך: היא סברה שגם בזמננו מערכת החינוך הממלכתית מקדשת את ההשכלה בכלל, ואת ההשכלה היהודית בפרט, ומצמיחה ילדים שאלה הם ערכיהם. משום מה, היו עיניה סומות מלהבחין בכך שמערכת החינוך של ימינו איננה מציעה לילדינו אותו העושר התרבותי שהיה מנת חלקה בחינוך שהיא קיבלה. היא כשלה, לדאבוני, מלהבחין בכך שיש צורך בשינוי סדר היום החינוכי בשביל להמשיך ולהעמיד תלמידים בדמותה.

  • " מובן שהיו לנו גם מחלוקות וויכוחים. שולמית אלוני גדלה על ברכיה של השכלה כללית רחבה ועמוקה, בצד השכלה יהודית תרבותית רחבה בתחומי התנ"ך, השפה העברית, וגם בתלמוד ובפילוסופיה יהודית. עיקר ויכוחינו נסבו על נושא החינוך: היא סברה שגם בזמננו מערכת החינוך הממלכתית מקדשת את ההשכלה בכלל ואת ההשכלה היהודית בפרט ומצמיחה ילדים שאלה הם ערכיהם. משום מה היו עיניה סומות מלהבחין בכך שמערכת החינוך של ימינו איננה מציעה לילדינו אותו העושר התרבותי שהיה מנת חלקה בחינוך שהיא קיבלה "


אני תמיד האמנתי שהחברה שלנו תוכל להיבנות תוך הזנה הדדית, לצמוח מהתפר בין תלמידים חכמים יראי שמים ותלמידים חכמים אפיקורסים. שולמית אלוני סיפקה את דמותו של התלמיד החכם האפיקורס. היא ידעה להזין, לאתגר ולהפרות. עמדותיה הטביעו חותם חשוב מאוד, ואין לי ספק שימשיכו להשפיע ולהוליך את החברה הישראלית לכיוונים חיוביים, גם אחרי מותה.


אינני יכול להתאפק מלהוסיף כאן, בהערת שוליים, שאילו היו מתקבלים אז חוקי המשילות והעלאת אחוז החסימה שמונחים כעת על השולחן, שולמית אלוני ורצ מעולם לא היו נבחרים לכנסת; או אז היינו עלולים להפסיד את שולמית אלוני בציבוריות הישראלית.

יהי זכרה ברוך.


היכנסו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי




עוד בבית אבי חי