מחזירים עטרה ליושנה

עמיר סגל
13.10.13

השימוש הציני שעושים אנשי ש"ס במותו של הרב עובדיה יוסף - דוגמת הפנייה לראש הממשלה בנושא גיוס בני הישיבות במהלך השבעה - הוא המשכה של מסורת מפוקפקת - שימוש בדמותו עוד כשהיה חי

בימים האחרונים, משה לאון, המועמד לראשות עיריית ירושלים, שלח הודעות לעיתונות והעלה אייטמים לרשתות החברתיות ובהם מוצג מכתב שלטענתו הרב עובדיה יוסף כמעט כמעט חתם עליו טרם מותו. המכתב, כמובן, מבטיח את תמיכת ש"ס במועמדותו של לאון לראשות עיריית ירושלים. האם התכוון הרב לחתום על המכתב? האם בכלל התעניין בזהות ראש העיר העתידי של הבירה בימיו האחרונים? האם ידע שמכתב כזה בכלל קיים? היום אין לנו כל דרך לדעת. מה שברור הוא שללאון אינטרס ברור בסיפור ושהמהלך שלו ציני לגמרי: העלאת זכרו של הרב האהוד כדי ללקט עוד כמה קולות במרוץ הפוליטי לראשות העיר ירושלים.

 

לאון הוא לא הפוליטיקאי הציני היחיד שמשתמש בזכרו של הרב עובדיה יוסף למטרות פוליטיות. תנועה פוליטית שלמה עושה זאת בימים הללו, וגם עשתה זאת עוד טרם מותו של הרב. שלטים ועליהם הכיתוב "אוהבים אותך מר"ן" ממלאים את הארץ, וניתן לראותם על לוחות המודעות, על אוטובוסים וכמובן, בכניסה לירושלים הבירה; על מרביתם מתנוססים הלוגו ופתק הבחירה המוניציפלי של ש"ס.

 

אבל ש"ס לא לבד. כשהגיע ראש הממשלה נתניהו לביקור תנחומים אצל בני משפחת יוסף האבלים, טרחו בניו של הרב, אברהם ודוד יוסף וביקשו ממנו לבטל את גיוס בני הישיבות. הרב דוד יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף) אמר לו: "אנחנו מרגישים שזו היתה המשאלה החשובה ביותר בשבילו".

 

לבקר את המבקרים

 

כל זאת אינו בגדר תקדים. גם בחייו היה הרב עובדיה יוסף המקדם הפוליטי של ש"ס, ועד לפני כמה שנים, הוא שימש ככזה, וכן המקובל הרב כדורי. בעזרת השניים הובטחו למצביעי ש"ס ברכות וקמעות, גאולה ומצוות. למצביעי מפלגות אחרות הובטחו קללות ונאצות. זכורה בעיקר אמירתו של הרב יוסף ממערכת הבחירות בשנת 2009 על מפלגת ישראל ביתנו: "אלה מצביעים לאיזה מפלגה שהיא תומכת בהתבוללות ושרוצה להביא בשר חזיר", ובין היתר איים כי "כל מי שתומך בהם ומצביע עבורם גדול עוונו מנשוא ולא יכופר לו".

 

כשהבטיחו הרב יוסף ושלוחיו מגוון קמעות, ברכות, קללות והבטחות על רקע דתי-מיסטי, הוטחה בהם ביקורת ציבורית עזה; אבל דווקא עתה, כשהציניות גדולה עוד יותר, אותה הביקורת נאמרת בקול ענות חלושה.

 

הסיבה לכך, ראשית כול, היא שהרב זה אך נפטר, ויתרה מכך, מכיוון שעוד בימיו האחרונים מצבו הבריאותי היה קשה מאוד, אין זה סביר שעסק בהם בסוגיות פוליטיות. הסיבה השנייה היא שכל ביקורת על הרב עובדיה יוסף נתקלת בימים האחרונים בהתנגדות עזה היא שמותו ומעמדו הציבורי גורמים לרבים להרגיש אי נחת כלפי כל אמירה ביקורתית כלפיו. " כשהבטיחו הרב יוסף ושלוחיו מגוון קמעות, ברכות, קללות והבטחות על רקע דתי-מיסטי, הוטחה בהם ביקורת ציבורית עזה; אבל דווקא עתה, כשהציניות גדולה עוד יותר, אותה הביקורת נאמרת בקול ענות חלושה "

 

כל זה היה מובן אילו אלה החשים אי נחת היו בדיוק אלה שעושים את השימוש הציני בזכרו ומשתמשים במותו כדי ללקט עוד ועוד קולות בבחירות המוניציפליות. בעיקר אמורים הדברים באנשי התנועה הפוליטית שהרב עובדיה העניק לה לא מעט מסמכותו הציבורית – ש"ס.

 

אין לי כל חיבה למפלגת ש"ס, אין לי כל חיבה לנצלנות הצינית של הפוליטיקאים הסובבים את המפלגה הזאת, לשחיתות החמורה במערך הכשרות בית יוסף, לעובדה שבראש אותה מפלגה עומד פושע שהורשע, לקריאת בכירי מפלגה זו להשתמטות, לטיפולם האגרסיבי והבלתי ראוי ברב חיים אמסלם, להערצת הבערות והפגיעה בממלכתיות. נוסף על כך, בימים אלו גם אין לי כל חיבה לציניות ולצביעות של אנשי ש"ס, שעושים שימוש בשמו של הרב עובדיה יוסף למטרות פוליטיות ציניות.

 

הפוליטיקאים של ש"ס הם אלה שמדברים על יורש לרב עובדיה יוסף, אבל כלל לא מתכוונים למעמדו ההלכתי, אלא למעמדו הציבורי-פוליטי. אלו הפוליטיקאים שמייחלים לעלייתו של רב נערץ אחר שיוכל להיות מגנט מנדטים. בשל היעדרו של רב כזה, הם פונים אל הציניות והצביעות ומשתמשים בדמות המת.

 

אין לי מושג מה ייזכר מהרב עובדיה יוסף, אין לי מושג מה ממעשיו ומדבריו ייחשב חשוב בעתיד ועל ידי מי; מה שבטוח הוא שבימים אלה רבים מאלו המתיימרים לקרוא לעצמם מקורבי הרב אינם אלא פוליטיקאים ציניים וצבועים. 

עוד בבית אבי חי