שימו טופו על האש

יום העצמאות אמור להיות יום של היזכרות בעצמאות שלנו, בעצמיות שלנו, בזהות שלנו כבני אדם וכיהודים. המנגל מזכיר לנו ששכחנו

אתחיל בגילוי נאות: איני צמחוני. במשך כמעט שנתיים ניסיתי לחיות על טהרת הצמחים, והדבר לא עלה בידי. אני מתנסח כך מכיוון שאני רואה בחבריי הצמחונים אנשים ששורש נשמתם גבוה יותר משלי, או במילים אחרות - צמחונים הם אנשים מעודנים יותר, אותנטיים יותר לאנושיות שלהם ולטבע. נכון לעכשיו, לא זכיתי.

יש לי שני חברים צמחונים - האחד ימני נער גבעות והשני שמאלני חבר ב"רבנים למען זכויות אדם". שאלתי את שניהם למה הם לא אוכלים חיות. הימני הסביר לי שהוא לא אוכל חיות ודגים כי עצם המחשבה שהוא אוכל "משהו חי" דוחה אותו. השמאלני אמר שהמדד שלו הוא לא לאכול "כל יצור שבורח ממני אם אני שולח אליו יד" (כלומר, דגים, שבלולים ותרנגולות לא; ביצים כן). למה אני מספר זאת? כדי להבהיר שהתשוקה לבשר, כמו הבחירה בצמחונות, באות ממקום עמוק באדם, מקום חוצה זהויות.אדם וחוה היו צמחונים וגם העולם שאליו אנו שואפים יהיה צמחוני 

לפי המסורת היהודית, אדם וחוה היו צמחונים, וגם העולם שאליו אנו שואפים יהיה צמחוני. אבל בינתיים רובנו אוכלים עוף (ולא תרנגולת) ובשר (ולא פרה). ה"בינתיים" הזה קשור באופן ישיר ליום העצמאות, שנהפך ליום העצמות והבשר שעליהן והגחלים שתחתיהן באופן כמעט חוצה מגזרים בישראליות. כולנו - דתיים, חילונים, שמאלנים, ימניים, נשים וגברים - מבטאים את עצמאותנו ואולי אף את עצמיותנו בה' באייר במנגול. למה זה ככה?

האנתרופולוג היהודי שבי ינסה להבהיר מה פה קורה פה. בספר ויקרא מצווה התורה על כיסוי הדם בעת השחיטה. השוחט בתכלית הכשרות ולא כיסה את הדם - עובר עבירה. הרב קוק מסביר את משמעותו הסימבולית של כיסוי הדם: כיסוי דם החיה והעוף הוא כמו מחאה אלוהית, לעומת ההיתר, התלוי ביסודו במצב הנפש המקולקלת של האדם "כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח') ונפשו זאת אומרת אוכלה בשר וגם אוכלת בשר בכל אוות נפשה, באין שום רעיון של התנגדות פנימית, מצד רגש הטוב והצדק, אמרה תורה: כסה הדם, הסתר בושתך ורפיון מוסריותך" (חזון הצמחונות והשלום).


אם כבר אתה אוכל בשר, עשה לעצמך טובה וזכור שאכילתך קשורה "במצב נפשך המקולקלת". שפכת דם? הסתר את בושתך ואת רפיון מוסריותך. כאמור, אדם וחוה היו צמחונים. במילים אחרות, הבסיס האנושי הכי ראשוני שלנו הוא לאכול צמחים. את אכילת הבשר, שהחלה אחרי המבול, מקשר הרב קוק לנפילתו המוסרית של האדם. לכן לעתיד לבוא יהיה האדם שוב צמחוני. "מדרגת החי דלעתיד לבא תהיה כבחינת המדבר דעכשיו ע"י עליית העולמות" (המקובל הצפתי ר' יצחק לוריא). לעתיד לבוא, כלומר בעולם הבא לקראתנו (בא במובן החסידי של Coming, ולא של Next), תתבגר משפחת האדם למקום שבו נחוש את ה"אנושיות", את הכאב ואת החיוניות של החיה - ונחמול עליה. " יום העצמאות נהפך ליום העצמות והבשר שעליהן והגחלים שתחתיהן באופן כמעט חוצה מגזרים בישראליות. כולנו - דתיים, חילונים, שמאלנים, ימניים, נשים וגברים - מבטאים את עצמאותנו ואולי אף את עצמיותנו בה' באייר במנגול. למה זה ככה? "


אני רואה כיצד אנו פוסעים למקום שבו נוותר על אכילת בשר חיה. 65 אחוז מהמים לחקלאות בעולם מופנים להשקיית גידולי שדה, שמיועדים להאבסת חיות שסופן בשחיטה, ומשם לפה שלנו. משאב המים יקר, מזדהם ומתכלה. בקרוב נהיה חייבים לאכול את העשב באופן ישיר. יותר ויותר תנועות בעולם קוראות לחזרה לצמחונות, אבל אנחנו עדיין צולים ביום העצמאות חיות על האש. למה? כי שכחנו. במקורו צריך להיות יום העצמאות יום של היזכרות בעצמאות שלנו, בעצמיות שלנו, בזהות שלנו כבני אדם וכיהודים. המנגל מזכיר לנו ששכחנו. וכדברי הבעש"ט, "בזכירה סוד הגאולה".


סיפור אמיתי לסיום: כשהרב מנחם פרומן ז"ל היה בן חמש שלחה אותו אמו עם תרנגול ביד אל השוחט בכפר. באמצע הדרך הבין מנחם לאן מועדות פניו ופני התרנגול, והוא שחרר את התרנגול, ומאז לא נגע בבשר או לבש בגדי עור כל חייו. האיש הזה בא אלינו מהעתיד כדי לסמן לנו את הדרך. הוא סירב לסמן אויבים, הן מן המדבר והן מהחי. גם אנחנו נתבגר ונגיע לשם, ועד אז, מי שיעשה טופו על האש ביום העצמאות אשרי חלקו, ומי שיעשה בשר על האש מתבקש רק לזכור: לזכור שזה זמני, לזכור שאנחנו עדיין במצב מוסרי ירוד, לזכור שחלק בלתי נפרד מהעצמאות טמון בשלום עם אויבנו האנושיים ועם שכנינו החיות. אם רק נזכור ביום העצמאות ששכחנו, דיינו.

 

עוד בבית אבי חי