מלחמת פייסבוק הראשונה
מלחמת פייסבוק הראשונה
social
facebook whatsup email tweeter
איתן בקרמן //
30.7.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
נאצות בדיונים, איחולי מוות בפרטי, אינפורנדים על משקל. ברוכים הבאים למלחמת האחים הווירטואלית הישראלית. דבר אחד ברור: לא לילד הזה פיללו ממציאי הממשק המבוסס על שיתופים, חברות ולייקים

"שים לב", חוזר ומדגיש גל מור, מהעיתונאים המנוסים ביותר כאן בכיסוי תחום המדיה החדשה, "מה הן שלוש פעולות היסוד של הבעלים והמשתמש בחשבון פייסבוק. מדובר בקשרי חברות (פריינדס) – אתה מציע או מקבל הצעה להיות חבר של מישהו; בפעולת שיתוף (שייר) – את התכנים שאתה מעלה, אתה משתף עם החברים לחשבון שלך ועם מי שעוקבים אחרי הפעילות שלך; והבעת חיבה, ה'לייק' המפורסם, שבו אתה מפרגן בהבעת אמפתיה לתוכן שהעלה משתמש אחר. חברות, שותפות, חיבה. זה כמובן קיים גם עכשיו, זה הבסיס, אבל כל מי שנכנס לפייסבוק בתקופה האחרונה – בימים שקדמו למלחמה ובמיוחד מאז שפרצה – יודע עד כמה עוינות, מתח ושטנה באים כעת לביטוי".

  672
דוגמית מתוך העמוד "גזענים שמדכאים אותי". בזהויות גלויות

מור, מייסד האתר הפופולרי "חורים ברשת", מאתר שינויים דרמטיים בקרב המשתמשים הישראלים בפייסבוק במהלך המלחמה, בעיקר בכל הקשור לנפח השימוש בו: "עוד אין לי את הנתונים שיספרו אם חל שינוי דרמטי במספר החשבונות, אבל אי אפשר שלא להבחין בגידול מרשים בנפח הפעילות של המשתמשים הקיימים, כמות הפוסטים שהם מעלים ומספר הלייקים שמחלקים.

 

"אבל, ההבדל המהותי יתר מצוי באופי התכנים. עד לא מזמן הרוב המכריע של התוכן שעלה אצל משתמשים פרטיים נגע לעניינים אישיים. צילומי 'אני והמתוקים שלי', סיפורים על חיי היום יום, קליפים משעשעים, סלפי'ז וכדומה. היתה גם פעילות ענפה בנושאים חברתיים, התעסקו פה ושם גם בעוד תחומי אקטואליה, אבל פוליטיקה קשה היתה כמעט מחוץ לתחום. אנשים לא אהבו את זה, כי האופי של המדיום הוא כאמור בבסיסו שיתופי, חברי, סימפטי. מהבחינה הזאת, השינוי הוא קיצוני. מדיה של שלום ואחווה נהפכה כאן למדיה של מלחמה ושנאה".

 

גילויי גזענות קשים

 

הישראלים של קיץ 2014 מחולקים לשתי קבוצות: אלה שמנהלים חיי פייסבוק פרועים סביב המלחמה, ואלה שלא מחוברים, אבל לא מפסיקים לשמוע על המתחולל בו.

 

מאבקים פוליטיים קשים, אמירות קיצוניות ודברי נאצה הדדיים נהיו לחלק מרכזי מהתוכן המתפרסם על גבי העמודים הפרטיים. מלבדם נפתחו גם מאות קבוצות פייסבוק חדשות (כל אחד יכול להקים קבוצה שכזאת), פוליטיות במהותן, מ"נשים אומרות חלאס" ועד "יסולק בירם כיאל מנבחרת ישראל בכדורגל". חלקן, כמו זו המפורסמת של יואב אליאסי ("הצל") וחבריו, משמשות גם מכשיר להתארגנות מחוץ לעולם הווירטואלי.

 

"אני לא יכול לפסוק חד-משמעית שאין לזה תקדים בעולם, מה גם שלא חסרות מלחמות במקומות נוספים", אומר מור, "כולנו גם זוכרים את החשיבות של פייסבוק בתהליך המהפכני במצרים ובמדינות ערב. אבל ככל שאני יודע, לפחות במובנים מסוימים, זו מלחמת פייסבוק הראשונה. אם תרצה, מלחמת אחים וירטואלית. זה כולל כמובן אינספור ביטויי אהדה לצה"ל ולחיילים, אבל גם גילויים גזעניים קשים מאוד".

 

  • " כולנו גם זוכרים את החשיבות של פייסבוק בתהליך המהפכני במצרים ובמדינות ערב. אבל ככל שאני יודע, לפחות במובנים מסוימים, זו מלחמת פייסבוק הראשונה. אם תרצה, מלחמת אחים וירטואלית. זה כולל כמובן אינספור ביטויי אהדה לצה"ל ולחיילים, אבל גם גילויים גזעניים קשים מאוד " אחת התופעות החדשות המרתקות היא המעבר של תכנים קיצוניים מעולם הטוקבקים, במיוחד של אתרי חדשות, שהופיעו בדרך כלל בכינוי אנונימי או בשם בדוי, לסביבה גלוית הזהות של הפייסבוק. ההנחה שרווחה, שלפיה המשתמשים מתנסחים בטוקבקים בבוטות ובאלימות משום היותם רעולי פנים, קרסה. חמור מזאת: לרשות אתרי התוכן הממוסדים עומדת האפשרות לפסול תגובות מסוימות, המרתיעה מראש את המגיבים מפני הקצנה יתירה, ואילו למפעילי פייסבוק אין אפשרות ריאלית, ולעתים גם לא רצון ממשי, לעקוב ולסנן את המספר העצום של ההתבטאויות בה. משום כך, הסיכוי למצוא עידוד לרצח, השמדה ושריפה בטוקבקים האנונימיים קטן בהרבה מהסיכוי למצוא אותם בפוסטים הפייסבוקיים או בתגובות להן.

 

אספסופיזציה

 

העיתונאית יסמין לוי, בת הזוג של מור, לשעבר כתבת "7 ימים", המוסף השבועי של "ידיעות אחרונות", והיום כותבת בכירה ב"חורים ברשת", מפנה אותי אל המאמר המצוין שפרסם הפסיכיאטר ירדן לוינסקי בבלוג האישי שלו "דברים שעוברים לי בראש". לוינסקי כותב שם על "עוצמת הרוע" ומבשר כי "המדיה הדיגיטלית הצליחה סוף סוף להפוך אותנו לאספסוף". את התהליך הוא מכנה "אספסופיזציה".

  176431462
 

לפי ד"ר לוינסקי, הסיבה לתהליך שכזה בסביבה הווירטואלית היא הפער הפנימי בין הצורך להתבטא, גם ברוע ובקיצוניות, ובין התחושה שהקוראים אינם מחברים בין הכותב ובין התוכן שיצר. סיבה שנייה, המשתלבת בראשונה, היא התחושה שלפיה הכותב נמצא בין חברים. הקבוצות והדעות נעשות אחידות יותר ויותר, קל להתנסח בקיצוניות בסביבה שכזו, ומי שמתבטא באופן שונה, נידון ל"ציד מכשפות". עם זאת, יש לומר שפרקטיקה אחרת שרווחת בימים האחרונים בפייסבוק, שליחת הודעות נאצה פרטיות מצד משתמשים לאנשים שאין להם שום היכרות עמם, משום ש"נצפו" כותבים דעות שאינם לרוחם, מאירה את הסיבה האחרונה שמנה לוינסקי באור מורכב יותר.

 

כך או כך, בימים של פחד, טוען לוינסקי, מוקצנת השפעתן של המניפולציות המופעלות על "האספסוף". "לא פלא", הוא כותב, "שלאחרונה התברר שפייסבוק עשתה ניסוי במניפולציה רגשית של כמה מאות אלפי משתתפים כדי לראות איך אפשר להשפיע על מצב הרוח שלהם".

 

כל ממזר מלך הכיתה

 

אחד הגילויים המובהקים של האחדת הדעות בפייסבוק מצוי בפעולת החִברות. רשתות חברתיות מושתתות על הצעות החברות שבין המשתתפים. היענות להצעה הופכת את המוזמן והמזמין לשותפים זה בקבוצתו של זה. באותה קלות ניתן גם לבטל את החברות ("אנפרינד"). מובן שפעולת ההתחברות נפוצה, ככלל, הרבה יותר מפעולת הביטול, ובתקופה סוערת נוטים המשתמשים עוד יותר לצרף אליהם בעלי דעות דומות, אבל האלמנט הבולט יותר בימי מלחמה אלו הוא המינון הגבוה במיוחד של פעולת ביטול החברות.

 

כל בעל חשבון הוא למעשה "מלך הכיתה" של קבוצתו הפרטית, והכוח העומד לרשותו, לגרש מי מחבריו שאינם לרוחו, מוּצא אל הפועל יותר מאי פעם בהיסטוריה הקצרה של פייסבוק בישראל. לעתים המסולק אינו רק חבר וירטואלי של המסלק, אלא אף מכר או חבר אישי שלו, והפעולה משפיעה על קשרים חבריים גם בעולם הממשי. כך, באמצעות צירוף חברים סמוכי דעה וגירושם של מתנגדים, הולכות ומתגבשות קבוצות חברים תמימי דעים במידה רבה – מצע משובח להקצנת דעות ולביטויים קשים, שנתקלים בהתנגדות מועטה.

 

"אין ספק", מסכם גל מור, "שאנחנו צופים כעת בתהליך חריג, הן מצד תהליכי ההיווצרות של מעגלי התקשורת הפנימיים ברשת והן מצד האופי הקיצוני והרעיל של רבים מהתכנים בה. מובן שעדיין מוקדם לזהות ולנתח את כל מרכיבי התהליך, שנמצא בעיצומו. יהיה מעניין מאוד לראות מה יקרה אחרי שהרוחות הפוליטיות יירגעו, אבל כבר עכשיו ברור כי מה שמתרחש כעת בישראל יהיה נושא למחקרים רבים כבר בעתיד הקרוב".

כאן אפשר לצפות בפרויקט עבר של בית אבי חי בנושא שנאה ברשת

וברוח הדברים, הצטרפו לעמוד הפייסבוק המפויס של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus