השבת שלי: נטע אלקיים

23.01.18

איזו מסורת משפחתית של השבת את זוכרת לטובה מהילדות?

"הייתי הולכת עם אבא שלי לבית הכנסת עד הגיל שבו אמרו לו לשים אותי בעזרת נשים. זה ביאס אותי וגרם לי די להפסיק ללכת לבית הכנסת, ובמקום זה, נשארתי בבית עם אימא שלי ועם אחותי. זו היתה הזדמנות לשוחח, להתקרב, להכין אוכל ולעשות מין טקס נשי ביחד. נוסף לכך, היה הטקס הקבוע בשבת בבוקר, כשאבא שלי העיר את כולם לתפילה".


מהו שיר שמסמל בעינייך את השבת?

"'לכו נרננה' ו'לכה דודי לקראת כלה' - שניהם זכורים לי מאוד מהילדות בבית הכנסת".

 


נטע אלקיים (צילום: עמית חי כהן)

מה הרגע שאת הכי מחכה לו בשבת?

"כשהכול כבר על הפלטה, נרות השבת דולקים, אני אחרי המקלחת, מרימה רגליים ומחכה שהתפילה תיגמר ושיהיה אפשר להתחיל את ארוחת השבת. כל הגוף כואב מהטרחה במשך היום, אבל את יודעת שזה הולך להשתלם".

 

מהו מאכל השבת הכי קלאסי בעינייך? 

"אצלנו המרוקאים אומרים 'מי שאוכל דג ביום דג ניצל מדג'. דג זה 7 בגימטריה, כלומר 7, כלומר שבת, וד"ג זה גם דין גיהנום, כלומר, מי שאוכל דג בשבת ניצל מגיהנום. אז בהחלט דג". 

 

מהו המקום שצריך לדעתך להיות לשבת במרחב הציבורי?

"שבת זה משהו שקשור לבית של כל אחד ואחד, למשפחות. אני מכבדת את השבת של כל אחד, וקשה לי שמישהו מנסה להחליט איך השבת צריכה להיראות בשביל כולם. חשוב לי שבמרחב הציבורי יכבדו אחד את השבת של האחר, יכבדו את הורדת ההילוך של השבת, אבל בלי כפייה שתגרום לאנשים להתבאס, כי יש לי חברים שעונג השבת שלהם זה לרדת עם אוטו למעיין ולטבול שם, ולא הייתי רוצה למנוע את זה מהם. מה שכן, אני מודה שאני נהנית מכך שהשכונה שלי, הקטמונים, היא מסורתית, שאין בה הרבה תנועה בשבת וששומעים קידוש מהמרפסות".

 

שבת בבית | ספיישל טו בשבט

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

עוד בבית אבי חי