הבית אשר נחרב: סרטים לתשעה באב

סדרת עימותים וסכסוכים נחתמים בחורבן הבית. עמיחי חסון סוקר את הסרטים התיעודיים שיוקרנו ב"שטח ההפקר – מפגשים קולנועיים לט' באב"

באחת מסצנות השיא של "אדפטיישן" מתרצה גיבור הסרט (ניקולס קייג'), תסריטאי מצליח הנכשל בעיבוד ספר לתסריט, להפצרתו של אחיו. הוא מוחל על כבודו ומגיע לסדנה של גורו התסריטאות ההוליוודי רוברט מקי (מחבר רב המכר "סיפור"), שמסמל בעיניו את כל מה שבינוני ורע בקולנוע. בשלב השאלות מהקהל הוא אוזר אומץ ושואל את המרצה כיצד כותבים סיפור בלי קונפליקט, שינויים או הפתעות, "תסריט כמו החיים עצמם" שכמותו הוא שואף לכתוב. מקי מאבד את סבלנותו עוד בטרם מסיימת דמותו של קייג' לשאול את השאלה. "אין סיפור בלי קונפליקט ומשברים", פוסק הגורו, "בדיוק כמו בחיים עצמם". אחר כך הוא מטיח בתסריטאי האומלל רצף קונפליקטים מתוך החיים, משובצים בשלל קללות. אם אינך מבין שהקונפליקט הוא היסוד של היצירה, טוען מקי, אז למה שאתן לסרט שלך לבזבז את הזמן היקר שלי?

 

 
לקריאה נוספת: על שנאה ברשת. במיוחד לתשעה באב

 

 

סדרת העימותים והסכסוכים שסופם בחורבן הבית בט' באב מספקים תזכורת לנוכחות של הקונפליקט במרכזה של היצירה, כל יצירה, ובקולנוע בפרט. גם השנה יוקרנו בבית אבי חי סרטים רלוונטיים מתוך הקולנוע הישראלי. באירוע שכותרתו "שטח ההפקר" יוצגו ברצועה המרכזית שלושה סרטים תיעודיים (שאליהם יצטרף גם פרק הפתיחה של הסדרה הפופולרית "פאודה"), ואחריהם יתקיים דיון בהשתתפות היוצרים. שלושת הסרטים עוסקים בקונפליקטים פנים משפחתיים, ובכל אחד מהם מתמודדים בני המשפחה עם פער אחר - עדתי, דתי או מעמדי – ומציגים את חורבן הבית הפרטי.

 

 

 

חתונה מאוחרת

 

 

העימות שעומד בבסיס "חנדהחנדה 4" (2013), סרטם של הבמאים דוד אופק ונטע שושני, מוצב כבר בסצנת הפתיחה שלו: רונן ואורית, בני זוג בשלוש השנים האחרונות, נדרשים להכריע בין חתונה לפרידה. הם עדיין צעירים ואינם ממהרים לשום מקום, אבל ההורים לוחצים, מאוד לוחצים. כצאצאים למשפחות בוכריות מכובדות, תקופת הדייטים שלהם כבר עברה מזמן את הגבול המקובל: שלוש שנים הם מעל ומעבר בעדה שהסטנדרט שלה עומד על ארבע-חמש פגישות לפני החתונה.

 

יוטיוב

 

 

אורית נוטה לקבל את התכתיב ההורי-מסורתי, ואילו רונן עדיין מתעקש להילחם. הוא רוצה לסיים את לימודיו בסטודיו למשחק ניסן נתיב בטרם ייכנס לעולם של משכנתא וחיתולים. הקונפליקט שלו מסובך: רונן הוא כוכב עולה בעולם האמנות והבידור הבוכרי. יחד עם אחיו חי, הוא הקים את תיאטרון חנדהחנדה - תיאטרון בוכרי שזוכה להצלחה יוצאת דופן בקהילה הבוכרית בארץ ובעולם. וכך, במהלך מסע הופעות לפני הקהילות בארצות הברית, נדרש רונן להכריע בין המסורת, שהוא מציג על הבמה, ובין רצונותיו האישיים, בידיעה שכאשר ישוב לארץ, הלחץ של סביבתו הקרובה יעלה הילוך.

 

 

הקונפליקט שבין מסורת למודרניות עולה כמעט תמיד בעבודותיו של במאי הסרט דוד אופק. כבר ב"בית", סרט הגמר המבריק שביים בסם שפיגל, הוא התמודד עם סיר הלחץ של משפחתו העירקית, שהתכנסה בחדר האטום בזמן מלחמת המפרץ הראשונה. בהמשך הוא פיתח יחד עם שותפו הקבוע ליצירה יוסי מדמוני את הסדרה "בת ים ניו-יורק", שהתמודדה בכנות עם השאלות שעולות מהקונפליקט. גם ב"חנדהחנדה 4" אופק ממשיך להפעיל את העין הרגישה שלו לבני האדם. העולם של רון ואורית מתועד ומשוחזר מול המצלמה, והצלחת הסיפור גרמה לאחים דוידוב לעבד אותו לסדרה עלילתית ששמה הוא "איפה אתה חי", ששודרה באחרונה בערוץ 1.

 

 

למלא את החלל

 

בניגוד לגיבורי "חנדהחנדה 4", גיבורי סרטה של נועה רוט "גרסא דינקותא" (2015) דווקא כן התחתנו לאחר ארבע-חמש פגישות, ואולם, אין הם בוכרים אלא חרדים-ליטאים. רוט עוקבת בסרטה אחרי משפחתה, שהתפצלה לפני 30 שנה בגירושיםשטלטלו בזמנו את בני ברק: אמה, הסופרת יהודית רותם, לקחה את שש בנותיה איתה אל העולם החילוני, ואביה, רב ומנהל ישיבה חרדי-ליטאי מכובד, שנותר בעולמו יחד עם אחיה.

 

יוטיוב

 

 

ממרחק השנים מבקשת רוט לברר מחדש את סיפור הגירושים ולספר את הגרסה שלה ברשומון המשפחתי: כיצד נעקרה כילדה מכל מה שמוכר לה והוצבה בחיים חדשים בעלי קודים תרבותיים מנוגדים לחינוך שעל פיו התעצבה. רוט עושה שימוש מעניין במושג גרסא דינקותא, שנבחר לשם הסרט. מובנו המקורי של הביטוי הארמי מכוון לדברי התורה שלמד אדם בילדותו ונחרתו בזיכרונו לעולם. רוט מנסה לייצר גרסא דינקותא חדשה שתואמת את תחושותיה, שאינן תמיד מתיישרות לפי דעת האחרים. היא אינה מפחדת להציף ולגעת בפצעים ואינה ממהרת לקבל את גרסאות ההורים, והיא אף מנסה לפעול ולהשכין שלום בין אביה לאחותה הבכורה, שיש ביניהם נתק רב שנים.

 

 

כוחו של הסרט בכנותו: כאשר שש האחיות מגיעות אל הבית שגדלו בו, עולה מחדש השאלה אם לא היה להן טוב יותר אילו נשארו בעולם החרדי, וחלקן מודות שאילו יכלו לבחור היום, היו נשארות בבני ברק. עם זאת, ניכר במהלך הצפייה שהעלאתו של הקונפליקט מחדש אינה פשוטה לבני המשפחה, ולחלקם יש קושי להיחשף מול המצלמה. אמה מכריזה שלא תשתתף בסרט אם אביה של רוט יצטלם גם הוא (אך לבסוף מתרצה), ופניו של האב עצמו מטושטשים לאורך התיעוד. לפלונטר המשפחתי מצטרף נושא חדש כאשר רוט, המתקרבת לגיל 40, מחליטה לבנות משפחה בלי בן זוג, למרות התנגדותם הפסיבית של האב והאם גם יחד.

 

 

צרות של עשירים

 

בדומה לנועה רוט, גם הבמאי רני מידן יצא לספר את סיפור הנישואים המורכב של הוריו, בסרט החותם את ההקרנות: "להתחתן עם בית חרושת לגלידה" (2015). בית החרושת המדובר הוא לא פחות מחברת שטראוס - היום תאגיד תמנוני חובק עולם ובזמן החתונה המדוברת, עדיין מחלבה בינונית בנהריה.

 

 

זאב, אביו של מידן, שבא ממשפחה פולנית ענייה וחזה בהתאבדותם של שני הוריו, התחתן בגיל צעיר עם רעיה, בתם הצעירה של ד"ר ריכרד והילדה שטראוס והשתלב במפעל המשפחתי. הצטרפותו של הזר הפשוט אל מעוז הייקים האריסטוקרטי הציבה מתח מורכב, בעולם שבו המשפחה והעסקים ממעורבים בלי היכר. החתנים והכלות נקראו "בשר זר", והנאמנויות השונות העמידו מבחן תמידי, שנגמר בסופו של דבר בבגידה של האב ובגירושים מתוקשרים.

 

מידן מנסה לבחון בסרטו אם הייתה לזוגיות הזאת סיכוי מלכתחילה. הוא עושה זאת בעזרת שימוש נרחב בעשרות סלילי מצלמת 8 מ"מ שמילא אביו בצילומים במהלך השנים, ויחד עם ראיונות עכשוויים עם הדוד מיכאל, אמו רעיה ויתר בני המשפחה (המככבים בדרך כלל במדורי הכלכלה והעסקים), משחזר את סיפור אהבתם, את קריסתה של הזוגיות ואת פירוק המשפחה. קשה לפספס את מסע ההתפייסות עם דמותו של אביו שעובר הבמאי בסרט. נדמה שתיאור הקונפליקטים המורכבים שהאב התמודד איתם מאפשרת לבן להבין את ההתנהגות שנתפסה בזמן אמת כקשה ומשונה.

 

 

לקריאה נוספת: השסע החברתי בחסות האח הגדול

 

 

 

שטח ההפקר

 

הצטרפו לפייסבוק של בית אבי חי

 

 

 

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי

האם החמישית
האם החמישית
עם: יונתן בלומנפלד, אוריאל הרמן, טל (טולה) בן ארי, יעל שטולמן, חיים פסקוף, יעל טל, מאיר בוזגלו, רפאל שחרי
במה וידאו
20.02.19
האם החמישית
האם החמישית
עם: יונתן בלומנפלד, אוריאל הרמן, יעל שטולמן, טולה בן ארי, תום קליין
במה וידאו
21.02.18