פתוח סגור פתוח - הצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן והאתגר שהיא מציבה לשיח הכשרות

אלחנן ניר
16.07.14

אלחנן ניר עושה סדר בהצעת החוק החדשה שחותרת להעניק תעודת כשרות גם לבתי עסק שפתוחים בשבת

ח"כ אלעזר שטרן שוב מאתגר את היהדות האורתודוקסית במדינת ישראל. זה לא דבר רע לאתגר, להפך. בטח שזה לא דבר רע לאתגר את האורתודוקסיה ולנער אותה מקיבעונות, שנעשים פחות ופחות רלוונטיים לנוכח התמורות הזהותיות האחרונות בחברה הישראלית. למרות היחצנות הגרועה לא פעם של הרבנים והרבנות, החברה הזאת רוצה יותר יהדות - ואפילו יותר הלכה וקדושה. איך זה קורה? איך למרות הכול, היהדות נהפכה למוצר כל כך מבוקש בשנים האחרונות? אולי התופעה הזאת עצמה היא ההוכחה שיש אלוהים.
תפיסה רזה של ההלכה. ח"כ שטרן


עכשיו מדובר על חוק הכשרות.
ח"כ שטרן חושב: "אז מה אם המסעדה פתוחה בשבת. אין סיבה שהיא לא תקבל תעודת כשרות על ששת ימי החול הנותרים". לדידו של שטרן, בעל העסק יחזיק שתי מערכות כלים, האחת "כשרה" שמיועדת לימי החול, ואילו השנייה תותאם לשבת. מערכת הכלים "הכשרה", שבה משתמשים במהלך השבוע, תינעל על ידי משגיח הכשרות לפני כניסת השבת, ואותו משגיח יגיע במוצאי שבת ויחליף שוב בין מערכות הכלים. גם האוכל שיבושל במסעדה בשבת לא יימכר בימי חול. שטרן טוען כי ההסדר קיים ברבנויות בצפון, וכעת הוא חותר להכניס אותו בדלת הקדמית לכל הרבנויות ברחבי הארץ.


ועוד מציע שטרן: על תעודות הכשרות של בתי העסק שירצו להיות כשרים ועדיין לפתוח בשבת יצוין מפורשות כי הן "כשרות לימי החול". בד בבד, עסק כשר שיסגור בשבת יקבל תעודת כשרות "רגילה". טוב, עד כאן שטרן.


שאלות שחייבות להישאל

מעבר לצורך המתבקש בהתייעלות ובאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, ולפני שאנחנו דנים בהצעה המדוברת, בואו נעשה קצת סדר בשאלות העקרוניות: מהי בכלל כשרות ומהי כשרות בשבת.

א. למה תעודת כשרות? כי התעודה מעידה שבמקום הזה אכפת מציוויי התורה הקולינריים; שכאן שומרים על המסורת היהודית-הלכתית המתבטאת ביחס למרחב הדומם, הצומח והחי שהאדם מכניס אל פיו ואל גופו. זה הכול. ויש גם תעודת כשרות נפלאה של התו החברתי המעידה שכאן אכפת מהזולת ויש כבש לכיסא גלגלים ושמשלמים לטבח ולשומר בזמן ושגם נותנים לו זכויות אלמנטריות.

ב. במדינה חופשית איש לא מחייב את בעל העסק להחזיק תעודת כשרות; מי שמחייב אותו הוא השוק החופשי של שומרי הכשרות.


ג. מה הבעיה בתעודת כשרות למקום כשר שפתוח בשבת? סביר להניח שלא באמת אכפת לאדם שמחלל שבת מכשרות, והוא לא ישקיע מזמנו ומכספו בשביל שהמקום אכן יהיה כשר.  


ד. נניח שאכפת לו, ואצלו יש רק חלבי או רק בשרי, ככה שהסיכוי לבעיות כשרות סבוכות איננו קיים - קיימת מחלוקת ראשונים ביחס לכשרותם של כלים שבישלו בהם בשבת. יש ראשונים, דוגמת הרשב"א וכן פסק ב'משנה ברורה' שאוסרים להשתמש בכלים הללו. ובדיוק בשל כך, שטרן מציע מערכות כלים אחרות לימי החול ולשבת. 

  • " לא ייתכן ששטרן וועדת השרים יתערבו לרבנות במרחב המקצועי שלה. כשם שבתוך העולם הרפואי והמשפטי לא נשמע דבר כזה, שגורם זר ולא מקצועי יתערב ולא יבוא מתוך דיאלוג, הרי שלא נשמע כך בתחום הדתי. אלא מה? התחושה היא שהרבנות לא מייצגת אותנו. היא מייצגת אותם. אבל פה בדיוק ניצבת הדמוקרטיה לימין הרבנות: הרבנים הללו נבחרו על פי חוק "


ה.  אם בעל המקום מתחייב לא להשתמש בכלים הללו בימי חול, ולמעשה, להחזיק מערכות כפולות של ציוד מטבח – המקום כאמור כשר, אבל עדיין קנייה אצלו היא סיוע לחילול שבת ציבורי במדינת ישראל. כשחנות אחת פתוחה, היא מכריחה גם את שאר החנויות באזור לפתוח, וצביון השבת הולך ומתפוגג.


ו.  ומה לגבי מי שרוצה כשר ולא יטרח להגיע למקום כשר, וכך למעשה יאכל לא כשר? יש רבנויות שחושבות שעדיף להעניק למקומות אלו תעודת כשרות ולהתנות את זה בכך שבשבת ישתמשו בכלים אחרים כדי שהאוכל המוגש בימי חול יהיה תחת פיקוח ויהיה כשר. את ההכרעה הזאת יש להותיר לרב הממונה, ולא לוועדת שרים.

כך נסכם את הדיון

א. התערבות. לא ייתכן ששטרן וועדת השרים יתערבו לרבנות במרחב המקצועי שלה. כשם שבתוך העולם הרפואי והמשפטי לא נשמע דבר כזה, שגורם זר ולא מקצועי יתערב ולא יבוא מתוך דיאלוג, הרי שלא נשמע כך בתחום הדתי. אלא מה? התחושה היא שהרבנות לא מייצגת אותנו. היא מייצגת אותם. אבל פה בדיוק ניצבת הדמוקרטיה לימין הרבנות: הרבנים הללו נבחרו על פי חוק. נכון, זה לא נחמד שיש נפוטיזם ברבנות וש"הבנים של" נבחרו. זה לא לעניין שהם יושבים בראשי הרכבי בית דין כאשר הם בכלל לא דיינים, אבל זה מה יש, והזכויות לבחירתם שמורות לגורמים בציונות הדתית שהעלו את הרבנים הללו.

ב. שתי תפיסות הלכתיות. הרבנות הראשית למעשה אומרת כי ההלכה היא לא רק הלכה. היא גם המעֵבר. והמעבר הוא שלא ייתכן לתת כשרות לאדם שמחלל שבת. לעומת זאת, שטרן מבקש הלכה "נטו". הוא מבקש תפיסה רזה של ההלכה, שבה אין להפעיל שיקולים חיצוניים לשאלה ההלכתית המקומית. בהפוך על הפוך, דווקא הרבנות החרדית מבקשת תפיסת הלכה החורגת מההלכה נטו, ודווקא שטרן הסרוג מבקש להשיב את ההלכה לד' אמותיה.

ג. ר' לוי יצחק מברדיטשוב. ניתן להתקיף את שטרן בטענה שהוא רוצה לקעקע את הקדושה, אבל מכיוון שאני כותב את הדברים בי"ז בתמוז ממש, וזה הזמן להרבות באהבת חינם, הרי שאני מציע לדון לזכות. אני חש בהצעה של שטרן רצון שהקדושה תתפשט מעבר לגבולות המוכרים שלה, שגם אדם שנוסע בשבת יאכל כשר, וכך תתרבה הכשרות בעולם.


צילום: פלאש90
התעודה מעידה שבמקום הזה אכפת מציוויי התורה הקולינריים. זה הכול (פלאש90)


אילו הייתי ר' לוי יצחק מברדיטשוב, הייתי אומר בערך כך: "ראה הקב"ה את עם ישראל הקדוש שלך. שאף על פי שהם נוסעים בשבת ועוברים על דברי תורתך המפורשת שאסרה להבעיר אש ולצאת מחוץ לתחום בשבת, ואף שהם מאבדים בידיים את ההמצאה הנפלאה ביותר שהביאה היהדות והיהודים לעולם – עדיין הם מבקשים ומתעקשים ומתחננים לאכול אוכל כשר. ראה כי הם לא עושים עסקת חבילה וזורקים הכול, אלא מדקדקים אחר הדבר שהם מכניסים לפיהם ומבקשים לדעת אם הדבר הוא לרצונך או לא. ראה אותם, חוס ורחם עליהם. מה אכפת לך? רחם!"

 

הרב אלחנן ניר הוא ר"מ בישיבת שיח יצחק. ספר שיריו השלישי, "מי שנפלה עליו מפולת", ראה אור באחרונה בסדרת "ריתמוס" של הוצאת הקיבוץ המאוחד.

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

 

עוד בבית אבי חי