עד פופ

יותם יזרעאלי
22.05.14

מה הסיבה האמיתית לביקור האפיפיור השבוע בישראל ומדוע היא לא פחות מהיסטורית?

האגדה מספרת שכאשר הרצל ביקש לקבל את ברכת האפיפיור פאיוס העשירי להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, הכס הקדוש הציב תנאי אחד: שבכניסה לארץ יעמידו שורה של כהנים שיטבילו את כל היהודים לכנסייה הקתולית. הרצל, שכזכור עוד בתחילת דרכו הציבורית חשב על אופציה של התנצרות כללית כפתרון לבעיית היהודים אך מאז התעשת, יצא מהפגישה בידיים ריקות. "אתם לא הכרתם בישוע המשיח, ועל כן אנחנו לא נוכל להכיר במדינה יהודית", אמר לו פאיוס. מאז ועד היום עברו הרבה מים בירדן, ובביקור הקרוב של האפיפיור בארץ, שיחל ב-24 במאי ויימשך שלושה ימים (ויכלול גם את ירדן ואת הרשות הפלסטינית), יניח פרנסיסקוס הראשון זר פרחים לא רק ביד ושם, אלא גם על קברו של הרצל.

  האפיפיור פרנסיסקוס. העליב את הנוצרים הערבים

חוקר הדתות ומומחה ליחסי הכנסיה ומדינת ישראל, ד"ר אמנון רמון, לא יודע להגיד אם בהנחת הזר של פרנסיסקוס על קברו של הרצל יש מן ההתחשבנות ההיסטורית. ספק אם מישהו ממארגני לוח הזמנים של האפיפיור אפילו מכיר את האנקדוטה הנ"ל. עם זאת, הוא מדגיש, הביקור הקרוב ללא ספק הוא בבחינת חוליה נוספת בשרשרת היחסים המדיניים בין הוותיקן ומדינת ישראל, גם אם הביקור עצמו מוגדר באופן רשמי כביקור בעל אופי דתי – מסע צלייני. מדובר בביקור הרביעי של הכס הקדוש מאז קום המדינה, וכל אחד מהם, אומר רמון, נשא אופי ייחודי ורוויי משמעויות.

 

כך, למשל, הביקור הראשון בשנת 64' של האפיפיור פאולוס השישי הציף בלית ברירה את סוגיית ההכרה של הוותיקן בלגיטימיות של מדינת ישראל כריבונות יהודית בארץ הקודש – הכרה שטרם התרחשה עד אז. באותו הביקור סירב האפיפיור שיקבלו את פניו בירושלים, וטקס קבלת הפנים נערך בתל מגידו. הנשיא שז"ר בירך אותו במילים נרגשות ושזר בדיבורו שפע של פסוקים מהתנ"ך שמדגישים את הקשר החי בין הארץ ובין העם היהודי. הרמזים הובנו, אבל נדחו באלגנטיות, ומלבד טקס הקבלה, לא נערכו פגישות עם ראשי המדינה והרבנות. מטרת הביקור הוגדרה כדתית בלבד. בנאומיו לאורך הביקור אפילו לא הזכיר פאולוס השישי את מדינת ישראל בשמה והתייחס אליה רק במילה הכללית "השלטונות". אבל האדישות הזו שירתה את שני הצדדים, שלא רצו להצית פולמוס. רצח קנדי, שאירע חודש וחצי קודם לכן, הדהד ברקע, והמעורבים כולם הסתפקו בכך שהאירוע עבר בשלום.

 

ביקורו של יוחנן פאולוס השני בשנת 2000 מציין תפנית דרמטית ביחסים אלו, הודות להסכם הרשמי המכונה "נונציו" (ובעברית: "כתב האמנה") מינואר 94', שכונן יחסים רשמיים בין שתי המדינות. אבל הנונציו לא היה קורה אלמלא האישיות של יוחנן פאולוס השני עצמו, שאהב מאוד את העם היהודי, ביקש סליחה ומחילה בשם הכנסייה על היסטוריה של רדיפות והקדיש חלק נכבד מפעילותו בכס הקדוש למען דיאלוג בין-דתי.

 

כך קרה שבניגוד לביקור הראשון, שבו פאיוס לא נפגש אפילו עם הרבנים, בביקור השני של האפיפיור בארץ, יוחנן פאולוס כבר הניח פתקים בכותל המערבי. שז"ר נפגש עם האפיפיור אך ורק בטקס קבלת הפנים, ואילו בביקור של יוחנן פאולוס, הזמין אותו  הנשיא עזר וייצמן להישאר עוד קצת, עד ליל הסדר.

 

הביקור השלישי, של בנדיקטוס ה-16 בשנת 2009, הסתיים באכזבה, בעיקר בשל המתיחות סביב מוצאו הגרמני והיעדרה של המילה "סליחה", שהממלכתיות הישראלית ביקשה לשמוע. אחרי הביקור הקודם, נראה שלביקור הקרוב יש סיכויים טובים לקבל את הציון "מוצלח".


הדהים את העולם 

 

 

את הסקירה הזאת העניק רמון במסגרת הרצאה שנשא על ההיסטוריה הקצרה של ביקורי האפיפיור בארץ מאז שנת 64' ועד היום, שהתקיימה במסגרת ערב עיון שהוקדש לביקור הבא עלינו לטובה במכון ירושלים לחקר ישראל ביום שלישי האחרון. מלבד רמון, השתתפו בערב העיון סגן הפטריארך הלטיני בירושלים האב ד"ר דוד נויהאוז, מנהל מחלקת הדתות של משרד החוץ מר רמי חתן וחוקרת תולדות הנצרות בארץ הקודש יסכה הרני. את הערב הנחתה חוקרת הנצרות חנה בנדקובסקי.

 
בנדיקטוס ה-16 ב-2009 (צילום: פלאש90)

מנקודת מבטו של האב דוד נויהאוז, שמכיר את ההיסטוריה המתוארת לעיל היטב, עיקר ההתרגשות היא בשל היסטוריה אחרת, זו של יחסי הכנסייה הקתולית והאורתודוכסית, שהתפצלו בסכיזמה הגדולה של שנת 1054. עם כל הכבוד לדיפלומטיה, מטרת הביקור של האפיפיור בארץ היא לערוך מסע צליינות עם הפטריארך של קונסטנטינופול (איסטנבול), ברתולומאוס הראשון (המכונה "ראשון בין שווים" בין ארבעת הפטריארכים האחרים באנטיוכה, אלכסנדריה וירושלים). מסע צליינות משותף של ראשי הכנסיות המזרחית והמערבית הוא אירוע רוויי משמעות סמלית, אבל גם דתית ופוליטית, כי יש בו מסר של אחדות ופיוס. למעשה, גם הביקור של פאולוס השישי ב64' היה מסע דומה עם הפטריארך דאז, והביקור השנה הוא ציון היובל של אותו ביקור היסטורי, שעליו אומר האב נויהאוז את הדברים הבאים:

 

"האפיפיור פאולוס השישי הדהים את העולם ברצון לבקר בארץ, אבל עוד יותר כאשר הוא אמר ש'פטרוס' צריך לפגוש של את 'אנדראוס'; הפטרון של רומא צריך לפגוש את הפטרון של קונסטנטינופול. שני הגיבורים האלה החליטו שצריך עכשיו לצעוד קדימה, וזה היה מומנט מאוד חשוב בשביל הכנסיה". וכן: "בעוד כמה שבועות התרגשות גדולה והתלהבות חזקה יבואו יחד כאשר האפיפיור פרנסיסקוס מכאן והפטריארך ברתולומאוס מכאן יעמדו מול הקבר הריק ויביטו יחד אל תוכו ויזכירו לכל העולם הנוצרי שהאמונה שלנו היא אחת, והיא האמונה שהקבר הזה ריק כי ישוע קם לתחייה".

 

אין הכוונה שהכנסיות יתאחדו מבחינה ארגונית ואמונית דווקא, אלא שהן יזכרו שהן כולן חלק מן "הכנסייה" הנוצרית העולמית. נוסף על המסר החשוב הזה, האפיפיור מתכוון להגיע גם עם ידידו הקרוב הרב אברהם סקורקה (שבאחרונה יצא התרגום העברי לספר שהם כתבו יחד, "בין שמים וארץ") ועם קולגה נוספת מבואנוס איירס, פרופ' עומר אבוט, שהיה הנשיא הקודם של המרכז האסלאמי שם. מדבריו של האב נויהאוז, אפשר להסיק באופן חד משמעי שהאפיפיור פרנסיסקוס יבקש להוציא מהביקור הזה מסר עולמי של שלום ופיוס ודיאלוג בין-דתי, בתוך העולם הנוצרי, ומחוץ לו. " האב נויהאוז: האפיפיור פאולוס השישי הדהים את העולם ברצון לבקר בארץ, אבל עוד יותר כאשר הוא אמר ש'פטרוס' צריך לפגוש של את 'אנדראוס'; הפטרון של רומא צריך לפגוש את הפטרון של קונסטנטינופול. שני הגיבורים האלה החליטו שצריך עכשיו לצעוד קדימה, וזה היה מומנט מאוד חשוב בשביל הכנסייה "

 

עם כל זאת, חשוב להדגיש ולהבין שהפיוס הבין-דתי – וכל פיוס – אמנם מרוויח מקריאות כיוון כאלו, אבל בסופו של דבר, את העבודה האמיתית יש לקיים בשטח, ברחוב, בין אדם ושכנו. חנה בנדקובסקי, מי שהנחתה את הערב ונציגת מרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים (JCJCR) מתארת מצב פחות אידילי מן האופטימיות החלומית של האב נויהאוז, לפחות בכל הנוגע ליחסי יהודים ונוצרים בישראל.

 

"שאלת יחסי יהודים ונוצרים בישראל מורכבת מאין כמוה. המציאות הישראלית שבה לראשונה זה 2,000 שנה רוב יהודי שולט על מיעוט נוצרי הינה חדשה ומאתגרת לשני הצדדים. הן יהודים והן נוצרים נוטים לראות, כל אחד את עצמו, כמיעוט חלש ונרדף, והם מתקשים להתייחס למציאות כהווייתה. זאת ועוד, ישנה בורות רבה בחברה היהודית בכל הקשור לעולם הנוצרי, חוסר היכרות עם בני העדות המקומיות, סטריאוטיפים ודעות קדומות עולים במקרים רבים בהקשר זה. לצערנו, בחודשים האחרונים המתיחות סביב מקומות קדושים לנצרות, מוסדות נוצריים ואף רכוש פרטי התעוררה והתחזקה. פשעי שנאה, כתובות נאצה, השחתת רכבים, השחתת מצבות וצלבים, איומים, יריקות על אנשי דת והפרעה לחיי המנזרים מתרחשים שוב ושוב".

 

קהילת הנוצרים הערבים בישראל גם זועמת על החלטתו של האפיפיור לוותר על ביקור בנצרת ובקהילות הנוצריות הנוספות שבגליל. רוב האוכלוסייה הנוצרית הערבית בישראל היא קתולית, והם קובלים – ובצדק – על כך שנמנע מהם לפגוש את מנהיגם הרוחני. על כך אומר האב נויהאוז שראשי הכנסיות בארץ מנסים לפחות לנצל את הסיטואציה הכואבת הזו ולפתוח את האפשרות לכך שפרנסיסקוס עשוי להיות האפיפיור הראשון שיבקר בארץ יותר מפעם אחת.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

עוד בבית אבי חי