"מעוז צור" בפסח?

פרשת השבוע, פרשת "בשלח", עוסקת בין השאר בסיפור מעבר בני ישראל בים סוף, שנקרע לפניהם באורח נסי. קריעת הים והמעבר בו הוא אחד מן האירועים שהתנ"ך כולו חוזר ומזכיר פעמים רבות, כגון במזמור הידוע "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז ... הים ראה וינוס" (תהלים קיד).

 
קריעת ים סוף: חזרה אחורנית ממעשה הבריאה, ציור מאת Lidia Kozenitzky (מתוך ויקיפדיה)

והנה, גם בהגדה של פסח נזכרים קריעת הים והמעבר בו, וההגדה אף מרבה במספר המכות שספגו המצרים על הים, מספר גדול יותר ממספר המכות (עשר) שלקו בהם בארצם שלהם. וכל זה כדי להגדיל את רושמו של סיפור קריעת ים סוף – שהוא למעשה חזרה אחורנית ממעשה בריאת העולם, שבו נקוו כל המים אל מקום אחד וכיסו חלק מן היבשה. כעת נסוגו המים, ואותו חלק של היבשה נתגלה מחדש (האגדה מספרת כי מלכת שבא חדה חידה לשלמה ושאלה אותו: "איזו ארץ ראתה שמש רק פעם אחת?", והתשובה היא, כמובן, ים סוף. המים כיסו את קרקעיתו לפני בריאת השמש, ורק כשנקרע לפני בני ישראל, זכתה קרקעיתו לראותה, ושוב לא ראתה את אורה).

אמת, עיקר ליל הסדר מוקדש לליל היציאה ממצרים, ורק מעט נאמר בהגדה על קריעת ים סוף, אך מי שמבקש להוסיף בליל הסדר ולעסוק במעבר בים, אנו מציעים לו לצרף אל השירים שנאמרים באותו ערב שיר מפורסם נוסף, הלוא הוא "מעוז צור".

כיצד קשור "מעוז צור ישועתי / לך נאה לשבח" לליל הסדר? ומה יחשבו השכנים על אנשים ששרים שיר זה לא בחנוכה אלא סביב המצות וכוסות היין?

מתברר שמי שחיבר את השיר הזה (אדם ששמו מרדכי שחי באשכנז במאה ה-13) לא התכוון כלל וכלל לחבר שיר שייאמר בחנוכה דווקא. הוא מבקש ב"מעוז צור ישועתי" את בניין המזבח לעתיד לבוא, כשיוקם בעתיד בית המקדש מחדש ("תיכון בית תפילתי") ומביא דוגמאות מתולדות עם ישראל לכך שאלוהים סייע לעמו בשעות צרה ומצוקה. " אמת, עיקר ליל הסדר מוקדש לליל היציאה ממצרים ורק מעט נאמר בהגדה על קריעת ים סוף, אך מי שמבקש להוסיף בליל הסדר ולעסוק במעבר בים, אנו מציעים לו לצרף אל השירים שנאמרים באותו ערב שיר מפורסם נוסף, הלוא הוא "מעוז צור" "

הדוגמאות הן ארבע: תקופת שעבוד מצרים, גלות בבל ושיבת ציון, תקופת מרדכי ואסתר ותקופת החשמונאים. בגלל התקופה הרביעית ובגלל הזכרת "חנוכת המזבח" בראש השיר, נוהגים לקשר אותו לחנוכה, אך אין הדבר מחויב כלל וכלל. השיר מתאים לגמרי גם לליל הסדר או לסעודת פורים.

ומה נאמר ב"מעוז צור ישועתי" לעניין פרשת השבוע:

"רעות שבעה נפשי ביגון כוחי כילה

חיי מררו בקושי בשעבוד מלכות עגלה

ובידו הגדולה הוציא את הסגולה

חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן מצולה"

ונבאר: המשורר – המדבר בשם עם ישראל – מתלונן על היגון והרעה שסבל העם בקשיי השעבוד בידי המלכות המצרית (המכונה "מלכות עֶגלה" [בעקבות פסוק בספר ירמיה פרק כו]). האלוהים הוציא בכוחו את העם הנבחר ("הסגולה") ממצרים, ואילו צבאו של פרעה וכל צאצאיו של המלך "ירדו במצולות כמו אבן" (והיא לשון שירת הים, ששוררו משה ובני ישראל לאחר שניצלו מן המצרים).

מתברר כי פרשת השבוע, פרשת "בשלח", מפרנסת אפוא לא רק את השבוע שבפתחו אנו עומדים, אלא גם את ליל הסדר ובעקיפין אפילו את טכס הדלקת נרות חנוכה.

כנסו כאן לדף הפייסבוק שלנו