ארץ ארץ ארץ

04.11.13

הילדות בברזיל שהשכיחה את העברית, המורה בתלמה ילין שהכיר לה את בן זוגה, שינוי השם מחנה לאילנית כדי שיהיה קליט, האהדה לישראל בעולם, שבינתיים אבדה, והניסיון להשיבה. אילנית חוזרת בזמן

הילדות בברזיל: עם אבא דיברתי יידיש; עם אמא - פורטוגזית
 

כשהייתי בת חמש, הוריי החליטו לנסוע לברזיל. היתה לנו שם משפחה שעודדה אותנו לבוא, כיוון שבארץ חווינו תקופת צנע ומצב כלכלי קשה. בברזיל נחשפתי לעולם המוזיקה, כולל המוזיקה הברזילאית. הדבר היחיד שחיבר אותי לארץ היה תקליט שהבאתי איתי מישראל - בצד אחד שירים של שושנה דמארי ובצד השני שירים של יפה ירקוני. התקליט הזה למעשה החזיק את הקשר שלי עם ישראל. לילדה יהודייה שמתחילה ללמוד בבית ספר ברזילאי, לומדת פורטוגזית ושוכחת את העברית - זה היה חיבור חשוב מאוד.

 

במהלך אותן שנים אבא שלי שמע בבית שירי חזנות ביידיש. איתו דיברתי ביידיש, ועם אמי דיברתי בפורטוגזית. את העברית שכחתי כמעט לגמרי. בגיל 12, כשחזרנו לישראל, התחלתי ללמוד את השפה שוב מההתחלה. לאחר כמה שנים זכיתי במלגה, במסגרת תחרות לגילוי כישרונות צעירים שהתקיימה בהיכל התרבות, וזה מה שסימן לי את הכיוון המוזיקלי. אחרי שסיימתי את בית הספר העממי, עברתי ללמוד בתלמה ילין.

 

אבולוציה בקריירה: גילה, חנה ואילנית

 

דרך המורה שלי למוזיקה בתלמה ילין הכרתי את שלמה צח, ובאמצעותו הצטרפתי לשלישייה גידי צח וגילה. למעשה, גילה פרשה, והביאו אותי כדי שאחליף אותה. שרתי במקומה, תחת שמה, ואז גידי עזב ללימודים ונשארנו אני ושלמה.

 

ביחד טסנו לחו"ל, להופעה עם להקת כרמון - להקה ייצוגית של ריקודי עם ששילבה אמנים מפורסמים בהופעותיה, כמו החלונות הגבוהים, יפה ירקוני, שושנה דמרי. בחו"ל החליפו לנו את השם מחנה ושלמה לאילן ואילנית. חיפשו שם שיהיה קל לבטא בכל השפות.

 

הקלטנו שני שירים - "בואי סניורינה" ו"לכל אדם כוכב" - שפתחו לנו כאן את השער להופעות. משם התחילו הקלטות נוספות, תקליטים, ובעצם, הופעות עם שלמה צח במשך חמש שנים. לאחר מכן, שלמה החליט לפתוח משרד כאמרגן ומנהל אישי והשאיר לי את הבמה לבד. שם למעשה התחלתי את קריירת הסולו.

 

פעם ראשונה אירוויזיון: ויתרתי על המון הזדמנויות

 

האירוויזיון הראשון שבו השתתפה ישראל ב-73', ובו ייצגתי את המדינה עם "אי שם", היה מרגש מאוד, ומצד שני, גם מלחיץ מאוד. זה קרה לא הרבה אחרי הפיגוע במינכן ולפני מלחמת יום כיפור. אני זוכרת את השמירה המסיבית שהיתה סביב המשלחת הישראלית. נערכו בדיקות ביטחוניות בכניסה לאולם, והקהל האירופי לא היה מורגל בזה. ובכלל, היתה התעניינות גדולה סביב ישראל וסביב השיר. חשנו באהדה גדולה כלפי ישראל, שלצערי, אבדה למדינה עם השנים.

 

ההשתתפות באירוויזיון פתחה לי לא מעט שערים בעולם, אבל תמיד ראיתי כאן את הבית שלי. לאורך השנים ויתרתי על המון הזדמנויות. עם זאת, הקלטתי הרבה תקליטים בצרפת ובגרמניה. בשנת 74' הייתי זמרת אורחת אצל אנריקו מסיאס באולימפיה בפריז והופעתי איתו במשך חודש ימים. אבל באופן כללי, הקריירה שלי התרכזה בארץ.

 

משפחה ולידת הבן: ידעתי שזה הדבר הכי חשוב בחיים

 

עם כל הקריירה וההצלחות, היה לי חשוב מאוד להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. אני באה ממשפחה שאיבדה הרבה קרובים בשואה, ומאז, הגרעין המצומצם של המשפחה היה חם ומלוכד. קיבלתי מהוריי ומהמשפחה הרבה אהבה וידעתי תמיד שזה הדבר החשוב ביותר בחיים.

 

לכן לידת בני היתה דבר מאוד משמח, ולמעשה, החוויה הכי נפלאה שחוויתי בחיי. לאורך השנים ידעתי איך לשלב בין החיים הבימתיים ובין חיי המשפחה. ויתרתי על הרבה דברים למען הילד והמשפחה, כולל על נסיעות. לצערי, לא הבאתי יותר ילדים לעולם, אבל המשפחה היתה תמיד הגרעין החשוב בעיניי. הדבר התבטא גם בדאגה להורים שלי מאוחר יותר.

 

במהלך השנים, מפני שידעתי לשים את הדברים בפרופורציה ולשלב בצורה מוצלחת לדעתי בין הקריירה ובין חינוך בני וחיי חברה רגילים, הצלחתי לשמור על השפיות בחיי השואו-ביזנס, למרות השואו-ביזנס עצמו.

 

אילנית, "אהבה היא שיר לשניים"
 

ישראלית: הרגשתי שחסרים שירים על ארץ ישראל

 

אלבום האולפן האחרון שלי "ישראלית" בא בעקבות צמא להקליט חומרים חדשים, אף שפה ושם הקלטתי כל מני שירים בודדים. בשלב מסוים, כשהאזנתי לרדיו, הרגשתי שחסרים שירים על ארץ ישראל. הזמרים של היום שרים בעיקר על אהבות נכזבות, חוויות אישיות וכו' ושאלתי את עצמי 'איפה השירים על ישראל?'.

 

רציתי להביא מבט מפוכח על ישראל, ומצד שני, את האהבה הגדולה שלי לארץ ישראל. בסופו של דבר, הגשמתי את מה שרציתי - מצד אחד נכלל בדיסק שיר כמו "ארץ החידות", שמביע את הדאגה לעתיד המדינה ולעתידם של צאצאיי בארץ ישראל, ומצד שני, נכללו בו שירים על חלומות שלי או על נשים שנמצאות בשוליים החברתיים וסובלות מהתעללות. סיימתי את הדיסק, היפהפה בעיניי, עם ביצוע קאמרי חדש ל"ללכת שבי אחריך". הרגשתי שבזה אני צריכה לחתום את הדיסק, בגלל תוכן הדיסק, וגם לזכרו של אהוד מנור ז"ל, שהיה חבר קרוב.

 

אחרי 45 שנה: סיכום עם הפנים קדימה

 

היום אני חוגגת 45 שנות קריירה כסולנית, ובאחרונה הוצאתי אוסף כפול נפלא. אחרי שהקלטתי במהלך השנים יותר מ-600 שירים, העבודה עליו היתה לא קלה. הייתי צריכה לבחור לא רק את הלהיטים, אלא גם להביא דברים מעניינים, שירים נדירים שעדיין לא עלו על דיסק ודואטים שונים עם שמעון בוסקילה, אנריקו מסיאס, שלמה ארצי, יגאל בשן ועוד. " במהלך השנים, מפני שידעתי לשים את הדברים בפרופורציה ולשלב בצורה מוצלחת לדעתי בין הקריירה ובין חינוך בני וחיי חברה רגילים, הצלחתי לשמור על שפיות בחיי השואו-ביזנס, למרות השואו-ביזנס עצמו "  

 

יש לי עוד כל כך הרבה חומר שעדיין לא עלה על דיסקים, כך שהיד עוד נטויה. גם בגיל הזה אני עם הפנים הלאה, עם כוחות לקראת העתיד. ובמילים אחרות, זו התחנה האחרונה, אך הלא סופית.

עוד בבית אבי חי