עולם כמנהגו וגו'

תומר פרסיקו
25.07.13

שני הרבנים הראשיים החדשים הם "עוד מאותו הדבר" - דבר שנכשל עד היום כישלון חרוץ; ולרב סתיו מלכתחילה לא היה סיכוי מול שילוב הכוחות ש"ס-חרד"לים. תומר פרסיקו מסכם את תוצאות המרוץ לרבנות

בסוף פגישתי עם הרב סתיו, לפני כחצי שנה, שאלתי אותו, אוף דה רקורד, מה לדעתו הסיכויים שלו להיבחר לרב הראשי האשכנזי הבא. "מצוינים", אמר לי סתיו ללא היסוס. היה זה בתחילת המרוץ לרבנות הראשית, לפני ההשמצות, התככים, הקללות, המלחמות הפנימיות, הקומבינות, האינטריגות, ה"עמלק". אבל גם אחרי כל אלה, כששאלתי אחד מבכירי רבני צהר כמה ימים לפני הבחירות מה לדעתו סיכוייו של סתיו, התשובה היתה דומה. עד הרגע האחרון שידרו במחנה סתיו אופטימיות וספרו רוב ברור של קולות שנציגים שונים של הגוף הבוחר הבטיחו להם.

 
הרב סתיו. האינטרסים הכלכליים של ש"ס עמדו בדרכו (צילום: פלאש 90)

אף על פי שתמכתי במועמדותו של סתיו, הייתי הרבה פחות אופטימי מהם. למעשה, כבר לפני כחודש וחצי הגעתי למסקנה שלרב סתיו אין סיכוי ממשי לנצח במרוץ ואף כתבתי על העניין לפני שלושה שבועות באתר זה. ההערכה שלי לא הסתמכה על היכרות אישית עם חברי הגוף הבוחר, אלא על שלושה נתונים פשוטים: חריפות התוקפנות האידיאולוגית של הפלג החרד"לי (חרדי-לאומי) בציונות הדתית נגד סתיו; האינטרסים הכלכליים שיש לש"ס במערך הכשרות שלה ('בית יוסף'); והשמרנות האינהרנטית של הפסיכולוגיה הרבנית. השילוב של שלושת אלה היה קטלני למועמדותו של סתיו.

 

כל מי שעקב אחרי המרוץ היה יכול להבחין בעומק התהום שפעורה בין הרב סתיו לעמיתיו בציונות הדתית המחורד"לת: מדיבורים על כך שהרב סתיו מתמרד נגד רבנים בכירים ממנו, דרך ההאשמה שהוא "מדבר נגד הרבנות" ועד תיוגו כאפיקורוס בידי הרב אבינר. ישיבות ה'קו' בהנהגת הרב טאו היו הכוח המניע מאחורי ההתנגדות הנחושה הזאת לסתיו, ואם יש משהו שאנשיהן יודעים לעשות, זה לבצע פקודות ולעמוד במטרה שהציבו לעצמם. כפי שכתבתי לפני שלושה שבועות: " הרב סתיו הינו אדם מוכשר וראוי, אבל הוא לא היה יכול לעמוד מול הכוחות המשולבים של החרד"ל וש"ס, ונראה שכמוהו גם אף לא אחד אחר. כוחות אלה השתמשו בשמרנות של חברי הגוף הבוחר כדי לעורר בהם חשש משינויים "

 

"אני מוכן להעריך שבימים אלה עוברים אנשיו של טאו ונפגשים לשיחה עם כל אחד ואחד מרבני הגוף הבוחר של הרב הראשי הבא (כ-80 איש). אני מוכן להעריך שהם מנסים לשכנע כל רב ורב שהרב סתיו הוא רפורמי, אפיקורוס וסכנה לעתידה של היהדות".

ואכן, כשהגיעו רבני הגוף הבוחר אל מאחורי הקלפי, הם היו מלאים באזהרות מפני הרב סתיו. אף שחלק מהם הבטיחו לו את תמיכתם, ברגע האמת הם לא היו יכולים "להסתכן" ולבחור ברב "רפורמי".

 

לזה יש להוסיף את האיום הברור שהציב סתיו בפני מערך הכשרות של ש"ס. מדובר במפעל השווה מיליונים ומפרנס היטב ענפים מסועפים של משפחת יוסף. מנגד, הרב סתיו הציב לעצמו מטרה לערוך רפורמה במערך הכשרות: "כשמסעדה היום רוצה תעודת כשרות, היא צריכה הכשר גם מהרבנות וגם מהעדה החרדית. אני אומר: למה שבעלי המסעדות יצטרכו לשלם פעמיים?". למה? כדי שלמשפחת יוסף תהיה פרנסה, זה למה. מכאן הדרך קצרה עד להכרזה של הרב עובדיה על כך שסתיו "רשע" ו"לא ראוי לכלום".

 

הרב סתיו הינו אדם מוכשר וראוי, אבל הוא לא היה יכול לעמוד מול הכוחות המשולבים של החרד"ל וש"ס, ונראה שכמוהו גם אף לא אחד אחר. כוחות אלה השתמשו בשמרנות הבסיסית של חברי הגוף הבוחר כדי לעורר בהם חשש מהשינויים שהתכוון סתיו לעשות. לאנשים שהשמרנות היא לחם חוקם, זה לא היה קשה, וגורלו נחרץ.

 

ובינתיים באגף הספרדי

באגף הספרדי העניין היה יותר פשוט: ש"ס עדיין מכתיבה את הטון, גם אם היא לא חזקה כפי שהיתה. הציונות הדתית בחרה את המועמד שלה באיחור, מועמד שהתואר "שנוי במחלוקת" מחמיא לו. בנו של הרב עובדיה נבחר לצד בנו של הרב לאו, ושושלת המלוכה ממשיכה למשול בהרמון הנפוטיסטי שהוא הרבנות הראשית לישראל.

 

ומה הלאה? שתי שאלות לפנינו: מה יעשה ארגון 'צהר' ומה יעשה הציבור הכללי. לגבי 'צהר', קשה להעריך עד כמה הם מסוגלים להיות מושפלים לפני שייצאו לדרך עצמאית. ההכרזות שלהם אחרי הבחירות נשבעו אמונים למוסד שהקים רבם, הרב קוק, ואולם, סביר להניח שעם הזמן, ובעיקר אם שוב הרבנות תתעמר בהם ולא תאפשר להם לחתן אזרחים כרצונם (והרי הם בעיקר דואגים לעצמם – זה לא שסירובה של הרבנות לאפשר לרבנים מזרמים אחרים לחתן אזרחים מפריע להם), יתחילו דיבורים על הקמת גוף נפרד.

 

עוד מבחן גדול צפוי כבר בשנה הבאה, עם תחילת ההכנות לשנת שמיטה. הרב יצחק יוסף כבר הבטיח להימנע ככל האפשר מ"היתר מכירה", ההסדר ההלכתי שהנהיג הרב קוק שמאפשר לחקלאים יהודיים להמשיך בעבודתם בשנת שמיטה. מדובר במוקד ידוע לפולמוס בין הציונות הדתית לחרדים, ויש להניח שמנהיגי החרדים לא היו תומכים ברב דוד לאו אם לא היו מקבלים גם ממנו הבטחה שהוא יתנגד לעניין. אם אכן כך, גם זה יכול להעצים את הקרע בין המגזר ובין הרבנות. " באגף הספרדי העניין היה יותר פשוט: ש"ס עדיין מכתיבה את הטון, גם אם היא לא חזקה כפי שהיתה. הציונות הדתית בחרה את המועמד שלה באיחור, מועמד שהתואר "שנוי במחלוקת" מחמיא לו "

 

לגבי הציבור הכללי, שני הרבנים הראשיים החדשים אינם בבחינת אתגר מיוחד בעיניי כל מי שמעוניין ליצור אלטרנטיבה לרבנות. הם "עוד מאותו הדבר", ואנחנו יודעים שאותו הדבר הזה נכשל עד כה כישלון חרוץ. אזרחי ישראל היהודים מדירים רגליהם מהרבנות במספרים גדלים והולכים; חתונות אלטרנטיביות, בין שבחו"ל ובין שבארץ, מתקיימות בקצב גובר; וגם יוזמות לכשרות אלטרנטיבית מתחילות להתגבש.

 

מכיוון שכעת ברור שמהרבנות לא תבוא ישועה למי שמעוניין להתחתן אחרת, בטח שלא למי שמעוניינת להתגרש בצורה מהירה ומכובדת, שדה המאבק חייב לעבור לכנסת, כלומר לציבור. יש להגביר ולהעצים את קול הזעקה נגד המוסד המסואב והמושחת הזה, נגד הכפייה הדתית שהוא מנהיג, נגד חילול ה' שמגולם בו. יש לדרוש מנציגנו בכנסת ובממשלה לפטור אותנו מהעונש האנטי דמוקרטי הזה. מישהו ביש עתיד שומע? נדמה לי שזה מה שהבוחרים שלכם שלחו אתכם לעשות.

עוד בבית אבי חי