סיפורי עמנואל

עמנואל רוזן ואני לא חברים. אנחנו מכירים הרבה שנים, אבל מעולם לא היינו קרובים זה לזה. עבדנו יחד בחדשות ערוץ 2, וזהו. ולמרות זאת, לבי לבי על עמנואל רוזן ועל מה שעובר עליו בימים אלה. עמנואל רוזן הוצא להורג בכיכר העיר לאחר משפט שדה. עמנואל רוזן נסקל למוות במילים הרבות שנאמרו ונכתבו עליו ועל המעללים המיוחסים לו. עמנואל רוזן, מרגע הפרסום הראשוני, שלא הזכיר תחילה את שמו, לא היה לרגע אחד בגדר חשוד – הוא היה מהרגע הראשון נאשם שהורשע.


צילום: פלאש 90

כתב האישום פורסם נגדו בפייסבוק ובעיתון "הארץ". האם אפשר היה לעשות את זה אחרת? נראה שלא. כי זוהי המציאות היום, בוודאי כשמדובר באיש תקשורת ידוע המופיע על המרקע בסלון הבית. בעידן התקשורתי של היום, לטוב ולרע, מהרגע שהפרט הקטן ביותר דולף החוצה, קשה מאוד להסתיר דברים – ראה למשל פרשת האסיר X בן זייגר, ראה למשל סיפור עמנואל רוזן. משה קצב, אפוא, לא יכול עוד להתלונן שהתקשורת נהגה בו כפי שנהגה בשל היותו הנשיא המזרחי הראשון. היום התקשורת מתנהגת כך גם אל אחד מבכירי בניה. קשה לי לראות מצב שבו עמנואל רוזן יחזור מתישהו לעבוד בתקשורת, גם אם לא יעמוד לדין. איש לא ירצה עוד בקרבתו בפומבי.

את "סיפורי עמנואל" שמעתי בהיותי בחדשות 2, בדיוק כמו כולם. אלה היו סיפורי פולקלור. כולם ידעו שהוא מנסה להתחיל עם כל אחת, שהוא לא בוחל ולא בורר. על שתיים אני יודע באופן אישי. אבל למיטב ידיעתי, אף לא אחד ידע אז בוודאות על השיטות, על כל אותם מעשים שמייחסות לו עכשיו אותן עשרות נשים שהעידו נגדו. איני מטיל ספק באמיתות עדותן וגם איני טוען נגדן על שלא התלוננו במשטרה. לא כל אחת יכולה לעשות זאת. התמונה הנגלית מהעדויות שפורסמו היא מחרידה. שיטה המעידה לדעתי יותר על בעיה נפשית מאשר על תאווה.

איני יודע בוודאות אם יש בפרשה היבטים פליליים או רק התנהגותיים-מוסריים, אבל הדברים בהחלט מחייבים חקירה מקיפה, שלאחריה גם צריך לקבוע נורמות חדשות במקומות העבודה. הנורמות צריכות להיות לא בהכרח בעניין ההטרדות המיניות, משום שלדעתי הנושא הזה ברור וחד – יש הבחנה ברורה בין חיזור להטרדה. הנורמות החדשות צריכות להיות בנושא ש"תא העיתונאיות", זה שפירסם את מעללי עמנואל, קורא לו  "סביבת עבודה ראויה".

ואם זה הנושא, יש לא מעט אנשי תקשורת בכירים שצריך להעיף אותם לכל הרוחות מתפקידיהם. יחס ברוטלי ומזלזל כלפי בעלי מעמד זוטר, מילים בוטות ובהמיות על נשים ובפניהן, התנהגות כוחנית ומאיימת, צעקות וצווחות במערכת, ולא בהכרח בזמני חירום. אגב, יש גם נשים המייצרות סביבת עבודה כזו, שהיא בלתי ראויה בעליל, והן נמצאות בתפקידים בכירים בתקשורת. יש לא מעט אנשים שצריכים עכשיו לנוע באי נחת בכיסאותיהם.

מאז יום רביעי בשבוע שעבר, עם פרסום הדברים לראשונה, היו לי לא מעט שיחות טלפון עם קולגות מחדשות ערוץ 2, שם עבד עמנואל רוזן לא מעט שנים עד שעל פי הפרסומים הועף לפני שלוש שנים בשל תלונת עובדת על שהטריד אותה מינית. פתאום יודעים לספר הרבה יותר ממה שידענו בשעתו; איש פתאום אינו מופתע, ועם זאת, אני חושב שגם איש אינו שמח לאידו. אז איך זה, אם כולם ידעו, איך הוא הצליח לעבור בין ערוץ 2 לערוץ 10 וחזרה, ושוב פעם ערוץ 2 וחזרה ל-10, בלי שאף לא אחד מהמנהלים עצר את זה. ולא רק שם. לעמנואל היתה יד בכול ויד כול בו: הנחיית "תיק תקשורת", שמלכתחילה היתה בעייתית בשל חשש לניגוד אינטרסים, תוכנית רדיו, טור בעיתון. בקיצור, עמנואל לא נח לרגע, תרתי משמע.

" אם הנושא הוא סביבת העבודה, יש לא מעט אנשי תקשורת בכירים שצריך להעיף אותם לכל הרוחות מתפקידיהם. יחס ברוטלי ומזלזל כלפי בעלי מעמד זוטר, מילים בוטות ובהמיות על נשים ובפניהן, התנהגות כוחנית ומאיימת, צעקות וצווחות במערכת, ולא בהכרח בזמני חירום. אגב, יש גם נשים המייצרות סביבת עבודה כזו, שהיא בלתי ראויה בעליל, והן נמצאות בתפקידים בכירים בתקשורת. יש לא מעט אנשים שצריכים עכשיו לנוע באי נחת בכיסאותיהם "

היום אף לא אחד לוקח אחריות, כולם מסתתרים מאחורי השמלה הרחבה של אי הגשת תלונה במשטרה. לכולם היה נוח כנראה להמשיך לראות בסיפורי עמנואל סיפורי פולקלור בין החבר'ה.

אז מה עכשיו? מפיקה לשעבר בחדשות 2 הציעה לי במלוא הרצינות לאסור אפשרות שגבר מבוגר יחזר בעבודה אחר עובדת צעירה משום שפער הגילים אינו הגיוני. ולא רק זאת, אלא לאסור על גבר נשוי לחזר אחר מישהי מהעובדות. מובן שפסלתי את ההצעות הללו על הסף. מעבר לעובדה שמי שמנו אחראים על המוסר, ומי אנחנו שנקבע היכן יכולה להתקיים האהבה או התאווה והיכן לא; מי אנחנו שנקבע איך גבר או אישה, נשואים או לא, ינהלו את חייהם. אני מניח שההצעות הללו נאמרו מתוך מצוקה ולא מתוך מחשבה עמוקה, כי אם הן נאמרו ברצינות, מי יישורנו. ההמשך יהיה לקבוע שאסור להגיע לעבודה בחצאית מעל קו הברכיים, בגופיות וכן הלאה. הנפגעות העיקריות, אגב, תהיינה נשים. וזו תהיה רק ההתחלה. הצעד הבא יהיה "סיירת הצניעות" בנוסח העדה החרדית. אסור לנו להתערב ולקבוע נורמות שהן לכאורה מוסריות.
אנחנו כן צריכים לקבוע קוד התנהגות בחברה, לייצר סביבת עבודה ראויה שתאפשר לכל עובד או עובדת, יהיה מעמדם אשר יהיה, להרגיש בנוח, ללא מורא מכל בעל תפקיד, שתאפשר לכל אחד ואחת לתפקד כפי מיטב כישוריהם.

פרשת עמנואל רוזן רק בתחילתה. היא פותחת תיבת פנדורה לא רק באשר למעשים המיוחסים לו, ולא רק באשר לנעשה מאחורי הקלעים בעולם התקשורת. אני בטוח שגם במקומות עבודה אחרים יש הנוהגים בנורמות פסולות שכאלה מבלי שיתנו על כך את הדין. עכשיו זו הזדמנות מצוינת לעשות סדר חדש בדברים. לעמנואל רוזן זה יהיה כנראה כבר מאוחר מדי.

בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי Model.Data.ShopItem : 0 6