להיוולד לתוך בחירה

נבילה אספניולי

מפלגה: חד"ש

מקום ברשימה: 5

פסיכולוגית קלינית, בעלת תואר שני מאוניברסיטת במברג בגרמניה. מייסדת מרכז אל-טפולה בנצרת לקידום החינוך לגיל הרך ולהעצמת נשים, ממייסדות קואליציית נשים לשלום, נשים בשחור ומרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל. פעילה במרכז אישה לאישה בחיפה. ב-2011 היתה הישראלית היחידה שנכנסה לרשימת 100 הנשים המשפיעות ביותר בעולם שפרסם הארגון Women Deliver.

בחירות ידועות בעברה: בחרה להתמקד בפעילות ציבורית, פוליטית ופמיניסטית ובקידום מעמדן של נשים ערביות.  

ספרי על בחירה משמעותית שעשית.

"כל הבחירות שלי משמעותיות: בחירת הלימודים, בחירת הנסיעה לחו"ל, הבחירה לחזור, הבחירה בפעילות הפוליטית, הבחירה בקו הפוליטי, בחירת המקצוע, הבחירה בשיח מסוים, בחירת הערכים שאני מאמצת. הבחירות הגדולות הן בדרך כלל אלה שמשפיעות על החיים שלי או על חייהם של אחרים".

צילום ארכיון: אל אתיחאד

ומה לא היה בגדר בחירה שלך?

"נולדתי למשפחה מסוימת, בעיר מסוימת, בבית מסוים. אלה הן לא הבחירות שלי. גדלתי לאהוב ולהעריך אותן, אבל הן לא בחירות ממשיות. הסיטואציה הספציפית שאליה אנחנו נולדים קובעת את האפשרויות שיש לנו ואת המרחב שבו אנחנו פועלים. העובדה שאני פלסטינית ואזרחית המדינה פותחת בפניי, או סוגרת בפניי, המון אפשרויות בחירה. אני שואפת לכך שהבחירות שלי - במיוחד המשמעותיות - יהיו שלי. אבל גם אני תוצר".

ספרי על בחירות שעשית.

"הדברים הפוליטיים שזורים באישיים, והאישי הוא הפוליטי. הבחירה לנסוע ללמוד בגרמניה, למשל, נבעה מאילוץ: כפלסטינית אקטיביסטית, נזרקתי בשנות ה-70 משלושה מקומות עבודה מסיבות פוליטיות. כולנו מבינים שהפוליטי הוא האישי: כולן יכולות לספר שאישה שמקבלת מכות זה לא כי יש לה עיניים כאלה או אישיות כזאת, אלא בגלל ערכים שמאפשרים או מחזקים את הבעלות של הבעל על האישה. אז העניין הוא שלא רק נבין אתכוהאישי כפוליטי, אלא נעשה את הפוליטי לאישי. זה יחבר אותנו לכוח שלנו ויאפשר ליצור פעילות משותפת. אין אדם אחד שיכול לעשות הכול, אבל כולנו ביחד יכולים לעשות המון".

ספרי על בחירה שעשית שלא היית חוזרת עליה. " ולנו מבינים שהפוליטי הוא האישי: כולן יכולות לספר שאישה שמקבלת מכות זה לא כי יש לה עיניים כאלה או אישיות כזאת, אלא בגלל ערכים שמאפשרים או מחזקים את הבעלות של הבעל על האישה. אז העניין הוא שלא רק נבין אתכוהאישי כפוליטי, אלא נעשה את הפוליטי לאישי "

"אנחנו לא חיים בדיסוננס, כך שגם אם יש החלטות שהצטערתי עליהן, עם הזמן הן נהפכו לחלק ממני - תירצתי אותן, עשיתי להן לגיטימציה, ואני חיה איתן. פה ושם יש דברים שאולי הייתי עושה אחרת. למשל, בעבר, כשנשאלתי מאיפה האנרגיות שלי, הרבה פעמים אמרתי שהן נובעות מכעס על העוולות מסביב, שאותו אני מנסה לתרגם לעשייה חיובית. כך גם התנהגתי, אז יצא יותר כעס, כלפי הסביבה וכלפי אנשים סביבי. כיום אני יודעת שהכעס בא מתוך אהבה: אני כועסת כי קשה לי עם מה שאני רואה, וזה בגלל שאני אוהבת אנשים. וכשהבנתי שזה בעצם מתוך אהבה, נהפכתי להרבה יותר נינוחה עם אנשים אחרים ועם עצמי. ההבנה הזאת הגיעה בשנים האחרונות, והלוואי שיכולתי להתבגר מוקדם יותר. אולי הייתי חוסכת לאנשים חלק מהכעסים שלי, ואולי אנשים היו מתחברים אלי, כי היו מבינים שזה מתוך אהבה. והיום אנשים - נשים וגברים - באמת מתחברים יותר לאהבות שלי".