אין למי להצביע

יוסי עין-דור
05.12.12

הבחירות מתקרבות, הרשימות מתגבשות, וככל שהתמונה מתבהרת – יוסי עין-דור מוצא את עצמו מתלהב פחות ופחות. ובכל זאת, בבחירות גורליות כמו אלה הקרובות חייבים להצביע: אבל למי?

עוד חודש וחצי הבחירות. כמו תמיד, הן חשובות מאי פעם לעתידה של ישראל, ובאמת שאין לי למי להצביע. כמה עצוב, כמה מתסכל.

הבעיה היא שאני מכיר באופן אישי חלק גדול מהמעורבים, כלומר, את ראשי המפלגות ואת מרכיבי הרשימות שלהם, וככל שאני מכיר טוב יותר, אני סומך עליהם פחות. אני יודע בדיוק מה הפער בין עמדותיהם האמיתיות לעמדותיהם כפי שהן באות לידי ביטוי בפני הציבור הרחב.ככל שאני מכיר יותר, אני סומך עליהם פחות. יחימוביץ ונתניהו (פלאש90)


אין זה סוד שאני איש שמאל, כלומר, ממפלגת העבודה שמאלה. עם שלי יחימוביץ' עבדתי יחד בחדשות ערוץ 2. היינו בהחלט ידידים טובים. עמדותיה הסוציאליסטיות הן גם עמדותיי, אלא שקרבתה לוועדים הגדולים, כלומר לעופר עיני ולחבר מתומכיו, ותמיכתה בהם ללא עוררין, לא הופכת אותה בהכרח לנציגת מעמד הפועלים ותנועת העבודה ההיסטורית. לא ראיתי אותה השבוע לצד עובדי כיתן בדימונה, מפעל שנסגר והותיר עובדים בני 60, אחרי יותר מ-20 שנות עבודה, בלי הווה ובלי עתיד; כן ראיתי אותה עומדת ונלחמת לטובת 180 עובדי המהדורות המקומיות בטלוויזיה. שלי יודעת היכן מרוחה החמאה.


גם נכונותה לחבור לנתניהו לאחר הבחירות בהחלט אינה משרתת את עמדותיי. לא ייתכן שמנהיגת מפלגת העבודה אינה מתבטאת בנושאים מדיניים ואינה מציבה את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים כתנאי מרכזי למשא ומתן קואליציוני עתידי כלשהו. לא שמעתי מיחימוביץ' מילה אחת על החלטת הממשלה לבניית 3,000 יחידות דיור נוספות בשטחים, ובמיוחד בשטח E1. זה הרבה יותר מתמוה. לא ייתכן שמפלגת העבודה אינה מנהלת שיח מדיני עם קהל הבוחרים.

שלי רוצה את מצביעי המרכז, שלי רוצה להיות טפלון בנושאים הקשים, שלי רוצה להיות יאיר לפיד מדיני ובו זמנית לתעב כל מה שהוא מייצג חברתית וכלכלית. שלי רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי. זה לא עובד. לא אצלי ואצל שכמותי. שלי מינתה את שלום קיטל למנהל הקמפיין של העבודה. קיטל, מתנגד חריף לקיומם של ועדי עובדים, כפי שהטיב להבהיר לעובדי חדשות ערוץ 2 כשהיה המנכ"ל, צריך לשכנע אותי ואתכם כי העבודה היא האלטרנטיבה, כשכלכלית-חברתית האיש מתנגד לכל מה שמריח מסוציאליזם. איך זה מתיישב יחד, אין לי מושג.

יש לעבודה רשימה מצוינת, מגוונת. אני אוהב שם את הפנים החדשות: מרב מיכאלי, סתיו שפיר, מיקי רוזנטל, איציק שמולי, פרופ' יוסי יונה ועומר בר-לב. חבל לי רק שיריב אופנהיימר לא נבחר לרשימה. יש שם גם כמה פנים ישנות שנראות לא רע כשהן מביטות במראה המצפונית. אבל הם לא יקבלו את הקול שלי. " אז אולי יאיר לפיד? לפיד הוא באמת לא כוס התה שלי, ומעולם לא היה. האיש ימני מבחינה חברתית וכלכלית, בדיוק כפי שהיה אביו. מדינית הוא רק נשמע קונצנזוס. לא רוצה להרגיז אף אחד. זה מה שהוא באמת רוצה להיות: יפה, רהוט ובקונצנזוס, בדיוק כפי שהיה בטלוויזיה "

אז אולי מרצ? במרצ נחמדים, אבל לא ממש פעילים. דעותיהם כדעותיי, אבל אין בהם להט, אין תשוקה, אין מהפכנות. הכול שם בדיעבד. לא שמעתי אותם במבצע "עמוד ענן", לא ראיתי אותם בזירה החברתית ובטח לא בכלכלית. לא ראיתי אותם בצמתים ולא ברחובות. בקיצור, מרצ מפלגת אופוזיציה קטנה ורדומה, חסרת השפעה עד כאב.

אז למי אצביע? הפעם חייבים להצביע, כי מה שנתניהו עושה, ואולי עוד יעשה, באמת מפחיד ומסוכן. המפלגה שלו הלכה ימינה והשאירה אותו הרבה מאחור, ולא שהוא בדיוק האיש הכי מתון שאני מכיר.

אז אולי יאיר לפיד? לפיד הוא באמת לא כוס התה שלי, ומעולם לא היה. האיש ימני מבחינה חברתית וכלכלית, בדיוק כפי שהיה אביו. מדינית הוא רק נשמע קונצנזוס. לא רוצה להרגיז אף אחד. זה מה שהוא באמת רוצה להיות: יפה, רהוט ובקונצנזוס, בדיוק כפי שהיה בטלוויזיה. המפלגה שלו היא מפלגת מרכז-ימין ולא מרכז-שמאל. אני רואה אותו מכהן בממשלה הבאה לצד הנסיכים החדשים של הליכוד גדעון סער וגלעד ארדן, שני שרים ימנים שמתלבשים יפה ומדברים תל אביבית, אבל חושבים התנחלויות. על סילבן שלום אני לא רוצה להרחיב את הדיבור. ללפיד יש נבחרת שהיא אוסף של שחקנים שהמכנה המשותף שלהם הוא חוסר המכנה המשותף. גם זו דרך להציג אג'נדה אלטרנטיבית.

אז באמת, למי להצביע? אולי לרב חיים אמסלם, ניצול ש"ס. האיש העומד בראש תנועת עם שלם.  לרב אמסלם ולי אין לכאורה הרבה מן המשותף. הוא אדם חרדי, יליד אלג'יריה, בן למשפחה שהיגרה ממרוקו. אנחנו באים משני עולמות הפוכים לחלוטין, אבל האיש מוצא חן בעיניי בגלל יושרו, בגלל ההקרבה העצומה שעשה כדי ללכת עם האמת שלו. לא פשוט בחברה החרדית שממנה בא ללכת נגד הזרם, נגד הרב ומורה הדרך שלך. לא פשוט לך ולבני משפחתך להיות מוחרם, מוקצה. האיש שהעז ללכת נגד מנהיגות ש"ס, שמטעמה כיהן כחבר כנסת מאז 2006, הלך עם מצפונו. לאיש כזה אני יכול להצביע, לאיש כזה אני יכול להאמין. על אחת כמה וכמה לאור מפעליו החברתיים והחינוכיים. ברור לי שהאיש גם מתון מבחינה מדינית, ובעת הצורך יעדיף לבחור בחיים על פני המשיחיות.


ולמרות כל הדברים האלה, אני לא אצביע לאמסלם. כי יש לי נאמנות לדרך, למפלגה שאני תומך בה שנים, גם כשאני מבקר אותה בחריפות. אולי בקדנציה הבאה היא בכל זאת תשפר את דרכיה; אולי היא תצליח להחזיר עטרה ליושנה.

עוד בבית אבי חי