יהודה פתיה: ענה עני

כשהתבקשתי לקחת חלק ב"עננו" ולהגיש בו מעין "מחזור אישי" ידעתי שהדבר לא יהיה קל כלל ועיקר. דבר אחד היה ברור לי מיד - האמן שיצטרף אלי לתהליך זה יהיה איתמר שחר עם הנאי, ושמחתי מאוד כשהסכים להשתתף. הנאי עבורי כמוהו כקנה הנשימה של החזן דרכו עובר הרוח, הוא כלי שהנגן נופח מגופו, מרוחו ומרוחניותו אל תוכו.

החלק הקשה היה בחירת הפיוטים וקטעי התפילה. לקחת את התפילות הנפלאות כל כך של הימים הנוראים ולנסות לדחוס אותן לתוך מסגרת של עשרים וחמש דקות בערך! לא ידעתי מה לעשות.

איך אפשר לוותר על עוקד והנעקד והמזבח, על בזוכרי על משכבי, אך אפשר שלא לשיר את אל נורא עלילה, את אנא בקראנו, או את הרשויות לקדושה של רבי יהודה הלוי, או לתת לפחות קטע קטן מ'סדר העבודה'? הרי כולם מרגשים אותי כל כך, מתוקים מדבש ונופת צופים, ואני ממש חש את לבי פועם בקול בעת אמירתם.

לא ידעתי את נפשי. את כל התפילות האלה ינקתי וחוויתי מילדות על ברכיו של סבי הרב שאול פתיה זצ"ל שנטע בי אהבה עזה אליהן. כל קטע במחזור, כל פיוט, כל רשות וכל תפילה כל כך אהובים עלי, ואני - שליח ציבור למעלה מעשרים שנה - מתרגש כל פעם מחדש מכל קטע. אני מתחבר אליו בכל נפשי ומאודי ומשתדל להעביר את תחושותי למתפללים שאני שליחם.

ובכל זאת, אין ברירה, חובה עלי לנבור במעמקי הנפש ולדלות משם קטעי תפילה שאותם אוכל לאסוף יחד ולהגדירם כמחזורי האישי.

בימוי והפקה: פילטר הפקות ואלה וטרמן

אחרי עמל לא קל ויגיעה רבה אספתי את הקטעים שלפניכם. ניסיתי להתמקד בקטעים שגורמים לי את ההתרגשות הגדולה ביותר ואשר להם אני מצפה ממש בכליון עיניים ולפעמים אפילו חושש שכשאומר אותם לא אוכל לעצור את בכיי.

כל ההתחלות קשות, ודווקא בגלל הקושי האובייקטיבי של כל התחלה - היא הופכת למרגשת ומאתגרת יותר. הרגשתי שאצלי התרגשויות אל באות לידי ביטוי באופן העמוק ביותר בקטעים פותחים, פיוטים שפותחים זמן, מתחילים דרך ואוצרים בתוכם את כלל התפילות.

הפיוט "למענך אלוקי" שנאמר בעשרת ימי תשובה – מייצג עבורי את אמירת כלל הסליחות בכל ארבעים ימי התשובה. אחריו באה תפילתו של רבי אברהם חזן "אחות קטנה" שהיא התפילה הפותחת את תפילת ראש השנה, ובשירתה אני מרגיש כמתייצב בשערי בית הדין מפוחד ומרוגש מאד. למילים הנפלאות של "אחות קטנה" מצטרף הלחן החלבי היפהפה שמעמיק אותן יותר ויותר ונוסך במתפלל את תחושת הצער וחוסר האונים של אותה אחות קטנה.
ספר תפילת כל המועדים, תימן, 1937
באדיבות אוסף משפחת גרוס, תל-אביב

"שואף כמו עבד" הוא פיוט הפותח את תפילת הבוקר של ראש השנה. מילותיו הקצרות של רבי שלמה אבן גבירול בפיוט זה מלאות עוצמה והן מייצגות עבורי את תכלית עבודת הימים הנוראים כולם.

בזה אפשר היה לסיים, זה תמצית הכל, אבל פטור בלא משהו מתפילות יום הכיפורים אי אפשר, ולכן בחרתי בתפילות שמתמצתות עבורי את יום הכיפורים כולו. הראשונה - תפילתו של שליח הציבור, הפותחת, אצלנו הבבלים, את תפילות יום הכיפורים – תפילת "שמע קולי" של רב האי גאון, שאמנם נכתבה עבור כל אחד ואחד מישראל, ובכל זאת, אני כשליח ציבור מרגיש שתפילה זו נכתבה במיוחד לשליח הציבור שעומד ומתחנן "ענה עני שפל כל השפלים" ומבקש על כלל ישראל.

התפילה האחרונה, המסיימת את מחזורי האישי היא 'עשה למען מלאכיך'. תפילה זו, למיטב ידיעתי וחקירותי, נאמרת רק בבית הכנסת "מנחת יהודה", במנגינת הזוהר הקדוש, דקות מספר לפני תקיעת שופר הנעילה.

אמרה לי פעם מתפללת זקנה מאד בסיומו של יום הכיפורים, בלשונם של יהודי בגדד: "אפשר לקחת את כל תפילות יום כיפור ולשים בכף אחת, ובכף השנייה לשים את "עשה למען מלאכיך".

בשבילי היא אמרה הכל.

ר' יהודה פתיה הוא פייטן, חזן בבית הכנסת 'מנחת יהודה' של עדת הבבלים בירושלים, סולן אנסמבל היונה.