למען החברה – במלחמה ובשגרה

18.01.09

היום החווייתי לתושבי עוטף עזה, שהתקיים בבית אבי חי, הוכיח שרוח ההתנדבות הישראלית לא נעלמה - היא פורצת במצבים קיצוניים - אבל לא רק אז. דני דניאלי

ביום רביעי, י"א בטבת (7 בינואר), קיימנו בבית אבי חי יום התרעננות וחוויה לתושבי עוטף עזה. היה זה יום מיוחד, שבו זכינו לארח למעלה מ-800 איש - משפחות, בני נוער ומבוגרים מאשקלון, באר שבע, אופקים וקיבוצי ומושבי האזור. אין זו מלאכת השגרה אצלנו - בית אבי חי אינו מורגל במסות כה גדולות השוהות במקום באותה עת, ובוודאי שאינו מורגל בהפעלת לילדים קטנים. מעבר למפגש המרגש עם האורחים היקרים שזכינו לשמח בימים הקשים העוברים עליהם, איני יכול שלא לנסות לראות את הדברים בהקשר מעט רחב יותר.  

 למען החברה – במלחמה ובשגרה

היום המיוחד הזה חייב התגייסות רחבה, וכאן זומנה לחברי ולי חוויה גדולה. כמעט כל מי שפנינו אליו לסייע לנו ולהשתלב בעשייה (ועשינו זאת בהתראה קצרה מאוד) נענה מיד. היה מחמם לב להיווכח שרוח טובה עדיין קיימת בציבור. אמנים רבים, צעירים ומבוגרים, התנדבו בהתלהבות, וכמוהם ספקי מזון, צעירים השוהים בעיר בשנת שירות ועוד רבים אחרים.

 למען החברה – במלחמה ובשגרה


בימים רגילים קל מאוד לקבל את הרושם שהחברה הישראלית ככלל הולכת במסלול המתרחק מערכי ההזדהות והסולידריות החברתית שרווחו כאן פעם. אין מדובר, כמובן, בתחושות בלבד, אלא בתופעות מרכזיות של הפקרת אוכלוסיות חלשות, הקטנת מעורבות הממשלה במערכות החינוך והרווחה, ובידול וניכור בין המרכז לפריפריה. תושבי שדרות, שחיו בצל הקסאמים שנים רבות, ביטאו את התחושות הללו באופן נוקב בתקשורת. ביום המיוחד שקיימנו כאן, שהוא המעט שיכולנו לעשות, ניתן היה ללמוד ולו משהו

 למען החברה – במלחמה ובשגרה

על כך שאפשר גם אחרת. כמובן שאם מבקשים להחזיר את הרוח הספקנית (ואולי גם הצינית) - ונכון להחזיר אותה – עולות מיד אמירות כמו "העם הזה מסוגל להתגייס רק

 
במלחמות". אמירות כאלה מרפות ידיים. התבוננות מתמדת במציאות הישראלית מגלה, ודי בנקל, כי ישראלים רבים מאוד פועלים למען הכלל גם - ואולי בעיקר - בשגרה, ועושים זאת במאות רבות של ארגוני התנדבות מחויבים, יצירתיים ואיכותיים. למרבה הצער, העשייה הזאת אינה מקבלת ביטוי הולם בתקשורת, ובוודאי שאינה ממונפת על ידי מערכות השלטון. בארגוני הפעילות למען הכלל ניתן למצוא, פרט למאות אלפי מתנדבים, גם מנהיגים ומנהלים מעולים ונעדרי ציניות. בכל אלה מגולמת תקווה גדולה, שהימים הללו אך מדגישים אותה, להעצמת הלכידות והסולידריות החברתית בישראל, שבלעדיהן אין לנו קיום. 

 למען החברה – במלחמה ובשגרה

תודות לכל מי שסייע במימוש יום החוויה: בית שמואל-אריאל ארבל, נתן נוי- מנכ"ל עיתון "העיר", עובדי קרן אבי חי, תיאטרון הקרון, קליפ אירועים בהנהלת מוטי כזרי, עמותת בקהילה- JVS- מייסודו של אראל מרגלית, מרכז שמשון- בית שמואל מחלקת סיורים, לימונים- מסעדות וקייטרינג, מנהל קהילתי מערב העיר, מאפיית אנג'ל, אומנות לעם , סטודיו ניסן נתיב, קבוצת האינקובאטור,ג'קי לוי, אריק עשת, רמי לוי, אבן נייר ומספרים, פסטל, יאן בירברייר הפקות, נורית הירש, רינת גבאי, הבנות נחמה, בועז מורד, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, כפיר בן ליש, ענת עצמון, קרן מלכה, אברהם טל, יעל שקד, דודי לוי, ארז מונק, יאיר דלאל, ליאת מאיר.

דני דניאלי - מנהל בית אבי חי
לתגובות: editor@bac.org.il

Model.Data.ShopItem : 0 6

עוד בבית אבי חי

משפחת גלעד - מקנה דקל - נחל הבשור
משפחת גלעד - מקנה דקל - נחל הבשור
מה גורם לחקלאי מהעוטף להישאר בחווה ולישון על המתבן כשמסביב מתנהלים קרבות בלתי פוסקים? בפרק הראשון של ״אדם אדמה״ ירדו שלומי שבן והדיי עפאים לחבל הבשור, לביקור בחוות הבודדים היפהפייה של אייל ואיתמר גלעד, אב ובן שמגדלים כבשים בעוטף כבר 40 שנה, וממשיכים לדאוג לכל כבש וכבש גם בימי המלחמה.
עם: הדיי עפאים, שלומי שבן
מתוך: אדם אדמה
מיוחדים וידאו
10.06.24