מסודרים

כרמית ספיר-ויץ
17.03.09

ליל הסדר יכול להפוך לסיוט או לחוויה משפחתית בלתי נשכחת. אם תיעזרו בטיפים הבאים, יהיה בסדר

 ההגדה בנוסח אנגלמאייר 
להפוגה מהכרפס מומלץ לשחק ב"פסח נינג'ה"


"הא לחמא עניא – איזה מצב קשיא, 

די אכלו אבהתנא - ולנו לענה,
בארעא דמצרים - נחנק וטובע אני.
כל דכפין ייתי ויכול - סבל קשה וכאב גדול.
כל דצריך ייתי ויפסח – מטוסים וחרדה גדולה.
השתא הכא - כינים, פרעושים, במתנה,
בארעא דישראל בני חורין – עד כי יושיענו החבר סטלין".
(מתוך הגדת הפרטיזנים, הגדה פארודית למחצה שהיו יהודי יוגוסלביה קוראים בסדרי פסח המוניים במהלך המשטר הקומוניסטי).

 

ליל הסדר הוא לא סתם עוד ארוחה. הלילה הזה אמור להקרין על כל הלילות בשנה ולהוות דגם ומופת לחיים המשפחתיים. אלא שמדובר בערב ארוך וגדוש בקניידאלך, ולא כולנו בורכנו בכישרון לספר ולהעביר לדורות הבאים את העקרונות החינוכיים הנגזרים מיציאת מצרים. התוצאה: אצל כל אחד מאיתנו חקוק בזיכרון ליל סדר אחד (במקרה הטוב), שהפך לעינוי מתמשך.

 

 

איך צולחים את הלילה הזה בלי שיהיה כולו מרור? הכל מתחיל בסטנדרטים שאנחנו מציבים. לשאיפה לשלמות אין סוף - האוכל צריך להיות בדיוק במקום ובזמן, האורחים צריכים לשבת בצורה מסוימת, והפעילויות צריכות להיעשות בזמנים מוגדרים מראש - אך אם מציבים את השלמות בראש סדר העדיפויות, עולה רמת הלחץ. אז נא להירגע, ולהתחיל לשנן את העצות הבאות:

 

לכל זמן
חשוב לתכנן את הזמן ולקחת בחשבון את כל הגורמים. למרבים לספר ביציאת מצרים כדאי לזכור כי את האפיקומן יש לאכול עד חצות. תכנון נכון מותיר זמן גם לדברי טעם, גם לשירה וגם לארוחה מכובדת.

מה נשתנה? נשתנה!
בימים שלפני הסדר חשוב לערוך תיאום ציפיות של המשתתפים. כל אחד מוזמן לספר איך הוא רואה את הסדר, אך כל אחד גם צריך להבין שאי אפשר להגשים לכל המסובין את כל המשאלות.

 

לא כולו מרור. צילום: פלאש 90


 

מצוות עשה

אווירה של עשייה יכולה לפתור בעיות רבות. בליל הסדר, המשפחה הופכת לקבוצה בדיוק כמו בכדורגל ובכדורסל. כל אחד אמור לקחת חלק בערב ולהכין משהו יצירתי: הצגה בלבוש של אליהו הנביא, שיר או חידון.

 

והגדת לבנך - בעברית, בבקשה 
שולחן הסדר סובל הכל, כולל הגדות ידידותיות למשתמש: ההגדה לילדים של דני קרמן ואפרים סידון (הוצאת כתר); ההגדה לקטנים של חברת קלסיקלטת, שבה גיבור-העל אפיקו-מן נלחם בחמץ שנעלם והילדים נדרשים לחפשו בין ציורי ההגדה;  ההגדה החברתית-אקטואלית של במעגלי צדק, וההגדה הידידותית של רבני צהר, שניתן להוריד מהאינטרנט, המציעה ביאורי שמות ומנהגים, נקודות לדיון במהלך הסדר, הפעלות לילדים ועוד.

 

בימים ההם, בזמן הזה
ההיסטוריה של עם ישראל מלאה בסיפורי גלות וגאולה. חלק גדול מהאירועים קשור גם בהיסטוריה המשפחתית של כולנו: העלייה לארץ, המפגש עם אימי הגלות ועוד. הסיפור המשפחתי הפרטי יכול להתחבר בקלות לליל הסדר הכללי.

 

פתאום נפל עלי אביב
הפכו את ליל הסדר למסיבת אביב, והטילו על אחד המשתתפים להכין שירונים שמחים.

 

אמץ מנהג
העלו ממצולות הזיכרון מנהג שהיה רווח במשפחה בעבר הרחוק, ועשו לו קאמבק. לדוגמה: שירת "בבהילו" (יצאנו ממצרים) כברכה מעל ראשו של כל אחד ואחד מהמסובין, כנהוג אצל יוצאי צפון אפריקה, או הצלפה באמצעות בצל ירוק, כנהוג אצל יוצאי פרס.  

 

 
איור: מישל קישקה. מתוך ההגדה "הלילה הזה" ו"קריאה לסדר"

 

 

ילד אסור, ילד מותר

 

 
 

לפני מאות שנים היה הסדר מעין שחזור אודיו-ויזואלי של יציאת מצרים, שנועד לילדים. גם אז, בדיוק כמו היום, המטרה היתה ליצור מעורבות ולעודד את הצעירים לשאול שאלות. קערת הסדר, הכריות שנשענים עליהן, הקושיות והאפיקומן מהווים גלולת מרץ. זה עבד במהלך כל הדורות, וזה יעבוד גם אצלנו.

שותף זעיר
אם אתם עורכים את הסדר בביתכם, אמרו לילדים את מי בדעתכם להזמין, ספרו להם מה חשבתם להכין לארוחה, התייעצו איתם ושתפו אותם בבישול, בעריכת השולחן ועוד. כל ילד יכול לבחור מאכל שהוא אוהב במיוחד ולהשתתף בהכנתו.

חלוקת תפקידים
הכינו פתקים עם תפקידים - בשיתוף הילדים, כמובן - והחביאו אותם מתחת לצלחות. כל משתתף יקבל מינוי לזמן הארוחה: אחד אחראי על הגשת המשקאות לשולחן, אחר על הגשת המנה הראשונה, השלישי על פינוי וכך הלאה. על כל כרטיס עם מטלה יצוין גם מה הפרס שאותו יקבל מי שיעמוד במשימה.

 

 

אפיקו-מה?
קיימת סברה ולפיה "אפיקומן" הוא מילה ביוונית, שפירושה מעדנים וממתקים ששימשו בכל יום לקינוח הארוחה. בליל הסדר "אין מפטירין", כלומר, אין מסיימים בקינוח, כי לאחר אכילת קורבן פסח אסור היה לאכול שום מעדן או ממתק נוסף.
יש שהסבירו את המילה אחרת: "אפיקו מנא" בארמית - "הוציאו דברים", כלומר, הביאו את הקינוח.
הסבר נוסף הוא שוב מיוונית: "epi-comon", "אל השעשועים". הרומאים נהגו לצעוק "epi-comon" בסוף מסיבות שיכורים וכך להזמין את חבריהם להילולה ברחובות. על פי המנהג היהודי, "אין מפטירין", כלומר, לא מסיימים את הארוחה בגילופין.  

לשידרוג הפן המוסיקלי של הערב, או סתם כדי להתענג על ניגוני החג לחצו כאן

 

 

שרון מייבסקי נאבקת באמהות הפנימיות שלה

פורת סלומון מראה את דרך היציאה ממצרים

שרית זוסמן מציעה דרכים יצירתיות לשדרג את הסדר

אילעאי עופרן מסביר שחשוב לשאול בשביל החירות

אבנר הכהן מנסה להבין למה ליל הסדר כל כך טעון

 

עוד בבית אבי חי