למי תודה, למי ברכה

01.11.09

ההפרדה בקווי האוטובוס? המעצר של יעקב טייטל או ההופעה של נינט? מה גרם לאלוהים נחת כל כך רבה, עד שהוא המטיר עלינו שפע של גשמי ברכה?

 יעקב טייטל
גשם אינו יורד סתם כך. כל תינוק (אפילו שנשבה) יודע שאת הגשם מוריד אלוהים. אם הוא רוצה להעניש, הוא עושה אתנו "ברוגז" וסוגר את השיבר. אבל מסתבר שלפעמים הוא דווקא רוצה לפנק אותנו, כמו בשבוע האחרון. כנראה שמשהו שימח מאוד את אלוהינו שהחליט לגלות לארג'יות נדירה. לכן חשבתי שכדאי מאוד לבדוק מה עוללנו בזמן האחרון. אילו מעשים הלהיבו את אלוהים עד כדי כך, שהוריד עלינו 100 מ"מ בתוך יומיים וחצי. הרי במידה ונצליח לבודד את הגורם הנ"ל ולחזור עליו בכל שבוע – אנחנו מסודרים מטראולוגית.

לגלות יצירתיות
אז בואו נבדוק איפה היינו ומה עשינו בזמן האחרון. הסיבה שנחשדה בעיני יותר מכל כאחראית לממטרים העזים היא ההפרדה באוטובוסים, התופסת תאוצה אדירה לאחרונה. אין לי ספק שהבצורת שתקפה אותנו בשנים האחרונות נבעה מהפריצות הסדומית שהתרחשה בקווינו מעשה יום ביומו, כי מרגע שבו נדחתה דעתו של בג"ץ בזלזול על ידי כלל יראי האל וקווי המהדרין המשיכו בנסיעתם הקדושה, החל הטפטוף.

בכל זאת, מתגנבת ללבי המחשבה שאולי מדובר באירוע קצת יותר דרמטי. למשל, בקנאה שקינא מר טייטל לאל. ממש כשם שפנחס הרגיע קצת את אלוהים. הרי ידוע לנו על תקדים שכזה, אחרי שחיסל פנחס את האשה המדיינית: "פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם". אז אם פנחס, שחיסל בסך הכל שני אנשים, הביא לכזו רגיעה, מדוע לא אדם שהקדיש את מיטב שנותיו לקנאה לאל? כזה שחיסל כה רבים משנואיו: ערבים, משיחיים אולי אפילו הומואים?

ייתכן אף שהאחראי להורדת הגשמים הברוכה הוא בכלל השייח ראאד סלאח. אסור להתקבע על אף קונספציה, כי מה אם אלוהים הוא בכלל מוסלמי? אולי הוא באמת חושב ששלמה מעולם לא בנה מקדש על הר הבית אלא ייסד שם משחטת רכב פלשתינאית? אולי זה באמת שלהם ואנו סתם חותרים תחת ההר? יכול להיות שמה שאנחנו רואים כהסתה, האל מקבל בקורת רוח שיודעים לעשות לו רק כהני דת מזוקנים.

 
וייתכן שאלוהים סתם שמח בגלל ההופעה שנתן הכהן הגדול ליאונרד בפארק הירקון. או שמא מופע האימים של נינט בפסטיבל ערד? ואולי הוא פשוט מתרגש לכבוד הקאמבק האינסופי של אביב גפן בטקסט הזיכרון ליצחק רבין? הן ידועה קינאתו של האל לכבוד הנחלק לקדושיו המעונים. מאידך גם ההיפך אפשרי. שהתבטאויותיו של דודו אלהרר הקורא לשלוח את אדריכלי אוסלו אל הגרדום, הם אלו שהביאו את היורה.

בכל הנוגע להורדת גשמים, אני סבור שכאותו חוני, יש לצאת מהריבוע ולגלות מעט יצירתיות. אסור להתקבע בנסיונות לגלות מה בדיוק מרצה את האל. כך למשל איני פוסל את האפשרות שאלוהים פשוט מתמוגג מהדחתו של טל ירוק מהשרדות, לכן נעתר להמטיר על שדותינו.

אכן, קשה לדעת מה בדיוק אלוהים אוהב. אולי זה לא רק מעשה אחד? אולי זו המסה הקריטית של כלל מעשינו בעת החדשה? אולי, אולי ואולי... כשאני סוקר את כל שנעשה, אני מקווה שמדובר באמת בסתם גשם סטנדרטי. רק זה מה שחסר לנו עכשיו, עוד מבול.

כתב: אסף וול

ערך מוסף, אתר התוכן של בית אבי חי, גאה לסכם שנה ראשונה ברשת. במהלך השנה האחרונה העלינו מאות מאמרים, כתבות ועבודות וידאו. לעיתים היינו ביקורתיים, לפעמים משועשעים, פה ושם מעמיקים ולפרקים הגותיים. השתדלנו לחבר ולהיות מחוברים - לחיים, לרעיונות, לאנשים.
במהלך השנה האחרונה הצטרפו גולשים רבים למעגל הקוראים הקבועים. שמחנו לקבל תגובות רבות ומגוונות. נשמח להמשיך ולקבל מכם
תגובות נוספות.  הצלחנו לעניין גם אתכם? ספרו עלינו לחבריכם.

עוד בבית אבי חי