עוברים לסידור היום

11.01.10

אחרי שבמשך דורות רבים ליוו אותנו רק סידורי תפילה בנוסחים המוכרים של המסורת, מתחילים לצוץ סידורים עכשוויים שמותאמים לרוח התקופה. כרמית ספיר-ויץ יצאה לברר באיזה סבר פנים מתקבלים החידושים

משחר ימיו הצטיין עם ישראל באינפלציה של דעות. לפולמוס התרגלנו, אבל נדמה שהנוסחים המוכרים, כמו סידור התפילה  המלווה אותנו מזה דורות, היו סגורים וחתומים. לאחרונה ניכר שינוי: החלוץ לפני המחנה היה סידור אבי חי בעריכת אביגדור שנאן, שיצא בשנת תש"ס והציע לראשונה סידור אורתודוקסי "מוער" שמנגיש את הריטואל הליטורגי היהודי גם למי שהתפילה איננה גרסא דינקותא שלו. כעת יצאו שני סידורים נוספים, שונים זה מזה אבל גם מהסידורים המסורתיים: המשורר יונדב קפלון ערך סידור תפילה לראש השנה בצירוף הנחיות התמצאות מפורטות, קטעי הגות וחוויות של יוצרים מהתרבות היהודית לדורותיה.  וזה לא הכל: בימים אלה, הושק סידור נוסף , "ואני תפילתי- סידור ישראלי". מדובר בסידור תפילות עם נגיעה ישראלית חדשנית בהוצאה משותפת של "ידיעות ספרים" והתנועה המסורתית. על פי עורכיו, הסידור "מתאים לכולם ולכולן, ומשלב חדשנות ושמרנות, מסורת ושינוי".

בסידור ישנם ביאורים והדרכה ב"כוריאוגרפית התפילה" -  מתי קמים, מתי קדים וכן הלאה. כמו כן, הסידור מקבל נשים כשוות בין שווים וכך מצאה הברכה "ברוך שלא עשני אישה" את דרכה החוצה, לעומת האמהות שמצאו את דרכן פנימה, לצד האבות. גם עם אומות העולם נעשה שינוי -  הן אינן מוזכרות בהקשר של "ברוך שלא עשני גוי".

אבל לפני ההתפתחויות והחידושים האחרונים, סקירה: ראשיתו של הסידור בתקופת הגאונים. הסידורים הראשונים הידועים לנו הם "סדר התפילות של השנה" של ר' עמרם גאון מהמאה התשיעית ור' סעדיה גאון מהמאה העשירית. הרמב"ם ערך במאה ה-12 ערך סדר תפילות לכל השנה. במאה ה-11, היה רש"י הראשון במחברי הסידורים באשכנז ובצרפת. משנכתבו התפילות, הפיוטים ומנהגי בית הכנסת, החלו להקצות מחזור לכל חג. ברוח זו, בסידור נכללו בעיקר תפילות חול, שבת, ראש חודש ותעניות, וכנספח – סדרי התפילה הבסיסיים לשלוש הרגלים ולעתים גם לימים הנוראים.

 עוברים לסידור היום
סדר תפילות לכל השנה

בין הנוסחים העיקריים של הסידור ניתן לציין את נוסח האר"י (נוסח ספרד) שאימצו החסידים, ונוסח הגר"א המכונה "נוסח אשכנז". בני עדות המזרח מתפללים בנוסח משלהם, המכונה גם הוא "נוסח ספרדי", והתימנים מתוך סידור "תכלאל", שמקורו, על פי מסורתם, בנוסח אנשי כנסת גדולה שהרמב"ם מסתמך עליו. וזהו. עד שהגיע הסידור החדש.

"מקדשים כל שטות"

עד כמה מבקש קורפוס סגור כמו הסידור חדשנות? "התנועה סביב נוסח התפילה התחילה לפני זמן רב אבל יש תהליכי הבשלה שהחברה הישראלית צריכה לעבור", אומר הרב הקונסרבטיבי אורי איילון מקהילת "יוצר אור" בירושלים."'ואני תפילתי' מנסה את ההיפך מלהשתולל. הוא מנסה להכניס אותו למיינסטרים. אנחנו באים לחדש, ותמיד תנועות ליברליות מובילות את האוונגרד בדברים האלה. אני לא אומר 'שלא עשני אישה' מאז שאני זוכר את עצמי, וגם 'שלא עשני גוי' ו'לא עשני עבד', כך שזה לא בדיוק חידוש גדול עבורי. אנחנו משתמשים בסידור הזה בדברים פוזיטיבים ".

ואולי השימור הוא מה ששומר עלינו כעם?
"אפליית נשים או שנאת הזר הם מה שישמר את יהדותנו כיהדות אותנטית? אני חושב שהיהדות שלנו היא לא בדיוק מה שהיה לפני 300 שנה או 2,000 שנה. אני בטוח שאם היה קופץ לפה מישהו לפני 2,000 שנה, הוא לא היה מבין מה קורה פה בכלל. יש הרבה מאוד שינויים שנכנסו במשך הדורות, אבל לא בטוח שאותו רבי עקיבא היה מרגיש כל כך נוח פה. אני לעומת זאת הייתי מרגיש נוח ומצוין עם מה שאני עושה גם אם הייתי קופץ אליו והוא לא היה עושה בדיוק כמוני. הערכים משותפים והשיח משותף. אנחנו דת שמשלבת תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וזה מה שמחיה, אחרת אנחנו עוסקים בהיסטוריה".

אם כך, גם התשתית לפיה "בנו בחרת מכל העמים" היא בעייתית.
"זו אמירה לא פשוטה בכלל, וכמובן שאפשר לתת לה פרשנות. אם הדרישה ממני היא גבוהה מאשר כלפי אחרים אז אני מוכן לקבל את הקביעה הזאת. אם האמירה הזו אומרת שאני יותר טוב מאחרים, יש לי בעיה מאוד קשה עם זה. אני חושב שיש לנו מערכת מוסרית שאנחנו מוכרחים לנהוג לפיה ועל פי זה אנחנו נמדדים. זה שנולדנו יהודים לא מקנה לנו יתרון מובנה. לצערנו יש למו כמה דוגמאות מהימים האחרונים. הכל נתון לפרשנות".

אל תדברו עם הרב איילון על חילול הקודש. "לצערנו, אנחנו במדינת ישראל מקדשים כל שטות. כל דבר הופך להיות הלכה למשה מסיני וכל דבר נתפס כמה שניתן ישירות מפי הגבורה. כבר אין לנו את הפרספקטיבה, ולכן כאשר אתה מקדש על דבר בלי אבחנה אין לזה משמעות. הסידור הוא דבר מאוד קדוש, משמעותי ומרכזי בחיי העם היהודי אבל אין ספק שזו יצירה של בני אדם שיש לה עוגנים, יצירה שהשתנתה עם הזמן והמקום, עם האתגרים שהציב לה הדור. הסידור הוא לא סידור סגור, ואם לדור שלנו אין מה להגיד על מה שקורה פה ואיך להתמודד, אז אנחנו חיים את החיים של קודמינו ולא את שלנו. האתגרים שונים כיום, ואנחנו צריכים לתת לזה מענה".

 עוברים לסידור היום
"האתגרים כיום שונים". סידור חדש

נשים מבינות מהנפש

הרב האורתודוכסי ליאור אנגלמן, המלמד בישיבת  "עטרת כהנים" ו"מדרשת הרובע" ופרסם לאחרונה את ספרו "האנשים השקופים" בספריית בית אל, חושב אחרת. "יש משהו במדויקות של התפילה במהלך כל אלפי השנים, שדווקא במלים האלה הצליח לשמור על האחדות שלנו ועל הקשר עם ריבונו של עולם, והשאיר אותנו מה שאנחנו".

הרב אנגלמן מציע את פירוש הרב קוק לסידור – "עולת ראי"ה", ובו אוסף של פירושים על התפילה. "הרב קוק אומר על הברכה 'שלא עשני אישה' למשל, שהאישה היא יצירה יותר שלמה, צריכה פחות הכוונות, כי באופן טבעי היא נמצאת במקום יותר בריא. כל מי שעוסק בחינוך יכול להרגיש את זה בשטח. מה שצריך להסביר עם המון פלפולי אצבע לגברים, מובן אצל נשים מהנפש".

דווקא בעניין "בנו בחרת", עולה תמימות דעים מצד שני הרבנים השונים כל כך. "'אתה בחרתנו' היהודי אומר: נפלה בחלקנו הזכות וגם האחריות להיות עם מוסרי וערכי", אומר הרב אנגלמן. " אם יש ברכות ותפילות שזרות לנפש של אדם מסוים או תפיסה מסוימת, אולי במקום להסיר את הברכה שווה לקחת סולם ולטפס אליה, למשמעות הגבוהה של הדברים. לא לוותר עליהם".

כתבה: כרמית ספיר-ויץ 

לתגובות: editor@bac.org.il 

Model.Data.ShopItem : 0 0

עוד בבית אבי חי