אני רוצה לדבר על היכולת להנחיל דברים ברורים, להניח יסודות, להתוות דרך. ואני שואל, אם הכל שווה - למה האש והעשן והשופרות? למה הריגשה שעוברת בבית הכנסת כשמתחילים לקרוא בפרק כ' בספר שמות? אלי ויסברט - עליות- פרשת יתרו
ראשון
אבי היה אלוהים ולא ידע.
הוא נתן לי את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן אלא ברכות ובאהבה.
והוסיף ליטופים והוסיף מילים טובות, והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה".
וזימר זכור ושמור בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דיבר לדיבר,
לא תשא שם אלוהיך לשוא, לא תשא, לא לשוא,
אנא, אל תענה ברעך עד שקר.
וחבק אותי חזק ולחש באוזני, לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח.
ושם את כפות ידיו הפתוחות על ראשי בברכת יום כפור.
כבד, אהב, למען יאריכון ימיך על פני האדמה.
וקול אבי לבן כמו שיער ראשו.
אחר כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה כמו ביום שמת בזרועותיי, ואמר:"אני רוצה להוסיף שניים לעשרת הדברות:
הדיבר האחד-עשר, "לא תשתנה"
והדיבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"
כך אמר אבי ופנה ממני והלך ונעלם במרחקיו המוזרים.
(יהודה עמיחי)
ואף מילה על קרבנות (איור: דוב אברמסון) שני
"בכל מקום שמנהגם לעמוד (בשעת קריאת התורה בפרשיית עשרת הדברות בבית הכנסת - א.ו), צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה, ומה שמדמים שיש בתורה מדרגות... וזה רע עד מאוד. ומן הראוי לסתום כל הפתחים שמביאים לזאת האמונה הרעה..."
שלישי
ואני שואל, אם הכל שווה - למה האש והעשן והשופרות? למה הריגשה שעוברת בבית הכנסת כשמתחילים לקרוא בפרק כ' בספר שמות?
רביעי
אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם - כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲו?ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְותָי.
לֹא תִנְאָף
לֹא תִגְנֹב
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ
לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ
אף מילה על קרבנות, אף מילה על טהרה, אף מילה על כשרות.
חמישי
אבל מה אתה רוצה להגיד?
אני רוצה לדבר על היכולת להנחיל דברים ברורים, להניח יסודות, להתוות דרך
אז למה אתה לא אומר את זה?
מה נשאיר שם אחרינו? (צילום: פלאש 90)
מעל תַּצְרֵף מצוות ה'עשה' וה'לא תעשה' ניצבים לוחות הברית ועליהם עשרה חוקים אישיים-אנושיים. עשרת הדברות שניתנו מתוך האש והעשן עוסקות דווקא בחולשות האדם, מציבות לו גבולות מתקני חברה - האמן באלוהים, אל תשקר, אל תגנוב, אל תתאווה למה שלא שלך, כבד את עברך, אל תשתעבד לחול.
ואני מסתכל על ארבעתכם, כמה זמן מוקצב למתן תורה הפרטי שלנו? מתי ידעכו האש והקולות ואתם תהיו קשובים אל קולות אחרים? מתי יאבד קולי בעולמכם? הרף עין של התגלות, עת רצון של אב וילדיו, אלוהים ועבדיו - מה נספיק לומר ברגע הזה? מה נשאיר שם אחרינו?
מפטיר
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"